רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
37519-11-20
23/11/2020
|
בפני השופט:
סארי ג'יוסי
|
| - נגד - |
מבקשים:
מ.ש.
עו"ד ד' רוזן ואח'
|
משיבים:
ס.ש.
עו"ד ע' הראל ואח'
|
| החלטה |
- בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט ב. ברגר) מיום 25.10.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להקפאת חיוב בסך 1,500 ₪, בגין אי-קיום הקשר עם ילדיו הקטינים.
- הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה:
המבקש והמשיבה הם הורים לשני ילדים: א. יליד 2009 ו-א יליד 2012 (להלן: "הילדים").
במסגרת הליכים קודמים בין המבקש לבין המשיבה הוטל על המבקש חיוב כספי בסך 1,500 ₪, בגין אי-קיום הקשר עם הילדים, ונוכח עמדתו, כי לא יפגוש אותם.
המבקש אכן לא קיים את הקשר עם הילדים, והמשיבה החלה בהליכי גביית החיוב הכספי.
במקביל הוגש לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק-הדין וכן, תביעה חדשה של המבקש לחידוש הקשר בינו לבין ילדיו.
ביום 06.09.2018 ניתן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי המאשר את הסכמת הצדדים, לפיו נוכח הדיון הקבוע לינואר 2019 בבית משפט לענייני משפחה, יוקפא החיוב, אולם בית המשפט לענייני משפחה יהא רשאי לקבוע שהחיוב ישולם החל מיום 01.09.2018.
ביום 08.10.2018 התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים בבית המשפט המחוזי וההסכמות שבפסק-הדין מיום 06.09.2018 אושרו פעם נוספת.
ביום 23.06.2019 קבע בית משפט קמא כהאי לישנא:
"במבחן התוצאה, אין חולק שהאב אינו פוגש בילדים. האב לא עדכן את בית המשפט שבהתאם לתגובתו מיום 1.5.19 פנה לעו"ס לחידוש הקשר במרכז הקשר, לא עדכן את בית המשפט שפנה להדרכה הורית, למעשה ובפועל מאז הגיש התובע את התביעה לחידוש הקשר לא נעשה על ידו דבר לחדש את הקשר ולמותר לציין, שאף במועד הדיון שנקבע מראש זמן רב לפני הדיון לא היה נוכח עקב שהות בחו"ל.
בנסיבות אלו ובהתאם לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי אני קובע שיש להפעיל את הסנקציה שנקבעה על ידי במסגרת פסק הדין דהיינו תשלום של 1,500 ₪ לחודש בגין אי קיום המפגשים החל מחודש 9/18 ועד בכלל".
- ביום 01.10.2020 עתר המבקש להקפיא את חיובו החודשי, בגין אי-קיום הקשר עם ילדיו, בסך 1,500 ₪.
במסגרת הבקשה, עדכן המבקש את בית משפט קמא, כי הוא נמצא במהלכה של הדרכה הורית, כי הוא קיים כ-15 מפגשים עד למועד הגשת הבקשה, וכי הוא משתף פעולה עם גורמי הטיפול.
על כן, כך לטענת המבקש, יש להקפיא לאלתר את החיוב, הואיל והוא מבקש להפסיק "לממן" את המשיבה.
מנגד טענה המשיבה, כי לא זו בלבד שהמבקש לא מקיים את זמני השהות הרחבים שנקבעו בהסכם ביניהם, אלא שהוא בנתק מילדיו מזה 4 שנים וכל עול נטל גידול הילדים נופל עליה.