מונחות בפני בקשות הנתבעים (להלן: "
המבקשים") בתיקים דלעיל למחיקת סעיפים מתצהיר העדות הראשית של התובע (להלן: "
המשיב"), וכן מתוך תצהירים נוספים אשר הוגשו על ידו, וזאת כמפורט להלן.
רקע
1. עסקינן בתביעות אותן הגיש המשיב, עורך דין במקצועו, לתשלום שכר טרחתו בגין פעולותיו לשינוי הייעוד של מקרקעין לצרכי השגת זכויות בנייה לבעלי המגרשים, הם המבקשים, במתחם המכונה "אדמות הבולגרים", הממוקמים מזרחית ממושב בית חנן וצפונית ממושב בית עובד.
2. בין המשיב לבין המבקשים נחתם הסכם המכונה "כתב התחייבות בלתי חוזרת" (יוער, כי חלק מהתביעות תוקנו על ידי המשיב והוגשו כלפי יורשיהם של בעלי המגרשים אשר חתמו על כתב התחייבות זה) בהסכם זה התחייבו בעלי המגרשים, בין היתר, לשלם למשיב שכר טרחה בגובה 10% בתוספת מע"מ בהתקיים אחד מהתנאים הבאים : "
מסכום הפיצויים שיפסקו לטובתי בגין הנזק שנגרם לי ו/או במקרה של הפקעת המגרש שלי, או שווי הקרקע לבניה שאקבל כתחליף או במקום המגרש שלי, או משווי המגרש שלי עם שינוי ייעודו לבניה, הכל כפי שיקבע שמאי מקרקעין מוסמך".
3. בכתב תביעתו פירט המשיב את הפעולות אשר נעשו על ידו על מנת להוציא את "אדמות הבולגרים" מתחום גן לאומי, כפי שהוכרז בהחלטה מיום 24.02.1982. בכתב תביעתו ציין המשיב כי בשנת 1985 הניבו פעולותיו תוצאות, כאשר ביום 07.05.1985 התקבלה החלטת המועצה הארצית מספר 214, המוציאה את "אדמות הבולגרים" מתחום גן לאומי והמחזירה את ייעוד המקרקעין למגורים עם זכויות הבניה המקוריות (להלן: "
החלטת המועצה הארצית").
4. בהמשך כתב התביעה מפרט המשיב כי המאבק לא תם עם קבלת ההחלטה הנ"ל והיה צורך בביצוע החלטות נוספות. בכתב התביעה מציין המשיב כי ביום 21.04.1994 אושרה וקיבלה תוקף תוכנית המתאר בר/במ/109 המחזירה את ייעוד הקרקע של אדמות הבולגרים למגורים (להלן: "
תוכנית המתאר"). בכתב תביעתו מפרט המשיב שביום 28.08.1998 קיבלה תוקף תוכנית מתאר מפורטת בר/1/109 המחזירה את מלוא הזכויות לבעלי המקרקעין (להלן: "
התוכנית המפורטת").
5. בכתב התביעה טען המשיב כי עם אישור ומתן תוקף לתוכנית המפורטת מילא את התחייבויותיו כלפי בעלי המקרקעין וקמה לו הזכות לקבלת שכר הטרחה הנזכר בהסכם. בכתב התביעה מציין המשיב כי זכאותו לקבלת שכר הטרחה קמה מכוח ההסכם ו/או דיני עשיית עושר ולא במשפט, בכך שהמבקשת זכתה לקבל את זכויותיה במגרש מבלי לשלם למשיב שכר ראוי והולם שיבטא את עבודתו ומאבקיו במשך עשרות שנים כנגד הרשויות.
6. המבקשים הגישו כתבי הגנה בהם טענו, בין היתר, כי דין התביעה להדחות מחמת התיישנות. לטענתם עם קבלת החלטת המועצה הארצית שונה ייעוד המגרש לבניה למגורים ובכך התקיים התנאי שבהסכם בתשלום השכר, וכי ממועד זה יש לחשב את תקופת ההתיישנות. לפיכך, תביעתו של המשיב התיישנה כבר בחודש מאי 1992. בנוסף ולחילופין נטען כי גם אם ייקבע כי תוכנית המתאר היא הקובעת, אזי התביעה התיישנה בשנת 2001.
7. עוד טענו המבקשים שכל פעולות המשיב בקשר לאירועים נשוא התביעה נעשו ביוזמת החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים (להלן: "
החברה לישוב עולים") ומהחברה לפיתוח אדמות ציוני בולגריה בע"מ והמשיב קיבל את שכרו מהן.
8. עוד טענו המבקשים בכתב הגנתם כי לא יעלה על הדעת כי ההסכם יעמוד בתוקפו לתקופה של 22 שנים, כי המשיב מנסה למעשה להתעשר מעצם עליית מחיר הנדל"ן ולא מפעולותיו הוא, שדרישתו להיפרע מבעלי המקרקעין מהווה תשלום כפול ונוסף על זה שקיבל מהחברה לישוב עולים, דבר אשר הוסתר לטענת המבקשת מבעלי המקרקעין.
9. המשיב לא הגיש באף אחד מהתיקים דלעיל כתב תשובה, ובין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים וביניהם בקשות לשאלונים ולגילוי מסמכים, במסגרתם הורה בית המשפט למשיב לגלות למבקשים את ייפויי הכוח והסכמי שכר הטרחה שנכרתו בינו לבין החברה ליישוב עולים.
10.בסיום ההליכים המקדמיים בתיקים דלעיל, הגיש המשיב תצהירי עדותו ראשית מטעמו. המשיב הגיש תצהיר עדות ראשית שלו. חוות דעת של הגב' דורית פריאל, תצהיר עדות ראשית של עו"ד נעמי וייל (להלן: "
וייל"), המתמחה בתחום דיני המקרקעין דיני תכנון ובנייה והפקעות, תצהיר מר יוסף גוטליב (להלן: "
גוטליב") חבר בחברה לפיתוח אדמות ציוני בולגריה בע"מ, תצהירו של מר אברהם בנבניסטי (להלן: "
בנבניסטי"), חבר בדירקטוריון החברה לישוב עולים, וחוות דעתו של מר צדוק שרמן (להלן: "
שרמן") אשר מטרתה הוגדרה "תאור מהותה של תוכנית מתאר בר/במ/109 והשלכותיה".
הבקשה למחיקת סעיפים מתצהירים
11. לאחר הגשת תצהירי התובע הגישו המבקשים, המיוצגים כולם על ידי עו"ד בנימין לוי, בקשות זהות (למעט בתיקים ת.א. 45252/05, ת.א. 41899/05 ו-ת.א. 45027/05, שם הוגשו בקשות זהות למעט התייחסות לחוות דעתו של שרמן) למחיקת סעיפים מתצהירי התובע. בבקשותיהם טוענים המבקשים כי המשיב בתצהיריו הרחיב את חזית הטענות ו/או שינה אותה בשלושה נושאים עיקריים:
א.
בנושא שכר הטרחה שקיבל המשיב מחברת ארץ ישראל ליישוב עולים בע"מ- לטענת המבקשים סעיפים 137 (פסקה אחרונה) וכן סעיפים 139-144 לתצהיר התובע וכן תצהירו של בנבניסטי מהווים שינוי חזית הטענות. לטענתם בכתב תביעתו לא הזכיר המשיב ולו במילה אחת את חברה זו, והטענה הועלתה על ידי המבקשים בכתב ההגנה. לטענתם אם חפץ המשיב להציג עובדות וטענות בעניין שכר הטרחה היה עליו להגיש כתב תשובה, משלא עשה כן, אזי בהתאם לתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "
תקנות סדר הדין") יראו את העובדות המהותיות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת, אולם המשיב מנוע מלהציג עובדות חדשות מטעמו בעניין זה.
ב.
בנושא ההתיישנות - לטענת המבקשים יש להורות על מחיקת הטענות הכלולות בתצהירים ובחוות דעת של שרמן לעניין מעמדן של החלטת המועצה הארצית, תוכנית המתאר והתוכנית המפורטת. לטענתם לא פירט המשיב בכתב תביעתו את מעמדן של החלטות אלה, לא ציין, כפי שציין בתצהיריו שהחלטת המועצה הארצית היוותה רק החלטה עקרונית שלא ניתנת ליישום, ומכתב התביעה לא ניתן כל הסבר מדוע התביעה לא התיישנה ומדוע קמה זכאותו לשכר טרחה רק בעקבות קבלת התוכנית המפורטת. גם בעניין זה טוענים המבקשים כי היה על המשיב להגיש כתב תשובה על מנת לכלול את כל העובדות החדשות אותן הוא טוען בתצהירו.
ג.
בנושא שכר ראוי ואסיפה של חברים- לטענת המבקשים יש למחוק מהתצהירים את המילים "שכר ראוי והוגן" לדידם מבוססת התביעה על שתי עילות בלבד ההסכם ועשיית עושר ולא במשפט. לא כלולה כל דרישה לפסיקת שכר ראוי מכוח דיני החוזים ולכן טוענים המבקשים כי מדובר בהרחת חזית אסורה. כמו כן מבקשים הם למחוק את המילים "חברים" מסעיף 147 לתצהיר המשיב וסעיף 7 לתצהיר גוטליב, מילים אשר עומדות לטענתם בסתירה לטענת המשיב בכתב תביעתו שכן טען כי מדובר באסיפה כללית של החברה.
12. עוד טענו המבקשים כי יש למשוך את חוות דעתו של שרמן שכן זו אינה ערוכה בדרך של חוות דעת מומחה, ובכל מקרה מדובר בעד המקורב למשיב, שעדותו מהווה עדות מוזמנת, ואין לייחס לאמור במסמך זה משקל של חוות דעת מומחה.