החלטה בבקשה לפסלות שופט ודחיית טענה לגיבוש דעה נחרצת בטרם הסתיים ההליך

1.         ביום 8.7.13 בתום ישיבה מתוחה, קשה וטעונה, ניתנה החלטת בית המשפט כפי שמצאה ביטויה בעמ' 35 ו-36 לפרוטוקול הדיון. 

2.         בעמ' 36 לפרוטוקול הדיון וכחלק מההחלטה, נכתבו הדברים הבאים:

" כל שאוכל לומר כעת בטרם אקבל את הסיכומים ולאחר שנשמעה חקירתה של המומחית, לאחר שפגש בית המשפט את הילדים ולאחר שנתקבלה חוות דעת יחידת הסיוע ולאחר שעיין בית המשפט בתסקיר אשר ניתן כבר לפני זמן, הוא שבשלב זה סבור אני כי טובתם של הילדים מחייבת שלא יהיה כל קשר בינם לבין סבם וסבתם.

ברם, פסק דין מלא ומפורט בעניין זה יינתן רק אחרי שיושלם הליך הסיכומים עליו סבור אני כי לא ירצה ב"כ התובעים לוותר". (ההדגשות אינן במקור - נ.פ.).

3.         מייד בתום כתיבת השורות האמורות קם ב"כ התובעים וביקש כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתיק זה.

4.         על פי הוראת בית המשפט הושלמה ההחלטה לעניין מועדי הסיכומים,  כשנקבע בהסכמה כי סיכומי התובעים יוגשו בתוך 5 ימים וסיכומי הנתבעת יוגשו בתוך 5 ימים נוספים.

ב"כ התובעים התבקש לחזור על בקשתו לעניין הפסלות, לאחר סיום ההחלטה האמורה.

5.         ב"כ התובעים חזר על בקשתו לפיה ביקש הוא שבית משפט זה, יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתיק והכל בשל כך כי לדעתו גיבש בית המשפט דעה סופית עוד בטרם הוגשו  סיכומי הצדדים.

            בבקשתו טען ב"כ התובעים כי "בית המשפט במקרה הזה בהגינות הביע דעה ברורה לגבי התוצאה הסופית של ההליך בטרם הסתיים ההליך ומשכך אין מנוס מבקשת פסילה".

6.         אומר כבר כעת כי אינני רואה מקום להיעתר לבקשת הפסלות שכן בהחלטה וכפי שניתנה אין כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים.

כל דעה ברורה לגבי התוצאה הסופית של ההליך לא הובעה. הדברים נאמרו ונכתבו, כפי לשון ההחלטה עצמה, רק באופן לכאורי, ולא מחייב.

7.         כפי שפורט בראשיתה של החלטה זו, הרי שההחלטה בעקבותיה באה בקשת הפסלות, ניתנה לאחר שנשמעו חקירות המומחית, לאחר שפגש בית המשפט את הילדים הקטינים,  לאחר שניתנה חוות דעת יחידת הסיוע ולאור האמור בתסקיר שירותי הרווחה אשר הוגש זה מכבר לבית המשפט.

8.         אכן נכון, כי הדברים נאמרו ונכתבו בטרם הוגשו הסיכומים. ברם, ההחלטה וכפי שמצאה ביטויה בפרוטוקול הדיון הינה החלטה מסוייגת, ברור שאיננה דעה ברורה וסופית וברור כי אין בה גמירות דעת ונעילת הדעת ברמה הנדרשת לפסלות אשר נקבעה כ"מבחן האפשרות הממשית".

            תוכנם של הדברים איננו מעיד על קיומה של דעה מוגמרת, דעה כזו שאיננה ניתנת לשינוי באופן שמעיד על העדר פתיחות לשכנוע ולשינוי בלב פתוח ובנפש חפצה.

9.         מצבם של הילדים הקטינים קשה מנשוא.  המתח בו הם שרויים קשה ומכביד על מצבם אשר ממילא איננו פשוט כלל וכלל, כאשר היו הם, לאורך שנים, מוקד לסכסוך שבין הוריהם והפכו והיו למוקד סכסוך שבין סבם וסבתם מצד אביהם המנוח לבין אימם וזאת מהעת בו הלך אביהם לבית עולמו לפני כשנה.

            סברתי ועודני סבור כי בשלב בו מצוי ההליך, היה באמירה לכאורית זו כדי לשרת את טובתם של הקטינים.

10.        בית המשפט שמע את הילדים, שמע באריכות את חקירת המומחית וקרא את חוות דעתה,  כמו גם את חוות דעת יחידת הסיוע.

בשלב זה של ההליך המשפטי, סבור אני, כי ראוי שתהא לבית המשפט דעה.

            זו איננה דעה קדומה, זוהי איננה דעה סופית.