אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשה לסילוק על הסף

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

תאריך פרסום : 11/06/2017 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
1960-09-16,42050-03-17
01/06/2017
בפני השופט:
פליקס גורודצקי

- נגד -
התובע:
א.ה.
הנתבעת:
מ.ה.
החלטה - בבקשה לסילוק על הסף
 

 

רקע עובדתי רלוונטי

 

  1. התובע והנתבעת, יהודים, אזרחי ישראל ותושביה, נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1981. כנובע מקשר הנישואין של הצדדים נולדו 8 ילדים.

 

  1. בשנים האחרונות חלה התובע בטרשת נפוצה ומצבו הרפואי התדרדר עד לריתוקו לכיסא גלגלים והוא נזקק לטיפול סיעודי במשך כל שעות היום. התובע הוכר כנכה 100 אחוז על ידי המל"ל וזכה לקצבת נכות וניידות.

 

  1. במקביל, הנתבעת חלתה במחלת הסרטן. הנתבעת אף היא פנתה למל"ל לשם קבלת הקצבה, אולם בקשתה נדחתה משום שקצבת התובע נועדה "לצרכי הזוג" החולק קורת גג אחת ומשכך בקשתה לקצבה הינה בגדר כפל קצבאות.

 

  1. הנתבעת פתחה בהליך גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים וביום 21/08/14 אושר הסכם גירושין (להלן: "הסכם הגירושין") וקיבל תוקף של פסק דין. באותו מעמד סודר הגט.

 

  1. בתמצית ייאמר, כי על פי הסכם הגירושין ובנוסף להסכמת הצדדים להתגרש, הוסכם כי הרכוש יישאר משותף לשני הצדדים ועם הגיע הצדדים לגיל 120, הרכוש יעבור לילדי הצדדים בחלקים שווים.

            עוד הוסכם כי התובע ימשיך להתגורר בדירת הצדדים המשותפת (להלן: "הדירה") לכל ימי חייו, ללא תשלום כלשהו לאישה.

 

            כן הוסכם, כי הנתבעת מוותרת על מזונותיה וכי "... כל רכוש יישאר כמו שהוא ללא נגיעה מצדנו..." (כך במקור-פ.ג.).

 

  1. לאחר סידור הגט, המשיכו הצדדים להתגורר תחת קורת גג אחת בדירה וחיו כבני זוג לכל דבר ועניין. הנתבעת אף הגישה למל"ל בקשה להכיר בצדדים כידועים בציבור ובשלהי שנת 2014 פנתה למועצה הדתית ונרשמה לנישואין עם התובע, אולם בשלב זה נודע לתובע כי לנתבעת, ככל הנראה, בן זוג אחר והנישואין של השניים לא יצאו אל הפועל ואף הנתבעת הוצאה מחשבון הבנק המשותף.

 

  1. הנתבעת המשיכה לחזר אחר התובע ולשכנעו כי היא אוהבת רק אותו ולבסוף היא שידלה אותו להעביר אליה פורמלית את זכויותיו בדירת המגורים, כך שהיא תירשם כבעלת הזכויות היחידה בדירה.

 

  1. בסופו של יום מאמציה של הנתבעת הניבו פרי וביום 24/01/16 הצדדים חתמו על הסכם שכותרתו "הסכם מכר דירה אגב גירושין" שהינו העברה ללא תמורה של זכויותיו של התובע בדירה לידי הנתבעת (להלן: "ההסכם").


ההסכם הוגש לאישורו של בית הדין הרבני וביום 25/01/16 ההסכם קיבל תוקף של פסק דין. בנקודה זו יצוין, כי גם בהסכם זה נקבע כי התובע ימשיך להתגורר בבית לכל ימי חייו והנתבעת לא תוכל להוציאו מהבית.

 

  1. במקביל להשתלשלות העניינים המתוארת דלעיל, קיבל התובע טיפול רפואי רשלני שהחמיר את מחלתו וגרם לו לנזק בלתי הפיך. התובע הגיש תביעה נזיקית נגד הגורם המטפל ושולם לו פיצוי בסך של 1,000,000 ₪.

 

  1. בשל "התחממות" ביחסי הצדדים, הנתבעת הצטרפה שוב לחשבון הבנק המשותף והיא גנבה (כך במקור ראה סעיף 21 לכתב התביעה) את כספי הפיצויים שעה שהעבירה לחשבונה סך של 1,211,058 ₪.

 

  1. הנתבעת נימקה את מעשיה ברכישת דירה אחרת עבור התובע. התובע ביקש לדעת כיצד הדירה נרכשה עבורו שעה שהוא לא חתם על מסמך כלשהו והוא זכה להסבר אחר על פיו הדירה נרשמה על שם אחד הילדים של הצדדים. בינתיים, הנתבעת פעלה על פי ההסכם ורשמה את הדירה על שמה.

 

  1. אור ליום 04/09/16 הניח התובע על שולחנו של בית המשפט תביעה שמהותה הצהרתית כספית על סך של 1,500,000 ₪ במסגרתה עתר האחרון לבטלות ההסכם, להשבת הסך של 1,211,058 ₪ בצירוף ריבית והצמדה ולפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, עוגמת נפש ופיצוי עונשי.

 

  1. הנתבעת, בעודה לא מיוצגת, הגישה כתב הגנה בו טענה כי כל הפעולות המשפטיות שבגינן הוגשה התביעה נעשו בהסכמת שני הצדדים אגב קבלת הגושפנקא של בית הדין.

 

  1. בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 20/02/17 הופנה תשומת לבו של ב"כ התובע לתקנה 285 (ז') לתקנון סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 המורה על הגשת כל הליך בתביעה נפרדת והאחרון ביקש לתקן את כתב התביעה.

 

  1. ביום 20/03/17 תיקן התובע את כתב התביעה, במסגרתו עתר לסעד כספי בסך של 1,500,000 ₪ בלבד והגיש תביעה נוספת בתמ"ש 42050-03-17 שכותרתה "תביעה הצהרתית" כאשר בפועל מדובר בתביעה לביטול ההסכם.

 

  1. הנתבעת הגישה בקשה לדחייה על הסף בשתי התובענות בשל מעשה בית דין, חוסר סמכות ושימוש לרעה בהליכי המשפט.

 

  1. לגישתה, התובע הסתיר מבית המשפט עובדה שבין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים וכן בבית הדין הרבני הגדול.

 

  1. לטענת הנתבעת ביום 09/06/16 הגיש התובע תביעה "לביטול הסכם מכר אגב גירושין והשבת כספים שנגזלו על ידי הנתבעת וקביעת מצב אישי" בה עתר לביטול ההסכם ולהשבת הכספים בסך של 1,000,000 ₪.
  2. ביום 15/06/16 - ומבלי שהתקיים דיון לגופה – נתן בית הדין הרבני אזורי החלטה בה קבע:

החלטה

            הצדדים התגרשו בביה"ד לפי הסכם אגב גירושין, שחתמו עליו וקיבל תוקף פס"ד (אושר ביום 25.1.16 בסעיף 3 מובא בחתימת שני הצדדים כי, "הבעל ימשיך לגור בבית הנ"ל לכל ימי חייו והאישה לא תוכל להוציאו משם",

            לפיכך, לא נראית כל "מראית עין", ולא היה כאן "תינוק המוטל בעריסה", ולא נראה כל "שטח בגופו ונפשו וממנו והבקשה נדחית.

ניתן ביום ט' בסיוון התשע"ו

(15/06/16)

                ____________________    _______________________        ______________________

הרב אליהו אברג'יל – אב"ד       הרב מאיר יששכר מאזיז – דיין          הרב יעקב חיים סלומון - דיין

 

  1. על החלטת בית הדין הרבני האזורי הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול ואולם התובע לא התייצב לדיון שנקבע ליום 21/02/17 ובית הדין הרבני הגדול הורה על סגירת התיק.

 

  1. ביום 04/09/16 הגיש כאמור התובע את תביעתו הראשונה במסגרת תמ"ש 1960-09-16.

 

עיקר טענות המבקשת

 

  1. כנובע מהאמור לעיל, עתרה הנתבעת לסילוק שתי התובענות וזאת מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, וזאת הן בעילה של מעשה בית דין – נוכח פסק הדין שניתן בבית הדין הרבני האזורי - הן בעילה של חוסר סמכות – שכן ההסכם אושר אגב גירושין ואין סמכות לבית המשפט הנכבד לדון בתובענות, בין היתר משום שבית הדין הרבני האזורי הכריע בשתי התובענות לגופן, והן בעילה של שימוש לרעה בהליכי המשפט.

 

  1. הנתבעת הדגישה מספר פעמים כי ההליכים דכאן נפתחו לאחר שתביעתו של התובע בבית הדין הרבני האזורי בירושלים נדחתה סעיף 9 וסעיף 15 לבקשה לסילוק על הסף.

 

עיקר טענות המשיב

 

  1. התובע הגיש תגובה בה עתר לדחיית הבקשה. התובע טען כי הוא לא הסתיר את קיומו של ההליך בבית הדין הרבני האזורי ובבית הדין הרבני הגדול.
  2. לגופו של עניין טען התובע, כי אין ממש בטענת הנתבעת כי קיים מעשה בית דין שכן ההחלטה (ככל הנראה של בית הדין הרבני האזורי - פ.ג.) איננה נוגעת להשבת הכספים ולא לבעלות בדירה ועניינה אינו אלא בקשה לצו מניעה שנדחתה.

 

  1. לגישתו, מה שמכונה על ידי הנתבעת "פסק דין" אינו פסק דין בתובענה אלא החלטה הדוחה בקשה לצו המניעה וכי כל ההליך בבית הדין הרבני נועד לשמש כעזרה ראשונה שמטרתו לסכל מהתובעת להבריח נכסים ובקשה זו – והיא בלבד נדחתה.

 

  1. זו גם הסיבה שהתובע זנח את ערעורו בבית הדין הרבני הגדול שהיה הליך מוטעה מעיקרו. לדבריו, הערעור הוגש על ידי הרב סבג שאינו עורך דין ואף אינו טוען רבני, אלא תלמיד חכם שלבו נכמר על התובע ומכאן השגגה בהגשת הליך שגוי.

 

  1. בנוסף, לא התקיים ואף לא התבקש קיומו של דיון בבית הדין הרבני וזאת משום שמטרת ההליך הינו צו המניעה, הא ותו לא.

 

  1. לבסוף טען התובע, כי הנתבעת לא הייתה צד להליך בבית הדין הרבני ולא הוגש מטעמה כל כתב בית דין.

 

  1. בסוגיית הסמכות העניינית טען התובע, כי שעה שהצדדים התגרשו ולא ניתנה הסכמתם להענקת סמכות נמשכת, בית הדין נעדר סמכות לדון בהליכים בעניינם של הצדדים שכן סמכות זו ניתנת אגב גירושין ולא כסמכות עצמאית ונפרדת.

 

דיון והכרעה

 

  1. הנתבעת כאמור מבססת את בקשתה לסילוק על הסף על שלושה טעמים כדלהלן:

 

א.         מעשה בית דין -דהיינו כי ניתן פסק דין של בית הדין רבני האזורי טרם פתיחת ההליך שמספרו בכותרת.

 

בע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642, נקבע כי:

 

"הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים – "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". השתק עילה מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך". (שם, עמ' 649) 

 

הכלל של מעשה בית דין ככל שהוא נוגע ל"השתק עילה" קובע כי כאשר תביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית משפט מוסמך אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם תביעה זו מבוססת על עילה זהה (ראו: ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584-583  (להלן: "עניין קלוז'נר"); זלצמן מעשה בית דין .

         

          הנה כי כן התנאים המצטברים ליצירת השתק עילה הם:

          א.       זהות העילות.

          ב.       התביעה נדונה לגופה.

ג.       התביעה נדונה ע"י בית המשפט המוסמך לדון בה עניינית.

 

            הכלל של מעשה בית דין ככל שהוא נוגע  ל"השתק פלוגתא" ותנאיו נדונה בהלכה הפסוקה ולעניין אפנה לדברי כב' השופט (כתארו אז) גרוניס, בע"א 3294/08 GOLDHAR CORPORATE FINANCE LTD נ' S.AKLEPIERRE [פורסם בנבו] (6.9.10):

 

"השתק פלוגתה מונע מבעלי דין התדיינות נוספת בפלוגתה שנדונה והוכרעה בהתדיינות קודמת בין הצדדים על ידי בית משפט מוסמך בפסק דין סופי. נהוג לציין ארבעה תנאים עיקריים לקיומו של השתק פלוגתה: האחד, שהפלוגתה הנדונה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתה. השני, שלבעל הדין נגדו מועלית טענת ההשתק היה יומו בבית משפט לגבי אותה פלוגתה. תנאי נוסף הוא שההכרעה השיפוטית ביחס לפלוגתה הסתיימה בהכרעה פוזיטיבית. לבסוף, נדרש כי ההכרעה בפלוגתה תהיה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה".

 

            בעניינו – אינני מקבל את טענת התובע כי התביעה שהוגשה מטעמו לבית הדין הרבני האזורי בירושלים היא בבחינת בקשה למתן צו מניעה זמני. עיון בכתב התביעה מלמד כי זה הוכתר ככתב תביעה "לביטול הסכם מכר אגב גירושין והשבת כספים שנגזלו ע"י הנתבעת וקביעת מצב אישי".

 

            עם זאת, לא בית הדין הרבני האזורי ולא בית הדין הרבני הגדול, לא דנו בתביעת התובע - לגופה – וזו לא הוכרעה באופן פוזיטיבי.

בימים אלה ממש ניתן פסק דין בו נקבע – באנלוגיה - כי לצורך החלת "השתק פלוגתא", בעל הדין ייחשב כמי שניתן לו "יומו" להתדיין עש"א (מחוזי י-ם)  41980-04-15 מיום 24.04.17 (נבו).

 

            בנוסף, ובשים לב לדרישה של "הערכאה המוסמכת", ספק בעיני אם לבית הדין הרבני הייתה סמכות לאשר את ההסכם שעה שהצדדים התגרשו בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259 (2006).

 

לפיכך, לא התקיימו התנאים המצטברים ליצירת מעשה בית דין ואני דוחה את טענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות מהטעם של מעשה בית דין.

 

ב.         חוסר סמכות - דהיינו כי שעה שההסכם אושר כדין, אין לבית המשפט סמכות לדון בתובענה וזאת בין היתר משום שנערך דיון לגופן של הסוגיות הממוניות והכספיות הנכללות בהסכם בין הצדדים. הודגש בסוגיה זו כי בית הדין הרבני האזורי לקח חלק בעיצוב תנאי ההסכם.

 

            ההלכה היא כי אישור הסכם גרידה אינו מקנה סמכות נמשכת לערכאה שאשרה את ההסכם
 בג"ץ 8578/01 חליווה נ' חליווה, פ"ד נו(5) 634, 641.

 

בנוסף, סמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניין רכושי, מסתיים עם סידור הגט תיק (רבני הגדול) 966076/2 מיום 17.05.15 (נבו) .

 

            בעניינינו בית הדין האזורי הרבני אישר את ההסכם ביום 25.01.16 בעוד שהצדדים התגרשו ביום 21.08.15 ובית הדין הרבני האזורי, לא היה מוסמך – מלכתחילה – לאשר את ההסכם. כפועל יוצא, הסכם שאושר שלא בסמכות, איננו מייצר סמכות.

 

            לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות מהטעם של חוסר סמכות.

 

ג.          כל נימוק אחר – דהיינו שימוש לרעה בהליכי המשפט וחוסר תום לב וזאת שעה שהוגשו לשתי ערכאות שונות תובענות זהות "על פי שיטת מצליח".

 

זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי שעניינו בהקשר זה בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט (רע"א 9686/09  נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ([פורסם בנבו], 21.2.2010) פסקה 6).

שיקול נוסף לדחיית הבקשה הינו עמדת הפסיקה בה נקבע, לא אחת, כי סעד של סילוק התביעה על הסף הוא :

"אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש"                                   

רע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סאלמן פרג' [פורסם בנבו] תק-על 2006(2),
            1175, 1176;
ע"א 109/84 ורבה נ' אורדן, פ"ד מא(1) 577; ע"א 642/89 עזבון שניידר ז"ל נ' עירית חיפה , פ"ד מו(1) 470, 476

עוד נקבע, כי סעד זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, אך יחד עם זאת:

"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון עניני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יבכר תמיד דיון עניני בפלוגתא על פתרון דיוני-פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו ענין"

             ע"א 693/83 שמש נ' רשם מקרקעין ואח', פ"ד מ(2) 668.

ע"א 2452/01 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, 582

 

ועוד קובעת ההלכה המשפטית כי די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה שעפ"י העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה. ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פ"ד ל"ז (4) 721.

 

ובאשר להחמרה עם תביעות לדחייה על הסף, ראויה לציון אמירת בית המשפט העליון בעניין ע"א
206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ, פ"ד ל
(1), 732, עמ' 735-736, כי:

"מחיקת תביעה על-הסף ללא שמיעת טענות לגוף הענין, אפילו מסיבה של חוסר עילה, היא "אמצעי שיש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל - על יסוד הטענות שבתביעתו - את הסעד שהוא מבקש"... זהירות כפולה נדרשת כאשר התביעה על פניה מגלה עילה, והטענה היא רק שאין להיזקק לה מפני שהיא טרדנית או קנטרנית..." בית-משפט.... לא יעשה שימוש בתקנה (הנדונה), אלא במקום שהדבר ברור ונעלה הוא מכל ספק שפרשת התביעה אינה מגלה עילת משפט או שהתביעה הוגשה בקלות דעת או לשם קינטור". ואם לגבי מחיקה כך, לגבי דחיה - החורצת את גורל התביעה אחת ולתמיד - על-אחת-כמה-וכמה".

                   עע"מ 5116/04 נידר כוכב הצפון - חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו , (לא פורסם) [פורסם בנבו];

רע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סלמאן פרג' (לא פורסם) [פורסם בנבו];

רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ, (לא פורסם) [פורסם בנבו] .

 

  1. 32. בעניינינו – ושעה שנדחו הטענות של מעשה בית דין ושל חוסר סמכות – פניה לערכאה זו היא בבחינת פניה לגיטימית והיא איננה שימוש לרעה בהליכי המשפט.
  2. לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות מהטעם של "כל נימוק אחר".

 

  1. התוצאה היא כי הבקשה נדחית. לאור תוצאה זו, מחייב את המבקשת בהוצאות משפט בסך
    של 3,00 ₪.

 

  1. כתבי ההגנה בשתי התובענות שבכותרת יוגשו בתוך 30 יום. עם הגשת כתבי ההגנה, ייקבע מועד לדיון.

 

  1. העתק ההחלטה תשלח לצדדים.

 

  1. המזכירות תסגור את הבקשה.

 

  1. מותר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

 

ניתנה היום,  ז' סיוון תשע"ז, 01 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ