אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החזרת הדיון בעניינו של עמיר חגי לועדת השחרורים

החזרת הדיון בעניינו של עמיר חגי לועדת השחרורים

תאריך פרסום : 10/04/2008 | גרסת הדפסה
עע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
1330-08
08/04/2008
בפני השופט:
1. שרה דותן - אב"ד
2. דליה גנות
3. שאול שוחט


- נגד -
התובע:
עמיר חגי
עו"ד שפטל יורם
הנתבע:
1. ועדת השחרורים
2. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד פז
החלטה

עו"ד שפטל: ראיתי את הבקשה לדחיה על הסף.

התשובה של המדינה בסע' 10 היא זו שמאשרת באופן גמור את הנסיבות החדשות. כך למשל אין מקום לדיון כיום בעתירה על בסיס של תשתית חוו"ד שניתנו למעלה מ-18 חודשים. עצם העובדה שחלפו 18 חודשים, אלה הנסיבות החדשות, ולא רק זה.

עו"ד פז: אני חוזר על הבקשה לסילוק על הסף, מאחר והבקשה הוגשה באיחור, וביתר הנימוקים שפורטו בבקשה.

אני מפנה לתשובה שהגשנו שעוסקת גם היא באותם עניינים. אנו מזכירים בתשובתנו שהחלטת הועדה נמסרה למשרד חברי ביום 1.1.08 ואני מציג אסמכתא על כך - מזכר אישור הועדה יחד עם אישור אימייל שזה עבר למשרד חברי.

ככל שמדובר בשיהוי הנוגע לעתירה על ההחלטה הראשונה שניתנה לפני למעלה מ-18 חודשים, אנו עומדים על טענותינו. ככל שמדובר בשיהוי של 15 יום, דהיינו ככל שחברי מכוון לשיהוי 15 יום, הגם שמדובר בשיהוי ולא הוגשה בקשה להארכה, לא היינו עומדים על כך אם לא היו טענות אחרות. העותר מכוון את כל עתירתו על החלטה למעלה מלפני 18 חודשים, אינו מציין דבר נגד ההחלטה האחרונה נגדה הוא אמור לעתור, הוא לא מבקש את הסעד שלא הוענק לו - דיון חוזר, אלא עותר לסעד לא נכון.

זה מעבר לטענות אחרות, שהבקשה לא הוגשה כדין, לא מנומקת כלל, אין בה נסיבות חדשות, חברי מפנה ל-2 רכיבים.

אני מבקש קביעה חד משמעית שלא ניתן להגיש היום עתירה.

אנו מסכימים להצעת ביהמ"ש, שלמרות שהוא אמור להמתין 6 חודשים עד יוני הקרוב, אין לנו התנגדות שחברי יגיש היום בקשה מתוקנת לפי סעיף 19(5) ו- 16(ב) לחוק והבקשה תידון ע"י הועדה בהעדר הצדדים, כדבר ראשוני.

עו"ד שפטל: כאשר פקיד בדרג נמוך מסרב להאריך רשיון לקיוסק, החלטתו תיחשב כאוויר, במידה והוא לא איפשר לבעל הקיוסק לפרוש את טענותיו כאשר לצורך פרישת טענות בעל הקיוסק הוא צריך לדעת את הטענות נגדו. זה מה שהתרחש בהליך הראשון בועדת השחרורים, לא היה בכלל הליך שם, לא היה לעותר יומו לפני הועדה, כי בניגוד לכך שסע' 17ו' מחייב את הועדה כאשר מוגש חומר סודי והיא מחליטה שמדובר בחומר שאין לגלותו למי שנמצא בפניה, היא חייבת להמציא לו תמצית של החומר כדי שיוכל להתייחס אליו, קל וחומר כאשר קוראים את ההחלטה מלפני 18 חודשים של הועדה ורואים בין 80 - 90 אחוז של ההחלטה מבוסס על אותו חומר, שלא היתה אפשרות לעותר להתמודד איתו כי אין לו מושג מה יש בחומר, כי הועדה נהגה בניגוד לחוק ולא העמידה לרשותו ו/או לעוה"ד שלו תמצית של החומר. אז הוא היה מיוצג, ביקש את החומר וביהמ"ש החליט שהחומר סודי. לכן, יש לנו מצב לא פשוט. העותר נידון ל- 16.5 שנות מאסר מבלי שפגע בזבוב. הוא ריצה 2/3, מדובר ב-4 שנות מאסר וחודשיים, זו שאלה נכבדה והנה באה הועדה ומתעלמת מהחוק, רומסת לחלוטין את זכויותיו ע"פ חוק ושולחת אותו ל- 4 שנים וחודשיים מבלי שהיה לו יומו בביהמ"ש בכלל.

במענה להצעת ביהמ"ש להגיש בקשה מחודשת בפני הועדה, אני אומר שאין לי נימוקים חדשים.

אין מניעה בחוק להאריך מועד בכל מועד שהוא. ידועים המקרים שביהמ"ש בנסיבות כאלה ואחרות קובע שיש לראות בבקשה כזאת הארכת מועד, ביהמ"ש יושב בדין שנים ארוכות, השאלה שהיא לב הענין - האם זה מתקבל על הדעת ש-4 שנים וחודשיים של חירות יוכרעו ע"פ סוגיה דיונית גרידא כאשר הצד שכנגד לא מסוגל להצביע על נזק, אפילו דיוני, שיגרם לו אם יהיה דיון בעתירה על ההחלטה הראשונה. אנו מדברים על 4 שנים וחודשיים, במדינה שיש חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

אם בתי המשפט מוציאים תחת ידם פס"ד בענין עובד ודיראני, שגם ברוצחים כאלה, כמדינה דמוקרטית מכבדת זכויות אדם והשוקלת בכובד ראש שיקולים הומניטרים (מצטט). פסה"ד קבע שיש לאפשר לנציגי הצלב האדום המכובדים לראות אותו. העותר לא יכול לראות אף אחד, חוץ מקרובי משפחה מדרגה ראשונה. הדברים האלה נאמרים חרף העובדה שהשופט אנגלרד אומר שהלב מתקומם כנגד התנהגות הגורמים אליהם שייכים שניים אלה (מצטט).

אנו שוקלים שיקולים של הומניות וחמלה גם לגבי אנשי החיזבאלה, שיקולים כאלה הם שיקולים שלא מאפשרים לאבד 4 שנים וחודשיים כי הסניגור הקודם שלו לא הגיש ערר על הועדה. איפה החמלה וההומניות? האם רק בשביל חיזבאלה יש הומניות וחמלה? אי אפשר להצביע על נזק לתביעה אם יתברר הענין, זה גם דיון שלא היה בכלל, מה פירוש להגיש בקשה לעיון חוזר? יש לנו טענה שלא היה בכלל דיון. בפועל יש צורך בעתירה כי מחזיקים אותו בכלא. לא היה בכלל דיון, איזה דיון זה כשאין זכות טיעון? הוא ידע מה הטענות נגדו בדיון בפני הועדה? היה לו צל של מושג? פה להאחז בפרוצדורה?

לכן מאחר ובכל העמודים הרבים בתשובת המדינה אין ולו מילה אחת המסבירה מה הנזק הדיוני שיגרם אם בימ"ש זה יאריך את המועד וידון ויאפשר דיון ענייני, ממצה בסוגיית ילקוט כזבים של שב"ס ושב"כ שאמרו איזו סכנה נוראית תהיה אם הוא יאוחד עם אחיו, שהוא הואשם ברצח, ואילו פה הוא לא נגע בזבוב. זה ילקוט כזבים לאורך שנים. איזה נזק יגרם מאותה התייחדות? אם הוא סכנה, למה לא שלחו אותו לתוכנית שיקומית כדי לנטל את אותה סכנה במשך 12 שנה? יש תוכניות שיקום לאנסים, סוטים וכו', לכולם יש תוכנית שיקום ששלחו אותם לשם, פה יש אדם שלא נגע בזבוב וזה מה שקבע ביהמ"ש העליון - רצח ראש הממשלה לא נוגע אליו, הוא לא השתתף ברצח או בתכנון, הוא לא קשור בשום צורה שהיא לרצח ראש הממשלה. אצלו אי אפשר למצוא תוכנית שיקום במשך 12 שנה? מה שרוצים זה למצות את הדין עד תום, שלא יצא רבע שעה לפני כן מבית הסוהר, כל השאר זה טיעונים, מה עשיתם כדי לנטרל את המסוכנות שלו? איך הוא יכול להיות מסוכן כשהוא בבידוד? אולי לא נשחרר אותו אף פעם? הם מעדיפים שישב עוד שנתיים וייצא מסוכן כמו שהוא - סכנה איומה אסור לשחרר אותו אפילו לשעה. לגבי הנושא של המסוכנות - בעוד שנתיים - שנתיים וחצי הוא ישוחרר ללא מגבלות וללא כלום. מסוכן באופן קיצוני, הוא מסוכן עד כדי כך שאסור להוציא אותו שעה החוצה. בנסיבות כאלה כאשר יש ענין עם אדם מסוכן לכאורה, צריך להפוך עולמות כדי להקטין את מידת המסוכנות שלו. זה תירוץ שקרי על פניו.

אלה הם שיקולים שבהחלט ראוי לשקול אותם כשבאים לדון בסוגיית הארכת המועד, כי הם דנים בעוול לעותר אם לא יוארך המועד.

גם תנאי המעצר - הבידוד - שמונעים ממנו כיהודי דתי במסגרת הכלא ללכת לשיעורים בישיבה.

הועדה אומרת ששחרורו המוקדם של העותר, לא פחות ולא יותר, יפגע באמון של הציבור במערכת המשפט וזה אנחנו אומרים במגינה שבתי המשפט חוזרים בהחלטות חוזרות ונשנות, לאורך שנים, ומגבות את המערכת השלטונית על ההחלטות שלה לשחרר מאות ואלפים של רוצחים, טרוריסטים שידיהם מגואלות בדם.

החלטה

הגיגים פילוסופיים אינם רלבנטיים לענין שבפנינו.

יואיל עו"ד שפטל להתמקד בשאלת הארכת המועד, ואם מיצה את טיעוניו, יאפשר לחברו להשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ