אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החוק המאפשר כליאת גורמי חוץ הנוטלים חלק בפעולות איבה - חוקתי

החוק המאפשר כליאת גורמי חוץ הנוטלים חלק בפעולות איבה - חוקתי

תאריך פרסום : 11/06/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
6659-06,1757-07,8228-07,3261-08
11/06/2008
בפני השופט:
1. הנשיאה ד' ביניש
2. א' פרוקצ'יה
3. א' א' לוי


- נגד -
התובע:
1. פלוני
2. פלוני

עו"ד ה' אבו שחאדה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ש' ניצן
עו"ד י' רויטמן
עו"ד ז' גולדנר
עו"ד ע' קלר
פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

          לפנינו ערעורים על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ז' כספי) במסגרתן אושרה חוקיות מעצרם של המערערים לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן: חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים או: החוק). מלבד עניינם הפרטני של המערערים, מעלים הערעורים סוגיות עקרוניות בנוגע לפרשנות הוראותיו של חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ומידת התאמתו לדין הבינלאומי ההומניטארי, וכן בנוגע לחוקתיות ההסדרים הקבועים במסגרת החוק האמור.

עיקרי העובדות והשתלשלות העניינים

1.       המערער 1 הינו תושב רצועת עזה, יליד 1973, אשר נעצר ביום 1.1.02 במעצר מנהלי מכוח צו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) (אזור חבל עזה) (מס' 941), התשמ"ח-1988. מעצרו של המערער 1 הוארך מעת לעת על-ידי המפקד הצבאי ואושר בביקורת שיפוטית על-ידי בית המשפט הצבאי בעזה. המערער 2 אף הוא תושב עזה, יליד 1972, נעצר ביום 24.1.03 במעצר מנהלי מכוח הצו האמור. מעצרו של המערער 2 הוארך אף הוא מעת לעת, ונבחן על-ידי בית המשפט הצבאי בעזה.

          ביום 12.9.05 פורסם מטעם מפקד פיקוד הדרום מנשר בדבר סיום הממשל הצבאי באזור חבל עזה. באותו היום ונוכח שינוי הנסיבות וכן שינוי התשתית המשפטית הרלוונטית, הוצאו נגד המערערים צווי כליאה בחתימתו של הרמטכ"ל מכוח סמכותו לפי סעיף 3 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, הוא החוק העומד במרכז הדיון לפנינו. ביום 15.9.05 הובאו צווי הכליאה לידיעת המערערים. בהליך שימוע שנערך להם לפי החוק ציינו המערערים כי אין ברצונם לומר דבר, וביום 20.9.05 החליט הרמטכ"ל להשאיר בתוקפם את צווי המעצר מכוח החוק האמור.

2.       ביום 22.9.05 החל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ז' כספי) הליך הביקורת השיפוטית בעניינם של המערערים. ביום 25.1.06 פסק בית המשפט המחוזי כי לא נפל פגם בהליך הוצאתם של צווי הכליאה נגד שני המערערים, וכי נתקיימו בעניינם כל התנאים הקבועים בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, לרבות העובדה כי יהא בשחרורם כדי לפגוע בביטחון המדינה. על החלטה זו ערערו המערערים לבית המשפט העליון, וביום 14.3.06 נדחה ערעורם (השופט א' רובינשטיין). בפסק-הדין נקבע, כי מהחומר שהוצג בפני בית המשפט עולה זיקתם הברורה של המערערים לארגון החיזבאללה, וכן עולה השתתפותם בפעולות לחימה נגד אזרחי ישראל עובר למעצרם. בית המשפט הדגיש בהקשר זה את המסוכנות האישית הנשקפת משני המערערים, ואת הסיכון כי ישובו למעשיהם אם ישוחררו כפי שעולה מן החומר שהוצג בפניו.

3.       ביום 9.3.06 החלה הביקורת השיפוטית העתית בפני בית המשפט המחוזי מכוח סעיף 5(ג) לחוק. במסגרת ביקורת זו, נדונו לא רק טענותיהם הפרטניות של המערערים כנגד מעצרם, אלא גם טענות עקרוניות כנגד חוקתיות החוק במסגרת תקיפה עקיפה של הוראותיו. ביום 16.7.06 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ביחס לטענותיהם הפרטניות של המערערים. בהחלטה זו צוין כי מן המידע שהוצג לפני בית המשפט עלה כי המערערים הינם פעילים מרכזיים בארגון חיזבאללה, אשר ישובו בסבירות גבוהה לפעולות טרור אם ישוחררו עתה, וכי שחרורם עלול לפגוע בביטחון המדינה. ביום 19.7.06 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בטענות העקרוניות שהעלו המערערים ביחס לחוקתיות החוק. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים גם בהקשר זה, וקבע כי החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל, תכליתו ראויה ופגיעתו בזכויות המערערים מידתית. בית המשפט אף ציין כי לפי השקפתו, עולה החוק בקנה אחד גם עם כללי המשפט הבינלאומי. כנגד שתי החלטות אלה מימים 16.7.06 ו-19.7.06 מופנה הערעור בע"פ 6659/06.

ביום 13.2.07 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בביקורת שיפוטית עתית שנייה על מעצרם של שני המערערים. בהחלטתו אישר בית המשפט המחוזי את צווי הכליאה, עמד על חשיבותם של המערערים לפעילות ארגון החיזבאללה כפי שעלה מעדויות המומחים שהעידו לפניו, וציין כי מעצרם משיג מטרה סיכולית ממדרגה ראשונה. נגד החלטה זו מופנה הערעור בע"פ 1757/07.

ביום 3.9.07 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בביקורת השיפוטית העתית השלישית על מעצרם של המערערים. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי המומחים איתנים בדעתם כי קיימת סבירות גבוהה לכך ששני המערערים ישובו לפעילות הטרור שלהם אם ישוחררו, וכי עקב כך ישודרגו יכולות הפעולה של תשתית החיזבאללה ברצועת עזה ויגברו הסיכונים לביטחון מדינת ישראל ותושביה. עוד צוין, כי השתלטות ארגון החמאס על רצועת עזה מגבירה את הסיכונים האמורים ואת הקושי להתמודד עמם. הודגש כי קיים מידע לגבי כל אחד מהמערערים המתייחס לרצונם לחזור לפעילות טרור אם ישוחררו, ועל קיום מגעים שלהם בתחום זה גם במהלך תקופת הכליאה. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי חלוף הזמן לא הקהה את מסוכנותם של המערערים, הבכירים במעמדם בתשתית הטרור של חזבאללה ברצועת עזה, וכי אין מקום לביטול צווי הכליאה שהוצאו נגדם. כנגד החלטה זו מופנה הערעור בע"פ 8228/07.  

          ביום 20.3.08 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בביקורת השיפוטית העתית הרביעית על מעצרם של המערערים. בעת הדיון ציין בית המשפט (השופט ד' רוזן) כי התשתית הראייתית כנגד כל אחד משני המערערים לא התחדשה בשנים האחרונות. עם זאת, בית-המשפט ראה לאשר את המשך כליאתם לאחר שמצא כי כל אחד משני המערערים קשור באופן הדוק לארגון החיזבאללה; כי שניהם פעלו בארגון זה באופן אינטנסיבי; כי חומר הראיות הקיים בעניינם מלמד כי שובם של השניים לשטח עלול לשמש מנוף לפיגועי טרור; וכי תקופת מעצרם הארוכה של השניים לא הקהתה את מסוכנותם. כנגד החלטה זו מופנה הערעור בע"פ 3261/08.

          פסק-דיננו זה מתייחס, אפוא, לכל הערעורים הנ"ל במאוחד.

טענות הצדדים

4.       טענות המערערים לפנינו, כמו לפני בית המשפט קמא, התמקדו בשני מישורים: ראשית, העלו המערערים טענות פרטניות בדבר אי חוקיות צווי הכליאה שהוצאו בעניינם, וביקשו לחלוק על הקביעות העובדתיות שקבע בית המשפט המחוזי ביחס לחברותם בארגון החיזבאללה וביחס לפעילותם נגד בטחון מדינת ישראל במסגרתו. שנית, חזרו המערערים והעלו בתקיפה עקיפה טענות עקרוניות ביחס לחוקתיותו של החוק. לטענתם, החוק במתכונתו הנוכחית פוגע בזכויות לחירות ולכבוד המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, באופן שאינו מקיים את תנאי פסקת ההגבלה שבחוק-היסוד. עוד טענו המערערים כי החוק אינו עולה בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי, אותם הוא מתיימר להגשים. לבסוף, טענו המערערים כי סיום הממשל הצבאי של ישראל ברצועת עזה מונע ממנה, על-פי דיני הלחימה, את מעצרם של המערערים.

          עמדת המדינה היתה כי דין הערעורים להידחות. אשר לעניינם הפרטני של המערערים, טענה המדינה כי צווי הכליאה בעניינם ניתנו כדין ולא נפל בהם כל פגם. אשר לטענות במישור החוקתי - טענה המדינה כי החוק עומד במבחני פסקת ההגבלה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כיוון שנועד לתכלית ראויה והפגיעה שהוא פוגע בחירות הפרט הינה מידתית. אשר לכללי המשפט הבינלאומי החלים על העניין, טענה המדינה כי החוק תואם באופן מלא את הנורמות הקבועות במשפט הבינלאומי לעניין מעצרם של "לוחמים בלתי חוקיים".

5.       לשם הכרעה בטענות שהעלו הצדדים בפנינו, נתייחס תחילה לרקע שהוביל לחקיקת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ולתכליתו המרכזית. בהתחשב בכך, נדון בפרשנות ההגדרה הסטטוטורית של "לוחם בלתי חוקי" ובתנאים הנדרשים להוכחת קיומה של עילת מעצר מכוח החוק. לאחר מכן נבחן את חוקתיות ההסדרים הקבועים בחוק, ולבסוף נתייחס לצווי המעצר הפרטניים שהוצאו בעניינם של המערערים.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים - הרקע לחקיקתו ותכליתו המרכזית

6.       חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים מקנה לרשויות המדינה סמכות למעצרם של "לוחמים בלתי חוקיים" כהגדרתם בסעיף 2 לחוק, קרי- מי שנוטלים חלק בפעולות איבה או נמנים עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל, ושלא מתקיימים לגביהם התנאים המקנים מעמד של שבויי-מלחמה לפי המשפט הבינלאומי ההומניטארי. כפי שיובהר להלן, החוק מאפשר כליאתם של גורמי חוץ המשתייכים לארגון טרור או נוטלים חלק בפעולות איבה נגד ביטחון המדינה, והוא נועד למנוע את חזרתם של גורמים אלה למעגל הלחימה נגד ישראל.

          מלכתחילה, עלתה היוזמה לחקיקתו של החוק בעקבות פסק-הדין בדנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721 (להלן: פרשת פלונים), במסגרתו קבע בית המשפט העליון כי למדינה אין סמכות להחזיק במעצר תושבים לבנוניים מכוח צווי מעצר מנהליים, אם הטעם היחיד למעצרם הינו החזקתם כ"קלפי מיקוח" לשם שחרור שבויים ונעדרים. על-אף שהצעת החוק המקורית נולדה על רקע הרצון לאפשר החזקתם של עצורים כ"קלפי מיקוח", עברה ההצעה שינויים ניכרים במהלך הליך החקיקה לאחר דיונים רבים שקיימה בעניין ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת דן מרידור. ביום 4.3.02 התקבל חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים בכנסת. עד כה טרם נדונה חוקתיותו בפני בית-המשפט זה.

          בפתח הדברים ראוי להדגיש כי בחינת הרקע ההיסטורי של חקיקת החוק והשינויים שהוכנסו בהצעת-החוק המקורית; הדברים שנאמרו במהלך הדיונים בכנסת; נוסח החוק כפי שגובש בסופו של הליך החקיקה; וכן המאמץ שנעשה כדי להתאימו להוראות המשפט הבינלאומי ההומניטארי כפי שעולה מסעיף המטרה של החוק אליו נתייחס בהמשך הדברים; כל אלה מלמדים כי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים כפי שהתגבש במהלך הליך החקיקה, לא נועד לאפשר החזקת בני ערובה כ"קלפי מיקוח" לצורך שחרור שבויים ונעדרים ישראליים המצויים בשטח האויב, כנטען על ידי המערערים בפנינו. לשונו הפשוטה של החוק וההיסטוריה החקיקתית שלו מצביעים על כך שהחוק נועד למנוע חזרה למעגל הלחימה של מי שמסכן את בטחון המדינה במסגרת פעילותו או השתייכותו לארגון טרור. כך למשל ציין ח"כ דוד מגן, מי שהיה יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בעת הדיון במליאת הכנסת לקראת הקריאה השנייה והשלישית:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ