החברה למשק וכלכ ל ה של השלטון המקומי נ' בנק הפועלים ואח'

פסק דין

השופט ד"ר קובי ורדי:

כללי

1.ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א (כבוד השופטת אביגיל כהן) מיום 30/11/08 בת.א 41884/07 שדחה על הסף (למרות שלא כתב זאת מפורשות אלא הכריע בהחלטה שקיים מעשה בית דין - השתק פלוגתא) את ההודעה לצד שלישי שהגישה המערערת כנגד המשיב 1 (להלן: "המשיב" או "הבנק").

2.השאלה שמעלה ערעור זה הינה האם קם מעשה בית דין - השתק פלוגתא עקב הכרעה בהליך אחר, במסגרת תובענה בענייני מכרזים, הליך שבו המשיב לא היה צד.

ומעשה שהיה כך היה.

ההליכים הקודמים, העובדות והמחלוקות

3.המערערת פירסמה מכרז בשנת 2000 לשירות, סיור, אבטחה ושמירה במוסדות חינוך ברשויות המקומיות מכרז פומבי מס' ש/22/2000 (להלן: "המכרז"). מדובר במכרז מסגרת שהרשויות המקומיות רשאיות להתקשר עם הזוכים במכרז בשירותי אבטחה ושמירה בשטח שיפוטן.

במסגרת המכרז הוגשו הצעות, כאשר עפ"י תנאי המכרז נדרש המשתתף במכרז לצרף להצעתו ערבות בנקאית "מבויילת כדין".

4.לטענת המערערת, ל-12 מההצעות שהוגשו למכרז (מתוך כ-60 הצעות) צורפה ערבות בנקאית שהוצאה ע"י הבנק, כאשר בשתיים מתוך 12 הערבויות הנ"ל, נעדר סכום הביול מנוסח כתב הערבות גופו, הגם שעל גבי נוסח כתב הערבות הודפסו המילים "סכום הביול", בעוד ביתר 10 הערבויות שהוציא הבנק הופיע סכום הביול על גבי כתב הערבות.

5.אחת מערבויות אלו, שממנה נעדר סכום הביול, הוצאה ע"י הבנק למשיב 3 (להלן: "יבטח"). ועדת המכרזים של המערערת פסלה את הצעתה של יבטח במכרז בגין אי עמידה בתנאי המכרז אשר דרשו הגשת ערבות מבויילת כדין.

6.ביום 8/7/00 פנתה יבטח לבית המשפט המחוזי בת"א בתובענה בה.פ 964/00 וכן בבקשה לצו מניעה זמני האוסר על המערערת מלהמשיך בהליכי המכרז עד להכרעה בתובענה, שנתבקש בה לבטל את פסילתה של יבטח במכרז וקביעתה כזוכה נוספת במכרז.

ביום 10/7/00 ניתן צו מניעה זמני ע"י כבוד השופט זפט (כתוארו דאז) ויותר מאוחר ב-13/7/09 צומצם הצו הזמני כך שמנע התקשרות זוכים במכרז עם רשויות מקומיות עד להחלטה בבקשה.

ב-13/7/00 הסכימו הצדדים (המערערת ויבטח) כי אם ועדת המכרזים לא תחזור בה מפסילת הצעתה של יבטח, ייתן בית המשפט פסק דין בתיק העיקרי על פי החומר המשפטי שבפניו, ללא חקירת מצהירים.

7.ביום 27/7/00 ניתן פסק דין בתובענה בענייני המכרז ע"י כבוד השופט זפט ס.נ (להלן: "פסק הדין בעניין המכרז"), לפיו בוטלה החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת יבטח במכרז. בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בביול הערבות הבנקאית, וגם אם ייקבע כי נפל פגם בביול הערבות - הרי מדובר בפגם טכני שלא היה סביר מצד המערערת לעמוד עליו.

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנתו כי לא נפל פגם בביול הערבות בהתבסס על תקנות מס הבולים על מסמכים (סימנים שונים שייחשבו כבולים) תשכ"ז-1967 (להלן: "התקנות"), תוך פרשנות תקנות אלו והמסקנה כי הדרישה בתקנה 3, כי על כל מסמך שיבוייל יופיע בבירור סכום מס הבולים, אינה מיוחסת למעשה הביול עצמו, ואינה דורשת ציון סכום המס במסגרת סימן הביול (כאשר אין מחלוקת שמס הבולים שולם כחוק, ברם סכום הביול לא נרשם על גבי הערבות). לכן קיבל בית המשפט את התובענה וביטל את פסילת הצעתה של יבטח.

8.בעקבות זאת הגישה יבטח ביום 28/6/07 (בחלוף קרוב ל-7 שנים ממתן פסק הדין בעניין המכרז) תביעה כספית כנגד המערערת בת.א 41884/07 ע"ס כ-1.7 מליון ₪ (להלן: "התביעה הכספית) בטענה כי על המערערת לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב פסילת הצעתה במכרז עד לביטול ההחלטה בעניין המכרז.ביום 28/5/08 הגישה המערערת הודעה לצדדים שלישיים, המשיבים 3 ו-4 וכן כנגד הבנק. הבנק הגיש בקשה לדחיית ההודעה לצד שלישי מחמת מעשה בית דין מכוח פסק הדין בעניין המכרז, וביום 30/11/08 ניתנה החלטת בית המשפט קמא שקיבל את הבקשה של הבנק וקבע כי הממצא של בית המשפט המחוזי במסגרת פסק הדין בעניין המכרז, לפיו לא נפל פגם בביול הערבות הבנקאית, מהווה השתק פלוגתא בתיק ותביעה הכספית. לפיכך נדחתה על הסף ההודעה לצד שלישי כנגד הבנק, ומכאן הערעור.

טענות הצדדים בערעור

9.לטענת המערערת, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בענין המכרז, שקבע כי לא נפל פגם בביול הערבות המצדיק את פסילת ההצעה, התמקד כולו בשאלה שעניינה בתחום דיני המכרזים בלבד, דהיינו, האם דין הצעתה של יבטח במכרז להיפסל נוכח הערבות שצורפה להצעתה, כאשר פסק הדין בענין המכרז לא נזקק כלל ולא הכריע בסוגיות מתחום דיני הנזיקין והבנקאות שעמדו להכרעה במסגרת ההודעה לצד השלישי.

כך, בהודעה לצד השלישי, נאמר כי המערערת תטען כי בנוסף לעובדה שעצם העדר סכום הביול בנוסח הערבות מהווה פגם בביול הערבות, הרי שעצם השוני בין שתי הערבויות בהן לא צויין סכום הביול, לבין שאר 10 הערבויות שהוציא הבנק שצויין בהן סכום הביול, הביא אף הוא את המערערת למסקנה שבערבות נפל פגם.