הוראה בהסכם קיבוצי המפלה בין עובדי הים לעובדי החוף בחברת השייט "צים

הנשיא ס' אדלר:

1. בית הדין האזורי בחיפה )השופט הראשי מיבלום ז"ל ונציגי הציבור סירוטה
ובורנשטיין; תב"ע נו/ 4-27, נו/ 41-20( דחה את בקשתה של המערערת ליתן פסק דין
הצהרתי, לפיו מדיניות המשיבה )להלן: "צים" או החברה(, המונעת מקציני הים להציג את
מועמדותם במכרזים פנימיים לאיוש משרות פנויות במגזר החוף, אינה עומדת במבחן הדין.
מכאן הערעור. עניינו של הערעור הוא בשלושה אלה: משמעותן של יחידות מיקוח, הזכות
לחופש עיסוק ושוויון הזדמנויות בעבודה.

2. עיקרי העובדות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן:

]א[ "צים" - חברת השייט הישראלית בע"מ היא חברה שעיסוקה בספנות. "צים" הוקמה בשנת
1945. באותה עת החזיקו בחלק הארי של מניותיה הסוכנות היהודית )%44( וההסתדרות
הכללית )%45(. כיום, בעלי המניות העיקריים של החברה הם החברה לישראל )%48.9( ומדינת
ישראל )%48.6(. "צים" היא חברת השייט העשירית בגודלה בעולם. סניפיה פזורים בארץ
ובחו"ל והיא מפעילה כ- 80 אוניות.

]ב[ מהודעות בעלי הדין עולה, כי "צים" מעסיקה כ- 1,300 עובדים ישראליים, מהם כ- 500
"עובדי ים" )קצינים וימאים דרוגים( וכ- 800 "עובדי חוף". יצוין, כי על פי המידע
הרשמי שפורסם באתרי האינטרנט של חברת "צים" ומשרד המסחר והתעשייה, חברת "צים"
העסיקה בשנת 3,352 1998 עובדים. נראה ששיעור זה מורכב מעובדים קבועים, עובדי קבלן
ועובדים זרים.