הגנת אי שפיות פטרה נאשם המשתייך ל"חבורת אלפרון" מאחריות פלילית

בהקשר לכשירותו של א.ר לעמוד לדין

כתב האישום, תשובת הנאשם וטענת אי השפיות

מסעדות "בני הדייג" ו"מפגש הסטייק" ממוקמות בקרבה גיאורגרפית זו לזו ברחוב דרך בגין בתל-אביב.

את כתב האישום שבפני הגישה עו"ד פמיליה-פוגל מפמת"א (להלן: " התובעת") ב- 27.06.06 נגד א.ר (להלן: " הנאשם"), דודו יעקב אלפרון ויצחק פינס (להלן: "האחרים") . על פי כתב האישום קיים סכסוך עברייני בין הנאשמים המכונים "חבורת אלפרון" לאמיר מולנר וחבריו המכונים "חבורת מולנר". ביום 19.03.06 בשעה 17:00 בערך (להלן: " התאריך הרלוונטי"), שהו הנאשם והאחרים במסעדת בני הדייג, ותוך כדי כך הבחינו, שבמסעדת מפגש הסטייק נמצאים אנשים מספר הנמנים על חבורת מולנר. על רקע "חצי פגישה" זו, נכנסו הנאשם והאחרים למסעדת מפגש הסטייק, כששניים מהם מצויידים בסכינים, ניסו את לתקוף אנשי חבורת מולנר, איימו "לסגור איתם חשבון", הקימו מהומה וגרמו נזקים למכוניות.

כתב האישום מייחס לנאשם ולאחרים קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה במזיד ברכב, איומים, ניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות, תקלה ציבורית, התפרעות והחזקת סכין שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 499(1), 413ה, 192, 382(א) ביחד עם סעיף 25, 198, 152 ו-186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. (להלן: " החוק").

ב- 19.11.06 הוקרא כתב האישום לנאשם ולשני האחרים בנוכחות סנגורו של כל אחד מהם. האחרים כפרו בעובדות, הנאשם שיחרר את סנגורו דאז ולא השיב לכתב האישום. לפיכך מונה עו"ד ב. ברקי מהסנגוריה הציבורית (להלן: "הסנגור"), לייצג את הנאשם.

ב- 8.2.07 כפר  הסנגור בכתב בשם הנאשם בעובדות שבכתב, אשר יש בהן לבסס עבירה.

ב- 11.02.07, ביקש הסנגור בכתב מבית משפט להפנות הנאשם לבדיקת הפסיכיאטר המחוזי, בשל היותו חולה נפש. בהסכמת התובעת הוחלט כמבוקש, ראו עמ' 13 לפרוטוקול.

ד"ר יעקב צ'רנס, סגן הפסיכיאטר המחוזי (להלן: " ד"ר צ'רנס") בדק את הנאשם ב- 18.03.07 והגיע למסקנה שבתאריך הרלוונטי הנאשם לא היה כשיר לעמוד לדין - נ/2א+ב.

לדעת הסנגור, חוות דעתו של ד"ר צ'רנס, שנסמכה על חומר רפואי קודם, המתעד את היסטורית מחלת הנאשם, מקימה לנאשם סייג באשר לכשרותו לעמוד לדין.

חוותו דעתו של ד"ר צ'רנס, גם לאחר שהושלמה בתשובות לשאלות הבהרה, לא שכנעה את התובעת, אשר ביקשה להעדיף את מסקנותיו של ד"ר עוזי שי הפסיכיאטר המחוזי, (להלן: " ד"ר שי"), הממונה על ד"ר צ'רנס. ד"ר שי בדק את הנאשם כשבועיים לאחר התאריך הרלוונטי, ב- 3.04.06 הוא קבע שנכון ליום בדיקה, היה הנאשם מסוגל להבין הליכי משפט וכשיר לעמוד לדין. נחישותה של התובעת חייבה קיום הליך ושמיעת עשרה עדים כדלקמן:

שלושה אזרחים: הנאשם (עמ' 124-132), אביו (עמ' 133-137) ואשתו (עמ' 138-143), ארבעה אנשי משטרה: חוקריו של הנאשם רס"ר תומר זכריה (עמ' 28-37), רס"ר דני יואלי (עמ' 49-58) ומפקח ארנון הרפז (עמ' 37-48), כולם תחת פיקודו של רפ"ק דאודי (עמ' 59-67) ראש מחלק תשאול בימ"ר תל אביב, ששימש כראש צוות החקירה ושלושה רופאים: ד"ר שי (עמ' 75-80), ד"ר צ'רנס (עמ' 80-90) וד"ר גרינשטיין (עמ' 101-121).

המסגרת הנורמטיבית

1.      בטרם אדרש לנאשם שבפני, אסקור בקצרה את הוראות החוק והפסיקה הצריכים לנושא.

2.      רלוונטיים להגנת אי השפיות סעיפים 34ה, 34ח ו-34כב(ב) לחוק.

סעיף 34ה קובע:

" מלבד אם נאמר בחיקוק אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית".

סעיף 34ח קובע:

" לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש -