ע"א
בית המשפט העליון
|
1560-90
28/12/1994
|
בפני השופט:
1. מ. שמגר
2. א. ברק
3. ד. לוין ואח'
|
| - נגד - |
התובע:
משה ציטיאט
עו"ד מ. וידאל
|
הנתבע:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
עו"ד ד. קרני
|
|
פסק דין
הנשיא מ' שמגר: 1. ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר לפיו
נקבע כי שיק - שתיאורו יובא בהמשך - הוא סחיר; בעקבות זאת חויב המערער בתשלום
25,000 ש"ח למשיב.
השאלה המשפטית
2. ראובן משך שיק לפקודת שמעון. השיק משורטט. על גבי השיק - בצדו הימני התחתון -
נרשמו בכתב-יד המילים "למוטב בלבד". המילה "לפקודת" המודפסת בשיק - לא נמחקה. שמעון
מסב את השיק לבנק-גובה כבטוחה לאשראי. בבוא יום הגבייה מתברר כי השיק חולל בהוראת
המושך. הנסב - הבנק - אינו יכול לחייב את שמעון מטעמים שונים. הוא מבקש, על-כן,
להיפרע מראובן - המושך. ראובן טוען כי הבנק כלל אינו נסב, מן הטעם שהיסבו של הנפרע
- שמעון - אינו היסב, שכן הוא נעדר כוח להעביר את הזכאות השטרית. לחלופין נטען, כי
הבנק כפוף לכל טענות ההגנה אשר עמדו לראובן
כנגד שמעון. לפי הטענה, תוצאות אלו - היעדר עבירות או היעדר טהירות - נובעות מהציון
"למוטב בלבד" אשר נרשמו על גבי השיק. הבנק שולל טענה זו מכול וכול. לשיטת הבנק,
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת