האם ניתן להגביל עיסוקו של עורך דין שכיר שעבר לעבוד כעצמאי

המבקש הינו עורך-דין במקצועו ומנהל משרד עריכת-דין המתמהה במיסוי מקרקעין ומיסוי
מוניציפלי.

המבקשת 2 הינה לקוחה של המבקש ועיסוקה בניהול נכסים, ייעוץ ומהן שירותים של טיפול
במיסוי מוניציפלי. השירות המשפטי הנדרש למבקשת 2 לצורך מתן שירותיה, ניתן בדרך-כלל
על-ידי משרד המבקש.

המשיב אף הוא עורך-דין וגם רואה-חשבון החבר בלשכת רואי-החשבון.

ביוני 1993 החל המשיב לעבוד כשכיר במשרד המבקש. במסגרת עבודתו, נטען בבקשה, עבד
המסיב כמעט אך ורק בתחום המיסוי המוניציפלי. בשלב מאוחר יותר, הפסיק המשיב את
עבודתו כשכיך במשרד המבקש והחל לעבוד כנותן שירותים באותו תחום.

ב19.11.1995- , כשנתיים וחצי לאחר תחילה עבודתו במשרדו של המבקש, הוחתם המשיב על-
ידי המבקש על מסמך הנושא את הכותרת "התחיבות להימנע מהתעסקות". במסמך זה התחייב
המשיב כי מיום שיפסיק את עבודתו אצל המבקש לא יעסוק במשך תקופה של 48 הודשים במתן
שירות ללקוחות של משרד המבקש, וכן לא לעסוק כלל בענייני מיסוי מוניציפלי, גם עם מי
שאינו לקוח של המשרד, במשך תקופה של ארבעים חודשים מסיום עבודתו.

במקביל ובאותו יום חתם המשיב על התחייבות זהה גם כלפי מבקשת 2.

ב1 -1.4.1996 , משהפסיק המשיב לעבוד כשכיר ועבר לעבוד כנותן שירותים למשרדו של
המבקש, נחתם הסכם בין המבקש לבין המשיב, ובו חזר המשיב וקיבל על עצמו את ההתחייבות
של אי-תחרות כאמור לעיל.