האם מנועים התובעים מלתבוע בגין נזקים נוספים נוכח העובדה שבמסגרת המו" ביניהם עובר לחתימת ההסכם, הוסכם כי המחלוקת באשר לשיעור ההשבה תועבר להכרעת בורר?

1. בפני תביעה לתשלום פיצויים שהתובעים טוענים, כי הנתבעת חבה להם על-פי דיני
החוזים ודיני הנזיקין. ואלה העובדות הצריכות לענייננו: התובע השני )להלן: שזו( הוא
הבעלים והמנהל של התובעת הראשונה )להלן: התובעת(. בחודש ינואר 1996 רכשה התובעת מן
להלן: היוקון( תמורת סכום של 202,000 ש"ח. הרכב סופק) YUKON הנתבעת רכב מסחרי מסוג
לתובעת בתאריך 29/1/96.

התובעת טוענת, כי מייד עם קבלת היוקון לידיה, גילתה כי הוא סובל מליקויים שונים -
חיצוניים ומכניים. הנתבעת הפנתה את התובעת למוסכים שונים, ואולם על אף כל התיקונים
שבוצעו ביוקון, לא נפתרו הבעיות שהיו בו. לפי הטענה, "מסע התלאות" בנסיונות הכושלים
לתקן את היוקון נמשך כשנה. התובעים טוענים, כי לאחר שנואשו מן האפשרות שהרכב יתוקן
דרשו כי הרכב הפגום יוחלף בחדש, "הכל כמובן ובכפוף לעריכת התחשבנות כוללת בין
הצדדים ביחס לכל ארועי אותה שנה שנבעו ממצב הרכב כמפורט לעיל, לרבות תשלום הפרש
כספי הנובע ממחיר רכב משנתון מתקדם יותר, אם יהיה הפרש כזה" )סעיף 7)א( לכתב