ד"מ 53039-07-14

1.ביום 28/7/14 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת. הצדדים זומנו לדיון שהיה קבוע ליום 22/2/15 אולם רק התובע התייצב והתברר בדיון כי לא בוצעה מסירה לנתבעת. על פי החלטת בית הדין שניתנה במעמד הדיון היה על התובע לבצע מסירה אישית של כתב התביעה, דרישה להגיש כתב הגנה והזמנה לדיון לנתבעת.

2.התובע הגיש לתיק בית הדין אישור מסירה מיום 27/2/15. בדיון שהתקיים ביום 31/3/15 העיד התובע כי פעל בהתאם להחלטת בית הדין להמצאת המסמכים. על פי עדות התובע, הוא הניח את המסמכים ביום 27/2/15 על גבי מכונה בכתובת הנתבעת, וזאת לאחר שמר שחר מעוז, אחד מבעלי הנתבעת שנכח במקום, סירב לקבלם ולחתום על אישור המסירה. התובע הגיש לתיק בית הדין את תדפיס רשם החברות , ממנו עולה, כי מר מעוז, שעל פי הנטען סירב לקבל את המסמכים, הנו בעל מניות ודירקטור בנתבעת.

3.התובע עתר למתן פסק דין על יסוד התביעה בהעדר התייצבות הנתבעת לדיון.

4.נוכח אישור המסירה והצהרת התובע, ומשלא הוגש כתב הגנה והנתבעת לא התייצבה לדיון מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התובע. בהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת על יסוד כתב התביעה בלבד.

5.אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כולם נקובים בסכומי ברוטו, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת:

א.גמול שעות נוספות בסך של 2,838 ש"ח.

ב.פדיון חופשה בסך של 3,756 ש"ח.

ג.תשלומים אחרים בסך של 6,210 ₪.

כל הסכומים ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (28/7/14) ועד לתשלום המלא בפועל.

6.אינני פוסקת פיצוי הלנה בפסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות ואולם ככל שיבוטל פסק הדין מסיבה כלשהי, שמורה לתובע הזכות לשוב ולדרוש פיצוי הלנה.

בקשה לביטול פסק דין זה ניתן להגיש בתוך 30 יום מיום שפסק הדין הגיע לידי הצד המבקש לבטלו.