ד"מ 22144-01-15

ביום 13/1/15 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע בדרך של דיון מהיר.

לטענת התובע, דיווח הנתבע על עבודת התובע אצלו בחודשים 6/2013 – 7/2013 שעה שבפועל עבד רק בחודש 7/2013. לשיטתו, עקב דיווח שגוי זה הופחתה קצבת הזקנה, הכוללת השלמת לנכות (להלן – הקצבה) בסך של 10,464 ₪. עוד נטען שנגרם לתובע הפסד "מוערך" בסך של 2,000 ₪ בשל הקטנת מענק עבודה מרשות המסים בגין שנת 2013. התובע העמיד את סכום התביעה על סך של 14,464 ₪.

ביום 7/12/15 התקיים דיון קדם משפט. יצוין, כי עד הדיון ניתנו אורכות להגשת כתב הגנה, שכן מהודעות הצדדים עלה שמתקיים ביניהם דין ודברים במטרה להסדיר את המחלוקת. בכלל זה, הוגשה ביום 26/7/15 הודעת הנתבע, כי בא כוחו פנה לסניף המוסד לביטוח לאומי והגיש שם מסמכים שונים.

בסופו של דבר, הוגש כתב הגנה ובו הוכחשו טענות התובע ובכלל זה הטענה, כי חובו למוסד לביטוח לאומי נובע מדיווח שגוי של הנתבע. עוד צוין בכתב ההגנה, כי הנתבע נכון לבצע בדיקה וככל שחלה טעות לפנות יחד אם התובע למוסד לביטוח לאומי לצורך תיקונה.

בדיון שהתקיים עתר הנתבע למחיקת התביעה מהטעם שאינה מגלה עילה וכן לחיוב התובע בהוצאות. בהחלטה שניתנה במעמד הדיון נדרש התובע להודיע עמדתו לגבי המשך ההליך. אוסיף, כי ב"כ התובע הצהיר בדיון שלצורך כך גם יפנה למוסד לביטוח לאומי.

ביום 13/1/16 ולאחר חלוף המועד על פי ארכה שניתנה לצורך המצאת מסמכים מתאימים מהמוסד לביטוח לאומי, המלמדים על הסיבה לחוב, הוגשה הודעת התובע – ללא מסמכים נוספים - ובה עתר האחרון לחייב את הנתבע בנזקיו והוצאותיו, או לחלופין לחייבו בתשלום שכר עבודה עבור חודש 6/2013.