דרין נ' צדוק ואח'

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינה בגין נזק שנגרם למכוניתו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת התובע, הרי שביום 27.9.10 נסע ברחוב דוד רמז בפתח תקווה, ובהגיעו לצומת, הגיח הנתבע ברכבו (להלן:"מונית"), מימינו, במהירות גבוהה ולמרות תמרור "האט ותן זכות קדימה" בכיוון נסיעתו, חסם הנתבע את דרכו של התובע וביטל לחלוטין את זמן התגובה ומרחק הבלימה של התובע.

התובע הגיש תביעתו בסך של 12,890 ₪.

בכתב הגנתו, טען הנתבע כי בעת הנסיעה ישר בצומת, האט הנתבע במטרה להמשיך ישר בכיוון נסיעתו. לפתע, הגיע רכב התובע במהירות גבוהה שאינה תואמת תנאי הדרך ופגע עם חלקו הקדמי, בחלקו הקדמי שמאלי של רכב הנתבע.

בדיון שנערך בביהמ"ש הוסיף התובע כי לא עלה בידו להבחין בנתבע כיוון שהלה הגיח במהירות.

הנתבע אישר בביהמ"ש כי לא ראה את התמרור האמור, כיוון שעץ הסתיר אותו. עם זאת ציין, הוא האט בכל זאת משנכנס לצומת. לטעמו, במידה והתובע היה נוסע במהירות איטית, לא היתה תוצאת הפגיעה אובדן מוחלט של רכב התובע.

לסיום טען הנתבע, כי לדעתו שניהם חולקים באחריות לתאונה.

מטופס דיווח התאונה של הנתבע לחברת הביטוח עולה כי הוא תאר את התאונה כך: "יצאתי מתן זכות קדימה ורכב צד ג' שנסע ישר פגע ברכבי".

הוצגו בפני ביהמ"ש תמונות מזירת התאונה ומהן עולה כי התמרור האמור מוצב ונראה בבירור בכיוון נסיעתו של הנתבע.

ועוד עולה מתמונות אלה כי בכיוון נסיעתו של התובע מצויים בכביש פסי האטה, כך שהתובע לא יכול היה לנסוע במהירות מופרזת בהיכנסו אל הצומת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנלווים להם, מצאתי כי אף לגרסתו של הנתבע הרי שהוא לא ציית כראוי להוראות התמרור שהיה מוצב בכיון נסיעתו, שהרי ידוע הוא כי הוראת תמרור זו הינה כפולה, היא מחייבת גם האטה וגם מתן זכות קדימה לכל רכב בדרך החוצה וכזאת לא עשה הנתבע.

לא מצאתי כל פסול באופן נהיגתו של התובע.

על כן התביעה מתקבלת.

על הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, את הנזק שנגרם לרכבו בסך של 11,446 ₪, שכ"ט שמאי בסך 944 ₪ וכן הוצאות בסך 400 ₪ - סה"כ 12,790 ₪.

סכום זה ישולם לתובע עד יום 25/6/12 שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012, בהעדר הצדדים.