דריה תקשורת ואח' נ' יוניסל פתרונות סלולרים מתקדמים ואח'

הנתבעים שכנגד

1. דריה תקשורת בע"מ

2. בייס ריקורדס בע"מ

3. בן-מוש הפצה(2004) בע"מ

4. אלי אמיר

ע"י ב"כ עוה"ד פורת וקרגולה

החלטה

התובעות עותרות להורות כי העירבון שהוטל עליהן להבטחת הוצאות הנתבע 4, מר שי ראובני, תומרנה בערובה ראויה אחרת. אעיר, כי בפתח הבקשה צויין שהתבקשה המרת הערובה שהוטלה להבטחת הוצאות הנתבעות (בכללותן), אך בהמשך הדברים נאמר, כי הופקדה זה מכבר ערבות בנקאית בסך 60,000 ₪, שהוטלה במסגרת החלטתו מיום 26/8/10 של כב' השופט חגי ברנר, ומכאן ניתן להסיק שלמעשה, הבקשה הנוכחית נסבה על הערובה בסך 50,000 ₪, בה חוייבו התובעות במסגרת החלטתי מיום 8/3/11, להבטחת הוצאותיו של הנתבע 4 (שהוא אכן המשיב לבקשה).

התובעות מבקשות להמיר את סכום הערובה לאחת משתי ערובות אפשריות:

ערבות אישית של גב' קרן דריה, בעלת המניות היחידה של התובעת 1, עד לסך 50,000 ₪. התובעות טוענות, כי גב' קרן דריה היא בעלת יציבות ואיתנות כלכלית, ובבעלותה דירה בפרוייקט רובע לב העיר בתל אביב (כנספח ג' לבקשה צורף נסח מקרקעין של החלקה, ולהודעה מאוחרת יותר צורפה הודעה על רישום זכות בנכס);

שיעבוד של דמי שכירות עד לסכום של 50,000 ₪, הנובעים מהשכרת הדירה לשגרירות ארה"ב עד לשנת 2015, כנגד תשלום שכר דירה של 2,800$ בכל חודש (הסכם השכירות צורף כנספח ד' לבקשה).

בענייננו, טענת התובעות היא, שעד כה הוצאו סכומים ניכרים לצורך ניהול ההליך, ומעשיהם ומחדליהם של הנתבעים גרמו להן לנזקים ניכרים בגובה מיליוני שקלים בגין גניבת זכויותיהם, באופן שיקשה עליהן לגייס בפרק זמן כה קצר סכום של 50,000 ₪ נוספים כתנאי להמשך ההליך.

בנוסף, טוענות התובעות, כי מתייתר בענייננו החשש שבעלי המניות יתחמקו מתשלום הוצאות המשפט, שכן גב' קרן דריה, שהיא הבעלים היחיד של החברה, מסכימה שלא להגביל את אחריות החברה, ככל שהדבר נוגע להבטחת הוצאות הנתבע 4, וליתן חלף זאת התחייבות אישית אשר תבטיח את הוצאותיו עד ל- 50,000 ₪.

אמנם, האפשרות להמרת הערובה לא הועלתה במסגרת תגובת התובעות לבקשה לחיוב בערובה, ובבקשה הנוכחית לא ניתן טעם לשינוי נסיבות העשוי להצדיק את שינוי ההחלטה, אלא שמדובר בטעמים דיוניים בלבד, אשר בפני עצמם, אינם מצדיקים את דחיית הבקשה.

בנוסף, התובעות טוענות בתשובתן לתגובה, כי רק לאחר שהן ניסו לגייס כספים לשם הפקדת הערובה התברר להן, כי יקשה עליהן להפקיד סכום של 50,000 ₪ כערובה להבטחת הוצאות, וזו הסיבה לכך שהבקשה להמרת ערובה הוגשה בעיתוי הנוכחי.

הסבר זה מקובל עלי, והתרשמותי היא, שהבקשה הנוכחית אכן הוגשה בהעדר אפשרות של ממש מצד התובעות לגייס את כספי הערובה מאמצעיהן.

לעצם העניין, טוען הנתבע 4, כי הבטוחות החלופיות המוצעות אינן מספיקות לצורך הבטחת הוצאותיו, מאחר שעצם הצהרת התובעות, שלפיה הן נדרשות להמשיך את הדיון בתביעה לצורך שיקומן מחדש, מעיד על כך שקיים חשש ממשי שלא יעלה בידן לשלם לו את הוצאותיו ככל שייפסקו לזכותו.

הנתבע 4 מפנה לקיומה של התחייבות לרישום משכנתא לטובת "כלל חברה לביטוח בע"מ" על סך 2,300,000 ₪ , המטילה בספק את טיבן של זכויותיה הנטענות של גב' קרן דריה בדירה, אלא שבתשובתן לתגובה, טוענות התובעות כי שווי הדירה הוא 3,700,000 ₪, וצירפו לתשובתן דו"ח שמאי המעיד על כך.

בנוסף, טוען הנתבע 4 כי גב' קרן דריה טרם הסדירה את חובותיה לחברת הניהול בגין דמי ניהול עבור השנים 2008 - 2010 (כך עולה מאישור זכויות מיום 12/4/11, שצורף להודעת התובעות) ולטענתו, חובותיה עשויים להסתכם בסך עשרות אלפי שקלים.

בתשובתן לתגובה, טוענות התובעות, כי על פי הסכם השכירות, דמי הניהול חלים על שגרירות ארה"ב, המשלמת את דמי הניהול באופן שוטף.