החלטה
כללי
1.לפניי בקשת הנתבעים 2-4 לסלק על הסף את התביעה שהוגשה נגדם (להלן: "הבקשה").
תמצית טיעוני הצדדים בהליך העיקרי
2.בכתב התביעה טענה התובעת כי נפלה קורבן לתרגיל "עוקץ" שרקחו לה הנתבע 1 ואדם נוסף, שהציג עצמו בשם הבדוי "דניאל עזרא". נטען כי שניים אלה רכשו ממנה מכונות לתעשיית הנגרות, אך שילמו לה רק סך של 25,000 ₪ מתוך התמורה המוסכמת בסך 149,000 ₪. נטען כי הנתבע 2 לקח חלק במישרין ובעקיפין במשא ומתן שקדם למכירת המכונות. בכתב התביעה צוין כי ימים ספורים לפני ביצוע העסקה האמורה, פנה הנתבע 2 לתובעת כדי לרכוש את אותן המכונות, אך הדבר לא צלח בשל מחלוקת על אמצעי תשלום. נטען כי למחרת מועד ביצוע העסקה פנה הנתבע 2 לבעלי התובעת ואמר לו שיש לו קונה עבור אחת המכונות, בעוד אותה המכונה ממש כבר עברה לחזקתו. עוד נטען כי במועד משיכת המכונות מהתובעת, הובלו המכונות, כולן או חלקן, למחסני הנתבע 2. לימים, כך נטען, הועברו המכונות לנתבע 3 שהינו אביו של הנתבע 2 ולנתבעת 4 שהינה חברה בבעלות הנתבע 3.
3.הנתבע 2 טען במסגרת כתב הגנתו, בין היתר, להעדר יריבות בינו לבין התובעת והכחיש כל קשר לעסקה של מכירת המכונות שבין התובעת לבין הנתבע 1. הנתבע 2 אישר שרכש שלוש מכונות מהנתבע 1, אך לא במישרין מהתובעת.
4.הנתבעים 3 ו-4 טענו אף הם בכתב הגנתם, בין היתר, להעדר יריבות בינם לבין התובעת, הכחישו את טענות התובעת כלפיהם וציינו כי כל מהלכיהם נעשו במהלך עסקים מקובל ולגיטימי. לטענת הנתבעים 3 ו-4 הם כלל לא ידעו על העסקה שבין התובעת לנתבע 1 ולא היו מעורבים בה. הנתבע 3 אישר כי רכש מהנתבע 1 אחת מהמכונות המדוברות.
תמצית טיעוני הצדדים בבקשה
5.הנתבעים 2-4 עתרו כאמור לדחייה או למחיקה של התביעה כלפיהם, בשל העדר יריבות, העדר עילה והעדר סמכות עניינית. לטענתם, סעיפי כתב התביעה אינם מגלים עילת תביעה כלפיהם וזאת אף אם יוכחו העובדות המפורטות בה. הנתבעים טענו כי התובעת קיבלה את כל התמורה בגין המכונות שמכרה לנתבע 1 בשקים שנמסרו לה ואף חלקם הופקדו בבנק. נטען כי על התובעת היה לבדוק את אותן המחאות שקיבלה מהנתבע 1 טרם העברת המכונות לחזקתו. הנתבעים טענו כי הבעלות על אותן המכונות השתכללה בעת מסירתן לנתבע 1 ורק לאחר מכן הם עצמם רכשו ממנו את המכונות, כשידעו שהוא עצמו רכש אותן באופן חוקי וקיבל עליהן את הבעלות. הנתבעים הפנו להוראות חוק המכר וטענו כי פעלו בתום לב, בהתאם לכל דין ועשו כל שאנשים סבירים מן הישוב אמורים לעשות על מנת לוודא שלא תתרחשנה תקלות בקשר לשיווק וממכר המכונות שרכשו מהנתבע 1, וכל תקלה שארעה אינה קשורה אליהם.
6.התובעת בתגובתה שבה וחזרה על עיקרי טיעוניה בכתב התביעה, לפיהם הנתבעים 2-4 קשרו קשר עם הנתבע 1 כדי להונות את התובעת ולהוציא מידיה רכוש יקר ערך בהונאה ובתרמית מתוך ניסיון לעשיית עושר ולא במשפט.
7.הנתבעים 2-4 הגיבו לנטען ושללו קשירת קשר עם הנתבע 1 במטרה שזה לא יקיים את ההסכם בינו לבין התובעת ושבו על נימוקי בקשתם.
דיון ומסקנות
8.סעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד דרסטי, ומן הראוי לנקוט בו במשורה במקרים חריגים בלבד, רק כאשר ברור כי גם אם יוכחו טענותיו של התובע, הוא לא יהא זכאי לסעד המבוקש. בדרך זו על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות בהיותה זכות יסוד בעלת חשיבות רבה לבין זכויותיו של הצד שכנגד, וצרכי הציבור למערכת משפט יעילה, ובכלל זה מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין והעמסה על בתי המשפט [ראו, למשל: (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פ"ד לז(4) 721, 724; רע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה (ניתן ביום 10.4.1997); ת"א (מח' מרכז) 704-04-09, 719-04-09 עו"ד גלזר נ' הלברשטיין (ניתן ביום 24.1.2010); ת"א (מח' ת"א) 30695-03-10 אינטל ישראל (74) בע"מ נ' ש. אנפה בע"מ (ניתן ביום 9.10.2011); ה"פ (מח' מרכז) 887-06-11 שרשי נדל"ן יזום (2009) בע"מ נ' לנקרי (ניתן ביום 21.11.2011); ת"א (מח' חי') 7846-06-10 הופמן נ' אוירכמן (ניתן ביום 12.12.2011)].
סעיפים 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסדירים את סמכותו של בית המשפט לסלק תובענה על הסף. ההלכות שנתגבשו בעניין סילוק על הסף הינן נוקשות ובבסיסן עומדת התפיסה שאין לגזול מתובע את יומו בבית המשפט, אלא אם כן סבור בית המשפט שניתן לקבוע על פניו ממצאים עובדתיים ומשפטיים כאחד, שיש בהם כדי להכריע באופן שאינו משתמע לשני פנים, שאף אם היה נשמע הדיון לגופו - התוצאה הייתה דחיית התובענה.
אחד מאותם מקרים בהם יורה בית המשפט על סילוק תביעה על הסף הוא מקום בו כתב התביעה אינו מראה עילה. המבחן הקובע האם כתב התביעה אכן מגלה עילה, אם לאו הוא: "אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה" (ראו יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 384).
הנשיא (בדימ') אורי גורן הגדיר בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, תשס"ט, עמ' 171) את המבחן, כדלהלן:
"אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על-יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש".
9.לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, הן בתביעה גופה והן בבקשה והתגובות לה, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי תביעתה של התובעת כנגד כל אחד מהנתבעים 2-4, כמו גם יתר הנתבעים, הינה תביעת סרק. למעשה, מעיון בכתב התביעה עולה זיקה ממשית לכאורית של הנתבעים 2-4 לעסקת מכירת המכונות שבין התובעת לבין הנתבע 1.
אף לעניין טענת הנתבעים 2-4 באשר לעמידתם בתנאים המקיימים את "תקנת השוק", לפי הוראות חוק המכר, תשכ"ח-1968, יש מקום להנחת תשתית עובדתית באשר לדרך ולנסיבות שבהן הגיעו אותן מכונות שמכרה הנתבעת לידיהם, כך שאין מקום לסילוק התביעה בשלב זה.
כפי שציינתי, העדר עילה או יריבות הינו פגם הצריך להתגלות על פני כתב התביעה עצמו, ללא חקירה ודרישה בעובדות. בשלב המקדמי, אין בית המשפט שומע ראיות ואינו מברר עובדות, אלא ניזון מכתבי הטענות בלבד. בשלב זה, אין מקום לקבוע כי לו תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא תוכל התובעת לזכות בסעד המבוקש. כמו כן, לא מצאתי בבקשת הנתבעים כל טעם או עילה לטענתם להעדר סמכות עניינית וסבורני כי לא היה מקום לטענה זו מלכתחילה.