ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1701-08
22/02/2011
|
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט
|
- נגד - |
התובע:
1. דניה קוסמטיקס בע"מ 2. ג'א דה בע"מ
|
הנתבע:
1. חאזם עדנאן איסמעיל שיוכי 2. חאתם עדנאן איסמעיל שיוכי
|
|
החלטה
לפני בקשה להוציא צו מאסר למשיב 3 בהתאם לסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט "בגין המשך ביזוי פסק הדין מיום 3.5.09 וכן ביזוי החלטת בית המשפט מיום 26.1.10" (מצוטט מהרישא לבקשה).
ביום 20.1.10 התקיים לפני דיון בבקשת המבקשות ליתן סעד לפי פקודת בזיון בית המשפט ונתבקשתי "להוציא צו למאסר וקנס כספי" (עמ' 2 לפרוטוקול).
לאחר הדיון שהתקיים לפני בהעדר הנתבעים ראיתי ליתן החלטה בה קבעתי כי "התובעות זכאיות לקבל את הסעד שבקשו, קרי, לכוף על הנתבעים לציית לפסק הדין" (עמ' 2 להחלטה); עוד ציינתי בהחלטתי כי בדיון הראשון שהתקיים לפני סברתי כי "בהתאם להוראות סעיף 6(2) לפקודת בזיון בית המשפט לא אוכל להטיל קנס או מאסר לכוף את הנתבעים "אלא אם הוזמן הממרה ונענה להזמנה..."(עמ' 2 להחלטה).
בהמשך ההחלטה מיום 25.10.10 הבהרתי כי חרף העובדה שבמועד הדיון לא התייצב מי מהנתבעים הם "מוחזקים כמי שנענו להזמנה" לאור הצהרת ב"כ הנתבעים בדיון שהתקיים לפני ביום 22.11.09 כי "אני מסכים כי בית המשפט יהיה מוסמך ליתן כל צו לפי פקודת בזיון בית המשפט בישיבת בית המשפט הקרובה, כאילו הוצא צו הבאה וכאילו בוצע. אני אישית אחראי לכך כי הנתבע יתייצב בדיון הקרוב..." (עמ' 2 לפרוטוקול).
בהחלטתי מיום 25.10.10 ולאחר ששקלתי את הנסיבות ראיתי לכוף את הנתבעים בקנס ולא במאסר וקבעתי "לאור התנהגות הנתבעים שממשיכים גם לאחר זמן ארוך שלא לבצע את פסק הדין, כך בהתאם לדברי ב"כ התובעות, ולאור התנהלותם כלפי דיוני בית המשפט אני רואה לכוף כל אחד מהנתבעים בקנס בסך 1,000 ₪ לכל יום של הפרה בו אין הנתבעים ממלאים אחר חיובי בית המשפט".
הנתבעים לא בצעו את פסק הדין ואף הנסיון לכוף את הנתבעים בקנס לא צלח ומשכך פנו התובעות לבית המשפט ועתרו לכוף את המשיב 3 במאסר.
לא מצאתי לעשות כך מאחר שלא נחה דעתי כי הנתבעים מודעים לדיון ולמעלה מכך - לא שוכנעתי כי "הממרה נענה להזמנה".
כפי שכבר ציינתי סעיף 6 (2) לפקודת בזיון בית משפט מציב תנאי הכרחי כי "לא ינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא בעצמו הובא לפני בית משפט בצו תפיסה ...".
הגם שבמועד הדיון (20.10.10) לא הופיעו הנתבעים ראיתי בכל זאת לכוף את הנתבעים בקנס לאחר שקבלתי את הצהרת ב"כ מהישיבה הקודמת שהתייחס ספציפית לפקודת בזיון בית משפט ול"הישיבה הקרובה" ["אני מסכים כי בית המשפט יהיה מוסמך ליתן כל צו לפי פקודת בזיון בית המשפט בישיבת בית המשפט הקרובה, כאילו הוצא צו הבאה וכאילו בוצע"].
קרי, 'הממרה' הוזמן וראיתי אותו כמי 'שנענה' להזמנה לאור הצהרת ב"כ בקשר להתייצבות 'לישיבה הקרובה' בה נתתי את החלטתי לכוף את הנתבעים בקנס.
ברור כי בקשה נוספת זו לכוף את הנתבעים במאסר היא בקשה חדשה המחייבת 'הזמנת הממרה כדין' ו'הענות הממרה להזמנה'.
כאמור לא רק שלא שוכנעתי כי היתה הזמנה כדין לנתבעים עצמם בודאי לא מצאתי כי 'הממרה נענה' משכך אינני מוצאת להעתר לבקשה.
על התובעות לנקוט באמצעים הקבועים בדין לצורך הבאת הנתבעים לבית המשפט כדי שניתן יהיה לכוף את הנתבעים בפניהם בדרך שקבע המחוקק.
אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, י"ח אדר א תשע"א, 22 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי