תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
104-02-10
28/06/2011
|
בפני השופט:
חאג יחיא
|
- נגד - |
התובע:
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ
|
הנתבע:
יצחק מסיקה
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
הנתבע לא התייצב לדיון, לא שמעתי כל נימוק משכנע מדוע הנתבע שהוא בעל דין, ולא רק עד אינו מתייצב, ועל כן לא מצאתי טעם לדחות את הדיון.
על מנת להפיס את דעתו של ב"כ הנתבע גם בעניין אי קבלת בקשתו לדחייה, עיינתי בהודעות שהנתבע מסר, ולא מצאתי בהם כל חומר נוסף מעבר למופיע בתמונות הנזק, וגם אם היה העד מופיע, לא היה יכול להוסיף דבר, יש בפני ביהמ"ש מספיק נתונים לפסוק את הדין, גם בלי לשמוע את הנתבע.
ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תשע"א, 28/06/2011 במעמד הנוכחים.
חאג יחיא, שופט
פסק דין
מדובר באירוע של תאונת דרכים, בכביש 4, בזמן התאונה רכבה של התובעת נהוג בידי עד התביעה, נסע לפני הנתבע, בשל עומס תנועה, האטה התנועה עד לכדי עצירה, ואז רכבה של התובעת נפגע מאחור, על ידי רכב הנתבע.
הנתבע טוען בהודעה שמסר לחברת הביטוח מטעמו (שאינה בעל דין), כי הוא אכן פגע ברכב התובעת מאחור, אולם זה נסע לפני התאונה בנתיב הסמוך משמאלו, סטה ימינה ונכנס לנתיב שבו נסע הנתבע, וכך גרם לתאונה עקב העובדה שסטייתו הפתאומית והמפתיעה, של עד התביעה לא הותירה בידו לבצע את העצירה בלי לפגוע ברכב התובעת.
עיינתי בתמונות הנזק, וראיתי כי הנזק ברכב התובעת ממוקד במחצית הימנית, של הפגוש האחורי והפח האחורי, מכאן ניתן ללמוד כי בזמן המגע בין שני הרכבים הם לא היו שניהם בקו ישר, במצב שנוצר עקב כך ששניהם נסעו אחד אחרי השני, כברת דרך מסוימת לפני התאונה.
ואולם גם אם אקבל את גרסתו של הנתבע שאכן היה מעבר של עד התביעה מהנתיב שהיה משמאל לנתבע לנתיב בו נסע, הרי אין מדובר באקט חד פעמי, אלא בתהליך מדורג, שמתפרס על פני זמן, ומרחק, התלויים בגובה המהירות בה נסעו שני הרכבים טרם התאונה.
כך שאם הנתבע היה מגיב למעבר הנטען של עד התביעה משמאלו לנתיבו, בזמן ובצורה המתבקשת לא היה פוגע בו מאחור.
על כן, מצאתי לחלק את האחריות בין שני הנהגים 80% על הנתבע, 20% רשלנות תורמת של עד התביעה, ובהתאם לכך אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת 18,566 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.08.09, אגרת משפט שולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17.4%.
ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תשע"א, 28/06/2011 במעמד הנוכחים.
חאג יחיא, שופט
הוקלד על ידי: אורנה עוזרי