דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' הרוש

החלטה

לפניי בקשה להעברת הדיון בתובענה אל בימ"ש השלום בטבריה.

הרקע לבקשה וסלע המחלוקת

המשיבה הגישה תביעה כספית לפיצויים בגין נזק שנגרם לרכבה בעקבות תאונה עם רכב המבקש.

אין חולק כי באופן עקרוני, הסמכות לדון בתובענה זו נתונה לבימ"ש השלום בטבריה או לבימ"ש אחרים באותו מחוז. זאת באשר מקום מגורי המבקש הוא בטבריה וגם מקום קרות התאונה הוא בחניית מנהל מקרקעי ישראל בנצרת עילית.

ב"כ המשיבה טוען כי בינו לבין ב"כ הקודם של המבקש סוכם כי פסק דין שניתן נגד המבקש בהיעדר הגנה יבוטל כפוף לתשלום הוצאות וכי התובענה תתברר בבימ"ש השלום ברמלה. הודעה בעניין זה נמסרה רק בהתייחס לביטול פסק הדין ולטענת ב"כ המשיבה מקור ההשמטה הוא בטעות. עמדה זו נתמכה בתצהירו של מר לוי עופר. מר לוי ציין כי עו"ד יהודה כהן שייצג בעבר את המבקש סיכם עם עו"ד ד"ר ורשה, ב"כ המשיבה על הותרת התיק בבימ"ש השלום ברמלה ועל תשלום כתנאי לביטול פסק הדין. לדברי מר לוי, בא כוחו הנוכחי של המבקש, עו"ד טל, אישר כי ידועה לו הסכמה זו. עוד נאמר כי מר לוי שוחח עם עו"ד כהן וזה אישר את דבר קיום הסיכום עם עו"ד ורשה אך ציין כי בשלב זה בו הוא אינו מייצג עוד את המבקש אין בידו לעשות דבר.

ב"כ המבקש חולק נחרצות על גרסה זו. ראשית, נאמר כי עו"ד יהודה כהן מעולם לא הסכים להותיר את הדיון בתובענה בבימ"ש זה אך הסכים לביטול פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות. עוד נאמר כי לעו"ד כהן כלל לא היה ייפוי כוח כדין מן המבקש שכן הוא פעל בעניין מטעם סוכן הביטוח של המבקש, מר בועז גבאי. גם מר גבאי ציין כי מעולם לא הסכים להותיר את הדיון בבימ"ש זה. לתגובה צורפו תצהירי מר גבאי וב"כ המבקש, עו"ד טל. מר גבאי ציין כי הוא ביקש מעו"ד כהן לנסות לבטל את פסק הדין. עו"ד כהן הודיע למר גבאי כי לא הסכים לתנאיו של עו"ד ורשה בנוגע לביטול פסק הדין ועל כן להסכם בדבר ביטול פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות הגיעו מר גבאי ועו"ד ורשה. עוד נאמר כי מעולם לא סוכם עם עו"ד ורשה או מי ממשרדו על הותרת התיק בבימ"ש זה. עו"ד טל ציין בתצהירו כי מי שהגיע להסכמה עם עו"ד ורשה לא היה עו"ד כהן אלא מר גבאי וציין כי עו"ד יהודה כהן אינו מכיר את המבקש ועשה את שעשה "כטובה" למר גבאי. עוד ציין עו"ד טל כי מעולם לא אישר לעו"ד ורשה או מי ממשרדו כי ידוע לו על ההסכמה להותיר את התיק בבימ"ש זה.

דיון והכרעה

איש לא יחלוק כי הזיקות הרלוונטיות המפורטות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי מוליכות למסקנה לפיה יש להעביר את הדיון בתובענה אל בימ"ש השלום בטבריה או בימ"ש אחר במחוז זה. השאלה שבמחלוקת נוגעת לקיומה של הסכמת הצדדים ביחס להותרת התיק בבימ"ש זה חרף היעדר סמכות מקומית על פי זיקות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי.

לאחר שהפכתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על העברת הדיון אל בימ"ש השלום בטבריה. אלה טעמיי. הטענה בנוגע לקיומו של הסכם בנוגע לפורום שידון בתביעה נשענת על טענתו של ב"כ המשיבה לפיה בינו לבין בא כוחו הקודם של המבקש הושגה הסכמה בנוגע לביטול פסק הדין ולעניין הסמכות המקומית. טענה זו של ב"כ התובע לא נתמכה בתצהיר מטעמו. גם לא הובא מאת מי מן הצדדים תצהיר מאת עו"ד יהודה כהן שהיה על פי הנטען בא כוחו הקודם של המבקש. בתצהירו של מר גבאי בו נאמר כי מר גבאי הוא שביקש מעו"ד יהודה כהן לפעול לביטול פסק הדין. במלים אחרות, עו"ד יהודה כהן לכאורה לא היה מוסמך להגיע מטעם המבקש לכל סיכום ואין לפניי כל ראיה לכך שבמועד ההסכם הנטען בין הצדדים היה עו"ד כהן מוסמך להסכים בשם המבקש על הותרת התיק בבימ"ש זה. נוכח מצב דברים זה פטור אני מלהידרש לטענות בעניין אישור עו"ד טל בדבר קיום ההסכמה להותרת התיק בבימ"ש זה.

התיק יועבר אל בימ"ש השלום בטבריה. המשיבה תשלם למבקש הוצאות הליך זה בסך 500 ₪ ללא קשר לתוצאות.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.