דמ"ש 1555-10

ביום 23.2.10 הגיש התובע את התביעה שבפניי, ובד בבד הגיש בקשה לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית. בקשתו לאישור התובענה כייצוגית נדחתה בהחלטה שניתנה על ידי מותב בית הדין ביום 24.5.13. התובע הגיש ערעור על החלטה זו, שנדחה בפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי ביום 27.5.14 (ע"ע 54755-06-13).

בהמשך לפסק דינו של בית-הדין הארצי, ביקש התובע לחדש את ההליכים בתיק זה, אך בפסק דין שניתן ביום 16.7.14 הוריתי על "סגירת התיק" וקבעתי שעליו להגיש כתב תביעה במסגרת תיק נפרד. התובע הגיש בקשת רשות ערעור (בר"ע 43175-09-14), שבה הוחלט לדון כבערעור, ובפסק דין שניתן ביום 28.4.15 התקבל הערעור, נקבע שלא היה מקום להורות על "סגירת התיק", והתיק הוחזר להמשך ניהולו בפני בית דין זה.

לאור כל זאת, ולאחר שהתובע פנה לבית-דין זה ואכן ביקש את חידוש ההליכים, ניתנה החלטה לפיה על הנתבעת להגיש כתב הגנה עד ליום 15.6.15, ולאחר שזה יוגש יינתנו הוראות בדבר המשך ההליכים. משלא הוגש כתב הגנה במועד שנקבע, ניתנה החלטה נוספת שבה נקבע שלפנים משורת הדין המועד להגשת כתב ההגנה מוארך עד ליום 1.7.15, וכן הובהר שככל שלא יוגש כתב הגנה גם עד מועד זה, סביר שיינתן כנגדה פסק דין על מלוא סכום התביעה, בלא שתינתן התראה נוספת.

משלא הוגש כתב הגנה גם בחלוף הארכה שניתנה להגשתו, ניתן בזה פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד ועל מלוא סכום התביעה. לאור זאת, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.שכר עבודה בסך 884 ₪.

ב.דמי חופשה בסך 35 ₪.

ג.פיצוי על קיזוז שלא כדין בסך 200 ₪.

ד.פיצוי על קנס שהוטל שלא כדין בסך 500 ₪.

ה. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 1,000 ₪.

כל הסכומים שלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (31.1.10) ועד ליום התשלום בפועל.