אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה לביטול חלקי של הסכם גירושין

דחיית תביעה לביטול חלקי של הסכם גירושין

תאריך פרסום : 12/12/2018 | גרסת הדפסה
תמ"ש, תה"ס
בית משפט לעניני משפחה נצרת
7026-12-15,26094-06-16,26124-06-16 ,2967-01-18
01/12/2018
בפני השופטת:
רונית גורביץ

- נגד -
תובעת/נתבעת:
ר. א'
עו"ד גלית בלאו בהרב
נתבע/תובע:
ר. א'
עו"ד דורית ענבר סברדליק
פסק דין

 

בעניינם של הצדדים תלויות ועומדות ארבע תובענות הטעונות הכרעה:

שתי תביעות עוסקות בהסכם הגירושין שאושר בשנת 2009, האחת לביטולו והשנייה לאכיפתו, ושתי תביעות נגדיות עוסקות במזונות הקטינים שנקבעו בהסכם.

התובענות תוכרענה במאוחד.

א.         רקע  עובדתי

  1. הצדדים, יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י ביום ***.

 

  1. מנישואיהם, נולדו לצדדים חמישה ילדים, ביניהם הקטין א' והבן י' בן 18 נכון למועד הגשת התביעה תלמיד כיתה י"ב.

 

  1. יחסיהם של הצדדים עלו על שרטון ובשנת 2009 הגישה התובעת כנגד הנתבע שלל תביעות, תביעת מזונות ילדים ואישה, תביעה לפירוק שיתוף ותביעת משמורת.

 

  1. לאחר הגשת התביעות, הצדדים ניהלו מו"מ ממושך ביחידת הסיוע ובסופו של יום, הגיעו להסכם גירושין המסדיר את מכלול יחסיהם, ואשר נערך על ידי עוה"ד טל איטקין.

 

  1. ההסכם אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 15/10/09.

 

  1. בשנת 2015 הגיש הנתבע תביעה להפחתת מזונות .

 

  1. בשנת 2016, הגישה התובעת תביעה להגדלת מזונות ותביעה לביטול הסכם .

 

  1. בשנת 2018 הגיש הנתבע תביעה לאכיפת הסכם .

 

  1. בפסק הדין האישה תיקרא "התובעת" והאיש יקרא "הנתבע".

 

ב.         עיקרי הסכם הגירושין

  1. כאמור, הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 15/10/09.

 

  1. הצדדים הסדירו את מכלול יחסיהם במסגרת ההסכם.

 

  1. באשר למזונות, נקבע בסעיף 4 להסכם כי:

 

4.1 "לכשיימכר הבית האב מתחייב לשלם מזונות לידי האם, עבור שני הקטינים מזונות בסך 3,000 ₪ עד הגיע הילדים לגיל 18 או עם סיום י"ב כיתות, המאוחר מבין השניים (להלן: "המועד המפסיק"). בתנאי שמקום מגוריהם של הילדים בעת השירות הצבאי יהיה אצל האם, האב מתחייב לשלם לידי האם דמי מזונות בשיעור של שליש מסכום המזונות ששילם בעבורם עד למועד המפסיק (קרי 500 ₪ לילד), וזאת עד תום שירות חובה בצה"ל.

 

4.2 "מובהר בזאת כי דמי המזונות כוללים את כל ההוצאות החריגות של הקטינים ו/או את כל הוצאותיהם בכלל, ללא כל הוצאות נוספות אחרות, למעט ההוצאות הקבועות בהסכם זה."

 

  1. באשר לבית המגורים, הסכימו הצדדים כי ימכרו את הבית הבנוי על חלקה ג' ומכספי המכירה, לצד גרירת משכנתא, יבנו שני בתים נוספים על חלקה ד', בשותפות מלאה, ויפעלו במשותף למכירתם, תוך סילוק החובות המשותפים.

 

  1. בתום פרויקט הבניה, הסכימו הצדדים שימכרו את נכסי המקרקעין והתמורה תחולק, לאחר קיזוז ההוצאות,  כך שהאישה תקבל 60% והבעל 40%. 

 

  1. כמו כן, הנתבע הסכים לקחת על עצמו את ניהול הפרויקט וליטול על עצמו את האחריות לפעול מול כל הגורמים הרלוונטיים, תוך שקיפות מלאה כלפיי התובעת.

 

  1. צוין כי במידה ומסיבות כלשהן פרויקט הבנייה לא ייצא לפועל, או יתחיל ולא יסתיים, בני הזוג ימכרו או יחלקו את הקרקע וכל מה שיש עליה, לרבות בנייה חלקית, ויחלקו שווה בשווה את הרווחים שיתקבלו, וזאת לאחר החזר כל החובות.

 

  1. ביחס לחסכונות וזכויות, הסכימו הצדדים במסגרת ההסכם כי כל אחד נותר עם החסכונות והזכויות שלו ממקום עבודתו (סעיף 10 להסכם).

 

ג.          טענות הצדדים

גרסת התובעת

 

  1. בתביעתה לביטול חלקי של הסכם ממון, טוענת התובעת כי ההסכם הינו הסכם מקפח, עליו חתמה בהיותה שרויה במצב של לחץ נפשי.

 

  1. לדבריה, היא חתמה עליו בהיעדר גמירות דעת מלאה, ללא שהייתה מיוצגת כראוי.

 

  1. התובעת טוענת כי ההסכם הינו הסכם מקפח בשני מישורים – במישור המזונות ובמישור זכויות הפנסיה.

 

  1. סעיף 10 להסכם העוסק בזכויות הפנסיה, לפיו כל צד נותר עם זכויותיו,  שולל  ממנה זכויות הפנסיה שצברו הצדדים במהלך שנות נישואיהם, ללא שנערכה כל בדיקה לגבי סכומי הפנסיה שנצברו וכן לא נעשה איזון וחלוקה של הפרשי כושר השתכרות. לטענתה, קיימים הפרשי כושר השתכרות ביניהם, נוכח היותה עקרת בית עם פוטנציאל השתכרות של 1,000 ₪ בחודש ואילו גובה הכנסתו החודשית של הנתבע עומדת על 12,000 ₪ בחודש. 

 

  1. לטענתה, היא אפשרה לנתבע להתקדם ולהתפתח בעוד שהיא דאגה לבית ולילדים, כך שלא צברה זכויות פנסיוניות, ואילו הזכויות הפנסיוניות  שצבר הנתבע, נשללו ממנה שלא כדין, תוך ניצול והטעיה.

 

  1. לדידה, בעת שחתמה על ההסכם, הייתה שרויה במצב נפשי קשה, לאחר משבר. לא הוסבר לה כי הינה מוותרת על מאות אלפי שקלים, שהרי אם הייתה מקבלת הסבר, בוודאי שלא הייתה מוותרת על הפנסיה.  הנתבע ניצל את מצבה והחתים אותה על ההסכם, תחת הטעיה, קיפוח, עושק וניצול.

 

  1. התובעת טוענת כי ישנה עילה נוספת שבגינה יש לבטל את סעיף 10 להסכם, הנעוצה בעובדה כי ההסכם שותק ביחס לפיצויי הפרשי כושר השתכרות.

 

  1. באשר להסדר שנקבע בסעיף 6 להסכם, ביחס לבית המגורים ובניית שתי יחידות על הקרקע שברשותם, מלבד בית המגורים אשר נמכר, הרי שלדבריה, בעת מכירת הבית לצד ג', הנתבע פעל באופן חד צדדי, וללא ידיעתה. כמו כן, שלושת יחידות הדיור נמכרו והנתבע העביר כספים לחשבונו הפרטי. כעת נותר למכירה רק השלד בלבד.

 

  1. לדבריה, משכעת עומד הנתבע על דרישתו לפירוק שיתוף, יש למנות מומחה , שיעריך את כלל הכספים שהתקבלו ממכירת הבתים.

 

  1. באשר לתביעת הגדלת המזונות, טוענת כי החל מחודש ***  הקטין א' נכנס לפנימייה.  עם זאת, המשיך להגיע אליה בימי שלישי עד למחרת בבוקר.

 

  1. כמו כן, הוא מגיע אליה כל סופ"ש, החל מיום חמישי ועד ליום ראשון.

 

  1. עוד טוענת התובעת כי עד לחודש *** הקטין א'  היה מגיע ללון בבית אביו, פעמיים בחודש. החל מחודש *** הקטין כבר לא לן אצל אביו, אלא מתראה עמו מס' שעות בודדות בחודש.

 

  1. משהקטין סמוך על שולחנה בלבד  והיא משלמת מדור ואחזקת מדור עבורו, הרי שלטענתה מדובר בשינוי נסיבות מהותי, המצדיק את הגדלת סכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין.

 

  1. עפ"י הסכם הגירושין, הנתבע חויב בתשלום מזונות בסך של 1,500 ₪ בחודש, עבור כל ילד, כאשר סכום זה אינו כולל מדור ואחזקת מדור וכן לא כולל הוצאות חינוך.

 

  1. כך אף לדבריה, סכום זה אינו משקף את יכולתו הכלכלית של הנתבע. שכן, הכנסתו החודשית עומדת על 15,000  ₪ בחודש ואילו היא מתקיימת מהכנסה חודשית של 3,500 ₪, ונמצאת במצב כלכלי קשה.

 

  1. כמו כן, לטענתה,  היא משלמת דמי שכירות, סך של 2,800 ₪, ואילו לנתבע אין הוצאות שכירות.

 

  1. לשיטתה, עד מכירת הבית, הנתבע שילם סך של 1,500 ₪ עבור כל קטין, ונותר לגור בבית עד מכירתו, בעוד היא נאלצה לשכור דירה.

 

  1. גם בתביעתה זו חוזרת התובעת וטוענת כי חתמה על ההסכם מתוך אילוץ, כפיה ולחץ, בהיותה במצב נפשי קשה.

 

  1. לדבריה, הסכם הגירושין מקפח את הקטין וסכום המזונות אינו סביר. מכאן, יש לחייב את הנתבע בתשלום מדור ואחזקת מדור.

 

  1. מזונות הקטין הועמדו ע"י התובעת על סך של 1,850 ₪ וההשתתפות בחלקו במדור ובהוצאות מדור הועמדו על סך 1,313 ₪, החל מיום הגשת התביעה.

 

  1. כמו כן, מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום מחצית הוצאות החינוך והוצאות רפואיות חריגות.

 

  1. באשר לתביעת הנתבע להפחתת מזונות, טוענת כי חרף שהותו של הקטין א' בפנימייה, עדיין היא נושאת בצרכיו, כגון: ביגוד, מזון, הוצאות חינוך וכו'.

כך גם יש לקחת בחשבון שהיא נמצאת במצוקה כלכלית קשה, ללא הכנסה קבועה וללא פנסיה, גם מצבה הבריאותי קשה, נוכח ניתוחים שעברה.

גרסת הנתבע

  1. הנתבע טוען כי יש להורות על סילוק התביעה לביטול חלקי של הסכם הגירושין על הסף.

 

  1. לדבריו, הם חתמו על ההסכם לאחר שקיימו מו"מ ארוך וממושך, כאשר התובעת הייתה מיוצגת, הן במו"מ והן במעמד אישור ההסכם.

 

  1. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין ויש לכבדו מתוך עיקרון סופיות הדיון. כך גם לדבריו, אין כל ממש בטענות התובעת. שכן, לא מדובר בהסכם שהתגבש בן רגע, אלא קדם לו מו"מ ארוך ומתמשך, והאינטרסים וטובת שני הצדדים הובאו בחשבון.

 

  1. לטענתו, ההסכם אושר לאחר שבית המשפט בחן את אומד דעת הצדדים ואת גמירות דעתם. כך שטענת התובעת לפיה הייתה שרויה בלחץ נפשי  דינה להידחות על הסף.

 

  1. לטענת הנתבע, תביעת התובעת לביטול חלקי של ההסכם, הוגשה בשיהוי ניכר, בחלוף 7 שנים ממועד אישור ההסכם.

 

  1. כך שטענתה כיום כי, כביכול, קופחה ביחס לסעיפים מסוימים בהסכם הינה טענה סתמית שאין בה ולא כלום.

 

  1. זאת ועוד. לדבריו, הסכם גירושין משקף ומשקלל את האיזון בין האינטרסים השונים של הצדדים, כך שלא ניתן לבטל חלק מההסכם, שכן הוא מהווה "חטיבה אחת", של זכויות וחובות, ולאחר אישורו לא ניתן לבטל חלק ממנו.

 

  1. ביחס לתביעת המזונות, גורס הנתבע כי טענת התובעת כי, כביכול, קופחה בעניין המזונות, היא טענה מקוממת שאין בה ולא כלום. טענה זו , לדבריו, רק משקפת את רצונה לסחוט ממנו כספים.

 

  1. בתביעתו לאכיפת הסכם, טוען הנתבע כי בבעלותם המשותפת קרקע צמודה לבית בו התגוררו.
  2. כאמור בהסכם, הם הסכימו לבנות על הקרקע מספר בתים, למכור אותם בתום הבניה ולחלק את הרווחים ביניהם.

 

  1. לדידו, במהלך השנים פעל לשם קידום הפרויקט, וכיום אין בידיו להמשיך.

 

  1. על כן, מבקש לפעול בהתאם לסעיף 7.10 להסכם, לפיו:

"במידה ומסיבות כלשהן פרויקט הבניה לא ייצא לפועל, או יתחיל ולא יסתיים, בני הזוג ימכרו את הקרקע וכל מה שיש עליה, (לרבות בניה חלקית), ויחלקו שווה בשווה את הרווחים שיתקבלו, וזאת לאחר החזר כל החובות העומדים על הבית והמגרש, לרבות כל חוב שייווצר בגין המכירה , כולל: מתווך, שמאי, שכ"ט עו"ד, היטלי מס וכיו"ב . הצדדים יפעלו להסדרת כל פעולה הכרוכה במכירה, ויעשה כל הנדרש בחוק."

  1. לטענתו, עובר להגשת תביעתו זו, פנה לנתבעת בבקשה לשיתוף פעולה בהתאם לאמור בהסכם, תוך פניה לגישור, אולם היא סירבה. מכאן, לא נותר לו אלא להגיש תביעתו זו, בה הינו עותר לאכיפת ההסכם בדרך של פירוק שיתוף בקרקע ובבנוי עליה, בדרך של מכירתה וחלוקת התמורה בין הצדדים בחלקים שווים, כאמור בהסכם. שכן, לדבריו, התובעת סיכלה את מכירת הבית, עקב סירובה מיום 27.11.17, למכור את השלד בהצעה שהוצגה.

 

  1. באשר לתביעות המזונות, טוען הנתבע כי הבן י' עבר להתגורר עמו. חרף זאת ולמרות שמדובר בשינוי נסיבות מהותי,  נמנע מהגשת תביעה להפחתת מזונות, בשל רצונו להימנע מעימותים עם התובעת.

 

  1. לאחר שלא היה עוד ביכולתו לשאת בהוצאות הקטינים, הגיש תביעתו. שכן, לדבריו, לצורך מימון הוצאות הבן י', נטל הלוואה בסך 130,000 ₪ .

 

  1. כמו כן, לדבריו, דואג להוצאות החריגות של הקטינים, לעומת התובעת אשר לא נושאת בתשלומים אלו.

 

 

ד.         דיון והכרעה

ד-1       האם יש להורות על ביטול חלקי של הסכם הגירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין?

  1. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע כי הסכם ממון יעשה בכתב, וכי הוא טעון אישור ערכאה שיפוטית. דרישת המחוקק להתערבותה של ערכאה שיפוטית ואישורה נובע מההכרה במורכבות וייחודיות היחסים בין בעל ואישה, ומהצורך בבירור כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי וללא לחץ וכי שני הצדדים הבינו במה מדובר ומהן תוצאות ההסכם עליו הם חותמים (ע"א 1629/11 מאיר יצחקי נ' סמדר וכטר (פורסם בנבו)).

 

  1. מכאן, שלהסכם ממון אשר אושר על ידי בית המשפט יש מעמד מיוחד (בע"מ (ת"א) 1242/04 פלונית נ' פלוני [נבו, 23/05/05].

 

  1. בעת חתימה על הסכם שכזה, נוצרת ציפייה לפיה ההסכם מסיים את הסכסוך בין הצדדים וכי לאחר החתימה עליו יסתיים הדיון ולא יועלו טענות נוספות.

 

  1. לפיכך, נקבע בפסיקה כי על מנת שלא לרוקן מתוכן את חוק יחסי ממון ובכדי שלא לפגוע בעיקרון סופיות הדיון, לא בקלות ימהר בית המשפט לבטל הסכם ממון שנחתם על ידי הצדדים ואושר על ידי בית המשפט. בית המשפט יעשה שימוש במשורה בסמכותו ויורה על ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין רק כאשר מתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את המסקנה כי דינו של ההסכם להתבטל (ע"א 11750/05 יעל שמר נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו, 15.11.07]).

 

  1. נטל הראיה להוכחת טענה לביטול הסכם מוטל על הטוען לכך, וכאשר עסקינן בעילת עושק מדובר בנטל הוכחה כבד.

 

  1. בבואו של בית המשפט לבחון טענה לביטול הסכם, עליו להקפיד ולבחון האם מתקיימות העילות המצדיקות את ביטול ההסכם, ובייחוד במקרה שהוראות ההסכם בוצעו בפועל ובפרט, נפסק כי כאשר עסקינן בהסכמי גירושין שביטולם מתבקש לאחר שהצדדים התגרשו, אין לבטלו, שכן לא ניתן להחזיר בעניין זה את המצב לקדמותו.

 

  1.  עם זאת, גם כאשר בהסכם גירושין עסקינן יתכן ויורם הנטל ויוכח כי התקיימו פגמים בכריתתו, ואין ההסכם חסין באופן מוחלט מפני אפשרות ביטול (ע"א 597/69 ישראל רייכמן ואח' נ' פקיד השומה ת"א, פ"ד כד (2), תה"ס (פ"ת) 50939-06-12 מ.ח. נ' ג.ח) .

 

  1. יש לבחון האם קמה בעניינינו עילה המצדיקה ביטול חלקי של הסכם הגירושין.

 

  1. לטענת התובעת, מדובר בהסכם מקפח ביחס למזונות ולאיזון המשאבים שנקבעו בהסכם.

 

  1. עפ"י ההסכם, על  הנתבע לשלם מזונות בסך של  3000 ₪ עבור שני הקטינים, כאשר סכום זה כולל את כל הוצאותיהם למעט הוצאה רפואית חריגה.

 

  1. לטענת התובעת סכום זה לא משקף את יכולתו הכלכלית, האמיתית, של הנתבע, בהינתן העובדה כי הכנסתו החודשית עומדת על 15,000 ₪, בעוד שהיא מתקיימת משכר של 3,500 ₪ ואף נדרשת לתשלום דמי שכירות בסך של 2,800 ₪ והוצאות שוטפות.

 

  1. לגישתה, יש להעמיד את מזונות  הקטין על סך של 1,850 ₪ . בנוסף, יש לחייבו בתשלום מדור ואחזקת מדור בסך 1,230 ₪.

 

  1. בדיון ביום 22/04/18, טענה התובעת כי "אני מבקש(ת) לבטל את ההסכם שנגזל ממני כל הזכויות שמגיעות לי כרעיה, פנסיונית, עוד המון זכויות שהאמנתי באדם שאני חיה אתו 30 שנה ומביאה אתו 5 ילדים. מגיע לי שהוא עשה קריירה ואני גידלתי ילדים. אני חושבת שקצת מן ההגינות שיהיה לי איזה כבוד ומעמד מול הילדים שלי, את המינימום שבמינימום לחיות כראוי." ( עמ' 5 שורות 28-31).

 

  1. בהמשך, כשנשאלה, "מה הסיבה שאת מבקשת, שאת חושבת שאת יכולה לבוא לבית המשפט לבטל הסכם שאני חושבת שהשופטת אמרה לכם שזה פסק דין , והסבירה לכם. מכח מה את חושבת שאת יכולה לבוא ולבטל את ההסכם?"

 

השיבה "אני חושבת שהוצג לי הסכם יום לפני, תחתמי עליו אם לא... דרך איומים אני חותמת ומגיעה, הייתי במצב מאוד קשה נפשית קיבלתי לגלוגים מצד ר' שאומר לי איזה מזל שלא קראת אותו, עורכת דין שלך ערביה שלא יודעת אפילו לדבר." (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 5-10).

 

  1. במעמד אותו דיון העידה בפניי עוה"ד אומיימה חאמד, אשר ייצגה את התובעת בדיון אישור הסכם הגירושין.

 

העידה כי  "... אני טיפלתי בה במסגרת מינוי ללשכה לסיוע משפטי בשנת 2009, הגברת הגיעה למשרדי לפני כמה חודשים, אפילו לא זיהיתי אותה, אמרה לי שהיא צריכה את עדותי בעניין הסכם שהוגש במסגרת התיק. בזמנו דפדפתי וראיתי הסכם שיחידת הסיוע ערכה והוגש, היה דיון קבוע , הגענו לשופטת כרייני ז"ל והצדדים אישרו את ההסכם. לא עברתי על התיק, אין לי היום את התיק בעצם אז אני לא זוכרת מה היה בדיוק שם." (עמ' , שורות 16-20).

 

  1. בהמשך : "... הצדדים הגיעו להסכמות ביחידת הסיוע וחתמו על ההסכם, שניהם חתמו ובית המשפט אישר." (עמ' 3, שורות 19-20).

 

  1. עוד נאמר על ידה בהמשך דבריה:

 

"ת. לא היה לה ביד הסכם, בית המשפט נתן לנו את ההסכם כי זה היה של יחידת הסיוע.

ש. להבנתך הצדדים חתמו ביחידת הסיוע על ההסכם?

ת. כן.

ש. מי ערך את ההסכם?

ת. בעזרת עורכת דין ביחידת הסיוע שהייתה שותפה בעריכת ההסכם. אני לא הייתי חלק מההסכם. היא אמרה שהיא רוצה את ההסכם שהיא חתמה על ההסכם ובית המשפט אישר את זה.

ש. לך היא אמרה שהיא מבינה את ההסכם?

ת. אני לא זוכרת בדיוק את הנוסח, עצם העניין שהיא חתמה על ההסכם זה סימן שהיא רצתה את ההסכם ובית המשפט אישר את ההסכם. אני לא זוכרת מה כתוב בפרוטוקול.   ...

.....

.....

ש. מה המשמעות שלך, במה את תורמת כשאת בתוך הדיון.

ת. לא הייתה לי תרומה.

ש. האם תוך כדי הדיון קראת את ההסכם? זו הרי רשלנות מבחינת עורך הדין להגיע כשלקוח מאשר את ההסכם ואת לא מכירה אותו. את לא חושבת שהיית צריכה לקרוא את ההסכם.

ת. הצדדים הצהירו, אני לא הייתי חלק, מה שכתוב שההסדר מתייחס לכל התביעות, כנראה למה שהוצג לי באותה עת. הצדדים הצהירו שזה מה שהם רוצים.

ש. את בדיון כבאת כוחה. ברגע שאת מופיעה בדיון, אם את מגיעה כעורכת דין לדיון המינימום שתדעי מה קורה בדיון.

ת. אם לקוח רוצה משהו, זה בניגוד לדעתי, אני לא יכולה לעזור.

ש. האם זה היה בניגוד לדעתך.

ת. אני לא יכולה להגיד, אם בניגוד או בהמלצתי, אני לא זוכרת מה היה. מהפרוטוקול עולה ששניהם הגיעו לבית המשפט עם הסכמות, בית המשפט ראה שזה הסכם סביר על פניו ואישר אותו. את רוצה שאני אפוצץ להם הסכם אם שניהם מצהירים וחותמים על הסכם ומצהירים בפני בית המשפט שהם הבינו ומרצונם הטוב והחופשי ולא מפי, אם אמרו את זה. שאני אפוצץ להם את ההסכמות שהגיעו אליהם? " (עמ' 3-4 לפרוטוקול, שורות 33-36, 1-20 ההדגשות שלי – ר.ג.).

 

  1. מעדותה זו של עוה"ד אומימה עולה כי לא ייצגה את התובעת בעת עריכת ההסכם, אלא רק במעמד אישורו. ההסכם נחתם על ידי הצדדים לאחר שגובשו הסכמות ביחידת הסיוע, בית המשפט הקריא לצדדים את עיקרי ההסכם, ולאחר שאושר כי חתמו עליו מרצונם החופשי ותוך הבנתו, ניתן לו תוקף של פסק דין. 

 

  1. יש להתחשב באירועים שקדמו  לחתימת הסכם הגירושין בעת בחינת טענות התובעת באשר לפגמים שנפלו בעת כריתתו.

 

  1. התובעת עותרת לביטול ההסכם, בטענה כי נחתם על ידה בכפייה, הטעייה, מצג שווא ותוך ניצולו של הנתבע את מצבה הנפשי.

 

  1. עילת הכפייה נוצרת כאשר צד מתקשר בחוזה עקב כפייה שכפה עליו הצד השני, בכוח או באיום. (סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים").

על פי הפסיקה, קשה לקבל טענה לכפייה כאשר מדובר בהסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט, מאחר ואישור שכזה ניתן על ידי בית המשפט אך לאחר שנוכח לדעת שההסכם נעשה בהסכמתם החופשית של הצדדים.

 

  1. נקבע כי כדי שהאיום יפגע בתוקף ההתקשרות ותקום עילת הכפייה, על האיום להוות סיבה יעילה ובעלת משקל להתקשרות. דהיינו, האיום צריך להשפיע ישירות על ההתקשרות, כדי שיהיה מקום לומר, שההתקשרות באה בשל האיום. (הרב גריידי עו"ד, בספרו "הסכם ממון וגירושין אישור וביטול" עמ' 242).

 

  1. עוד נקבע כי בנסיבות מתאימות, למרות שבית משפט אישר הסכם, לנוכח ההסכמה הסמוכה לאישור, בן זוג יכול לטעון כי הייתה עליו כפייה עובר להסכם, אלא שהוא כבש אותה במעמד האישור בבית המשפט. ואולם, זאת בכפוף להוכחת האיום ולנקיטת צעדים לביטול ההסכם בזמן סביר, מייד לאחר שפסקה הכפייה (עמ' 244-245).

 

  1. בפסיקה נקבע שלא מספיק שאדם יהיה נתון בלחץ או במצב נפשי ורגשי לא קל, אלא יש צורך שמצבו הנפשי של המתקשר יגיע כדי "מצב של חומרה ושקיעה" (כדברי כב' שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יוסף חריש, אשר אומצו וצוטטו על ידי כב' השופט (כתוארו אז) מנחם אלון בפרשת איליט, - ע"א 719/78 איליט בע"מ נ' אלקו בע"מ, פ"ד לד(4) 673; בעמ' 685, מול האות ד), באופן שהסיט את שיקול דעתו של המערער "סטיה של ממש מנתיבו הנכון" (כדברי כב' השופט יעקב טירקל, בפרשת סאסי ע"א 403/80 סאסי נ' קיקאון פ"ד לו(1) 762 בעמ' 767). המצוקה היא מצב של צרה ודוחק שאליו נקלע המתקשר.

 

  1. הרב גריידי בספרו כותב בעמ' 256-257:

"הוכחת מצוקה ומצב ירוד של הנעשק, שמהווים פגיעה בכושר שיפוטו בעת עריכת ההסכם, יש להוכיח באמצעות חוות דעת, או תעודה רפואית שערוכה כדין.

כאשר טענה על מצוקה לא תיתמך בהוכחה, בדרך המיוחדת שנקבעה בתקנות (תקנה 127 לתקסד"א, או סעיף 258 יב(ז) לתקסד"א), הרי היא תידחה".

 

  1. לחילופין, טענה התובעת כי הנתבע ניצל את מצבה הנפשי וגרם לה לחתום על  הסכם מקפח.

 

  1. סעיף 18 לחוק החוזים קובע :

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל רשאי לבטל את החוזה."

 

  1. בכדי להוכיח את קיומה של עילת העושק יש להראות כי המתקשר בחוזה היה במצב של

מצוקה, אשר נוצלה על ידי הצד השני. בנוסף, יש להוכיח כי תנאי החוזה גרועים במידה

בלתי סבירה מהמקובל (תה"ס (פ"ת) 50939-06-12 מ.ח נ' ג.ח).

 

  1. בעניינינו, כשנשאלה התובעת מדוע שתקה במשך 7 שנים, מאז אושר הסכם הגירושין, השיבה כי "לא מילאתי פי במים, עברתי תאונת דרכים, חליתי, הייתי עסוקה בגידול ילדים, הייתי סועדת את אחותי שחלתה שנפטרה לפני 5 שנים. מותר לבן אדם שיהיה לו חבר טוב לידו ולא מי שעומד לידו נקרא בן זוג, יש לידי באמת ידיד טוב, זה לא אומר שכל גבר שעומד על ידי הוא בן זוג שלי. " (עמ' 8 שורות 5-7).

 

  1. אמנם התובעת מתארת  רצף של  נסיבות  מצערות, אשר  לדבריה  מנעו  ממנה להגיש תביעותיה בשלב מוקדם יותר, אך אין בהן בכדי להצדיק את השיהוי הכבד בהגשת תביעותיה.

 

  1. שבע שנים התובעת שקטה על שמריה ולא בחרה לתקוף את ההסכם, אשר לדבריה הינו

הסכם מקפח. אין ספק כי מדובר בחלוף פרק זמן לא סביר, עד שנקטה בהליכים משפטיים.

 

  1. כך גם התובעת לא צירפה ולו ראשית ראיה, התומכת בטענותיה באשר למצבה הנפשי.

 

  1. זאת ועוד. הצדדים חתמו על הסכם הגירושין לאחר חמישה חודשים שבמהלכם ניהלו באמצעות יחידת הסיוע מו"מ מתמשך.

בדיווח יח"ס לבית משפט מיום 14.10.09 (סומן ת/3) צוין כי : "בהמשך להחלטת כבוד בית המשפט מיום 12.5.09 נפגשתי עם הצדדים לפגישות משותפות ונפרדות. במהלך השיחות הצדדים גיבשו עקרונות הסכמה בנושאים שבמחלוקת. עקרונות ההסכמה נשלחו בהסכמת הצדדים לעו"ד טלי איטקין לעריכת ההסכם. הצדדים מבקשים כי יינתן תוקף של החלטת בית משפט להסכם".

גם התובעת אישרה בעדותה כי : "אני חושבת שנפגשנו 3-4 פעמים כל אחד לחוד ופעמיים שלוש ביחד" (עמ' 10 ש' 32-34).

  1. עוד הובהר כי במהלך תקופה זו שנוהל מו"מ לא גרו הצדדים ביחד (עמ' 11 ש' 7-8).

 

  1. הנתבע העיד כי : "אנחנו ישבנו בסיוע המשפטי ועשינו ישיבות בבית, טיוטות ובפגישות האחרונות גיבשנו את כל ההסכם" (עמ' 17 ש' 25-26).

 

  1. מכאן, המסקנה העולה היא כי ההסכם לא נחתם בן רגע, אלא קדם לו מו"מ מתמשך, בתנאים של הפרדת כוחות.

 

  1. ההסכם נערך על ידי עוה"ד טל איטקין. הובהר בחקירתו של הנתבע כי עוה"ד טל איטקין העלתה את הסכמותיהם על הכתב  בהסכם  ולא ייצגה אותם (עמ' 17 ש' 34).

 

  1. התובעת אישרה כי חתמה על ההסכם יום לפני הדיון בפני עו"ס יח"ס.

 

  1. התובעת התייצבה  לדיון בו אושר ההסכם בליווי עוה"ד אומיימה חאמד . לדברי עוה"ד חאמד בזמנו, התובעת לא נראתה כמי שסובלת מבעיות נפשיות כאלו ואחרות (עמ' 2 שורות 23-33).

 

  1. בבחינת תנאי והוראות ההסכם לשם בירור טענה בדבר בטלותו, על בית המשפט לשים ליבו

לכך שבמסגרת הסכם פשרה ישנם אינטרסים נוספים המשפיעים על הצדדים להסכם, המביאים להסכמה לקבל גם מה שנתפס עבורם כחיסרון במסגרת ההסכם, אולם אין בכך

בכדי להביא לביטולו של הסכם מניה ובניה.

 

  1. כך לעיתים בן זוג החפץ בגירושין יהא מוכן לעשות ויתורים רכושיים מרחיקי לכת, אשר יחישו את הפירוד והגירושין, מתוך קידום האינטרסים החשובים לו בעת ניהול המו"מ.

 

  1. יפים לעניין זה דבריו של כב' הנשיא שמגר:

"ההעדפה של מגרעות יחסיות איננה יוצרת עדיין מצב של מצוקה, היינו הצורך לבחור לעיתים בין שתי רעות אינו יוצר אותן נסיבות קיצוניות הצריכות להצדיק מתן גושפנקא  לביטולו בדיעבד של חוזה , שהרי יש גם אינטרס ציבורי בקיומם של חוזים וביציבותן של התקשרויות, וההתערבות של הערכאה השיפוטית צריכה להיות מופנית לאותם מקרים בהם מתווספות על שיקולי הכדאיות גם נסיבות אישיות קשות היוצרות מצב של היעדר ברירה, ואינן מותירות חלופה סבירה למי שנדחק לפינה שאין מוצא ממנה." (ע"א 5490/92 רחל פגס נ' ישראל פגס, פורסם בנבו).

 

  1. בעניינינו, התובעת ביקשה לבטל רק את החלק הספציפי בהסכם הגירושין שלא מעניק לה את חלקה היחסי בזכויות ממקום העבודה של הנתבע, דהיינו מהפנסיה שלו. לעומת זאת לא ביקשה לבטל את החלק בהסכם שמקנה לה חלק גדול יותר במכירת נכסי המקרקעין שעל המגרש (60%). (עמ' 5 ש' 27-36).

 

  1. הנתבע הסביר בעדותו כי התובעת סברה ש- 60% מתמורת מכר נכסי המקרקעין יהיו כדאיים עבורה יותר על פני קבלת חלקה בפנסיה שלו:

"ר' אמרה כמה מגיע לי מהפנסיה עשינו בדיקה 1800 ₪ מגיע לה, אז היא ביקשה 60% מהבית. כי לא היה לנו כלום אז...

ש. איך אתה יודע שמגיע לה 36%

ת. כי עשינו חישוב ור'  ויתרה על זה תמורת 60 40...

....

ש. זה לקח את הפנסיה את ה- 36%?

ת. כן. אני לא רציתי לבנות.

...

ש. מי הסביר לר'  שהיא מוותרת על הפנסיה?

ת. ר'  על נושא הפנסיה ישבה איתי אולי שבוע לפני, בדקנו לבד. היא אמרה אני רוצה שתבנה עד הסוף"

 (עמ' 14 עד עמ' 15 ).

 

  1. אמנם התובעת ניסתה לייחס את החלוקה הלא שוויונית במכירת נכסי מקרקעין לגילום הלוואות וכספים שהוצאו מהתא המשפחתי לטובת המאהבת. אלא שלעניין זה אני מבכרת את גרסתו של הנתבע, שעדותו הייתה מפורטת, קוהרנטית והציגה חשיבה משותפת של הצדדים שעמדה מאחורי גיבוש ההסכמות, ובכך דוחקת את טענתה כי הוטעתה או כי לא הייתה מודעת לוויתורה על חלקה בזכויות הפנסיה של הנתבע.

 

  1. אני פוסקת אפוא כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת טענותיה בדבר כפייה ומצוקה נפשית בעת החתימה על ההסכם. קל וחומר, שטענותיה מאבדות מחוזקן גם בשל השיהוי הניכר בהגשת תביעותיה לאחר חלוף שבע שנים ממועד אישור ההסכם.

 

  1. לאור האמור ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח כל עילה שיש בה כדי להצדיק את ביטול הסכם הגירושין, תביעתה לביטול חלקי של ההסכם נדחית.

 

ד-2         תביעת הנתבע לאכיפת הסכם

 

  1. הנתבע הגיש תביעה לאכיפת הסכם, בדרך של פירוק שיתוף בקרקע ובבנוי עליה, על ידי מכירתה וחלוקת התמורה בין הצדדים.

 

  1. בבעלות הצדדים קרקע צמודה, לבית בו התגוררו.

 

  1. הצדדים הסכימו לבנות על הקרקע מספר בתים נוספים, אותם ימכרו בתום הבניה ויתחלקו

ביניהם ברווחים.

 

  1. הפרויקט יצא לפועל, אך טרם הגיע לסיומו. כאשר, לטענת התובעת, הנתבע ניהל את כל

התהליך לבדו, ללא שיתוף פעולה עימה ואת הכסף שלשל לכיסו, ואילו לטענת הנתבע, התובעת סירבה לשתף עמו פעולה.

 

  1. כיום, נשאר שלד אחד למכירה על הקרקע. כאשר, לדברי הנתבע הוא מעוניין למכור את

השלד עם כל העלויות הכרוכות בכך (עמ' 6, שורות 26-31) .

 

  1. התובעת בסעיף 32 לתביעתה מבקשת פירוק שיתוף בזכויות המקרקעין כפי שהם לאלתר.

בחקירתה השיבה כי אין לה התנגדות לפרק את השיתוף (עמ' 6   ש'  16-29).

 

  1. אמנם התובעת טענה בכתב הגנתה כי יש למנות רו"ח עם סמכויות חקירה בנוגע לכספים שנתקבלו מהפרויקט ומכירות שביצע הנתבע, ואולם, לא הוגשה על ידה תביעה לעניין זה חרף הצהרתה בדיון מיום 8.2.17 כי בכוונתה להגישה בעתיד. ולמעשה מדובר בטענות כלליות שלא נתמכו בראיות ולא גובשו לכדי כתב תביעה.

 

  1. בנסיבות אלו, בהן הצדדים לא מצליחים לשתף פעולה בנושא, לא נותר אלא להורות על

אכיפת ההסכם בדרך של פירוק שיתוף במקרקעין.

 

  1. יש לפעול לפי סעיף 7.10 להסכם, ובמקרה של אי סיום הפרויקט תימכר הקרקע על כל הבנוי עליה תוך חלוקת הרווחים לאחר קיזוז ההוצאות בין הצדדים, ובהסתייגות שהתמורה לא תחולק בחלקים שווים כפי הרשום בסעיף זה בהסכם, אלא כפי הרשום בסעיף 7.2 להסכם ביחס של % 60 משווי מכירת הנכס לטובת האישה, כפי הסכמת הנתבע בחקירתו : "אני מבחינתי שנשאר 40-60 ..." (עמ' 14 ש' 21)  וכפי ההבנות שהיו ביניהם באשר לחלוקת איזון המשאבים, באשר אין מקום לשלול ממנה חלף פיצוי הפנסיה עת פירוק השיתוף התעכב.

 

  1. לצורך מכירת השלד הבנוי על המקרקעין ב*** הריני ממנה את עוה"ד אביגדור ליבוביץ מעפולה ככונס נכסים.

 

כונס הנכסים יגיש פסיקתא לחתימתי, במסגרת הליך חדש לאכיפת פסק הדין.

 

ד-3         תביעות להגדלת או הפחתת המזונות

 

  1. הנתבע הגיש תביעה להפחתת מזונות, עבור הקטינים א' וי', מן הטעם כי הקטין י' נמצא תחת משמורתו ואילו א' נמצא במשמורת משותפת.

 

  1. ביום 02/02/16 הוריתי על ביטול חיוב הנתבע במזונות הקטין י', נוכח מכתב העו"ס לסדרי דין, אשר תמך בטענתו. הבן כיום בגיר ואין מקום להידרש למזונותיו.

 

  1. ביום 13/10/16 הגיש הנתבע בקשה להפחתת מזונות  הקטין  א' למחצית בשל  שהותו

בפנימייה ואת סופי השבוע הוא חולק בין הוריו.

 

  1. הנתבע צירף לבקשתו מכתב מהעו"ס לסדרי דין, מיום 07/09/16, אשר עולה ממנו כי הקטין

החל ללמוד בפנימיית "***", בתנאי פנימייה, בהסכמת הוריו ומתוך רצונו.

 

  1. בהתאם להחלטתי מיום 07/07/16, הוגש תסקיר בעניינם של הצדדים.

 

  1. עפ"י ממצאי התסקיר, עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הקטין נכנס לפנימיית ***, לתקופת ניסיון.

 

  1. עפ"י דיווחי העו"ס, הקטין נשאר אצל התובעת  במשמורתה, והמשיך  לקיים  זמני שהות אצל אביו. הוא נשאר באחריות שני הוריו, כאשר לפני כניסתו לפנימייה עברה עליו תקופה מאוד קשה עם מספר מעברים, עד שהוריו מצאו מסגרת מתאימה.

 

  1. ההורים דיווחו כי א' רוצה להיות בפנימייה, מסגרת שנראית מתאימה לנער שחשוף לסכסוכים בין הוריו ומתמודד עם קשיי תפקוד.

 

  1. העו"ס מסכמת ואומרת כי א' נמצא במשמורת האם, ב***, כאשר מיום 01/09/16, נמצא בפנימיית *** , מתגורר במשפחתון.

 

  1. בהמשך, מציינת העו"ס "להערכתי בחירתו של א' לצאת למסגרת פנימייתית מאוד

 נבונה ונכונה עבורו."

 

  1. ביום 5.3.17 הוגש תסקיר משלים בעניין הקטין .

 

  1. לדברי הקטין "הייתי בפנימית "***" ולמדתי טוב שם, אבל לא מסתגל ולא מוצא את

עצמי שם כ"כ. מוצאים חברה אך אין לי מה לעשות אחה"צ ולא טוב לי שם."

 

  1. מהתסקיר עולה כי מעמדו של הקטין כתלמיד פנימייה אינו חד משמעי, "מתנהג עם רגל אחת בחוץ" לדברי עו"ס . הקטין לא נמצא בפנימייה בימי ג' ויוצא לסופ"ש ארוכים בבית אימו. לדבריו : "...אצל אמא ב*** זה נתן לי תחושה של כוח". כשנשאל כיצד הוא מחלק את זמנו בין בתי הוריו אמר שיותר נוח לו בבית האם.

עו"ס לסדרי דין התרשמה כי הקטין מנתב לעצמו דרך חזרה לבית האם כי הוא מרגיש יותר חופשי ובטוח שם.

 

  1. בהחלטתי מיום 4.5.17 לא מצאתי לנכון להפחית את דמי המזונות שנפסקו לקטין חרף שהותו בפנימייה, וזאת גם לאור פערים ביכולות הכלכליות של ההורים.

 

  1. כיום הקטין בן 15.5 והוא מתחנך בפנימייה מגיע בסופי שבוע מיום חמישי עד יום ראשון.

 

  1. ביום 6.8.18 הוגשה ע"י התובעת תביעה לאכיפת זמני שהות. לטענתה הנתבע פוגש את בנו למספר שעות בלבד באמצע השבוע.

 

  1. במסגרת בקשה בהולה למתן סמכויות לפקידת סעד לפקח על זמני שהות הוסמכה העו"ס להסדיר את הקשר.

 

  1. הנתבע הכחיש את הטענות המיוחסות לו ופירט 3 מועדים בחודש 8/18 של מפגשים עם הקטין.

 

  1. ביום 12.8.18 הוגש תסקיר לפיו נקבע מתווה של חלוקת זמני שהות לחופש הגדול : פעמיים בשבוע וכל יום שישי שני ללא לינה. צוין כי יוגש תסקיר מעודכן בעוד 3 חודשים שיציע מתווה שמתאים לאביתר שלומד בפנימייה כך שבימי חול לא מגיע להוריו.

 

  1. בהודעה של התובעת מיום 26.11.18 נטען כי הנתבע מפר את ההסדרים ופוגע בקטין ומבכר את משפחתו החדשה על פניו.

 

  1. לטענת האב, הקטין מגיע רק בסופי שבוע ואז נפגש עימו, כאשר האם מנסה להסיתו כנגדו בשל נישואיו לבת זוגו.

 

  1. בהחלטתי הנחיתי את העו"ס לקיים מפגש משותף של האב עם הקטין כדי לעמוד על הקשיים שחווה הקטין בזמן קיומם של המפגשים ולהציע פתרונות.

 

  1. כאמור על פי הסכם הגירושין משמורת הקטין נקבעה בידי אימו ונקבעו זמני שהות עם האב כל סופ"ש לסירוגין מיום חמישי עד ראשון וכן הסדרי לינה באמצע השבוע.

 

  1. עם מעברו של הקטין לפנימייה ביום 9.16 פחתו מטבע הדברים זמני השהות עם אביו.

 

  1. אימו נותרה משמורנית והדמות הדומיננטית בחייו.

 

  1. אמנם כאשר ילד שוהה במסגרת פנימייה, שם מסופקים לו רוב צרכיו, עלותו היא לרוב מחצית מעלות ילד השוהה בבית בדרך קבע. אלא שלדברי התובעת, חרף הימצאותו של אביתר בפנימייה, היא עדיין נושאת בצרכיו, כגון: ביגוד, מזון והוצאות חינוך. כאשר לטענתה, היא לוקחת לו מזון בעת ביקוריה. גם בחופשה הקטין לן בביתה.

 

  1. התובעת מתקיימת משכר של 3500 ₪ בחודש ומצבה הרפואי קשה. לנתבע פנסיה של 8000 ₪ בחודש (ת/5 ו- ת/4) וכן הכנסה מעבודה של כ- 3000 ₪ שפחתה לאחרונה למחצית. (עמ' 12 ש' 16).

 

  1. בנסיבות שהות הקטין בפנימייה, סכום המזונות סביר ואינו מקפח, בשים לב לפערי ההשתכרות ולדומיננטיות של האם בקשר עם הקטין והידרשותה לסיפוק צרכיו הנלווים. גם האב הודה כי הוא מוכן לשלם סכום של 1500 ₪: "אני חושב שזה בסדר לא איכפת לי לשלם אותם" (עמ' 13 ש' 6-7).

 

  1. לנוכח האמור, אינני מוצאת לנכון לסטות מהוראות הסכם הגירושין בכל הנוגע למזונות הקטין .

 

ה.         אחרית  דבר

תמ"ש 26094-06-16 שעניינה ביטול חלקי של הסכם הגירושין נדחית .

תמ"ש 12967-01-18 שעניינה אכיפת הסכם הגירושין מתקבלת.

תמ"ש 7026-12-15 שעניינה הפחתת מזונות נדחית.

תמ"ש 26124-06-16 שעניינה הגדלת מזונות נדחית.

בהתחשב במצבה הכלכלי והרפואי של התובעת נמנעתי מלהשית עליה הוצאות.

 

 

ניתן היום,  כ"ג כסלו תשע"ט, 01 דצמבר 2018, מוצ"ש, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ