ת"ע
בית משפט לעניני משפחה חיפה
|
1230-07
25/01/2009
|
בפני השופט:
אלה מירז
|
| - נגד - |
התובע:
מ.ר.ש.
|
הנתבע:
א.ר.
|
| פסק-דין |
1. עניינו של פסק דין זה בקשת המבקש לקיום צוואת המנוחה ת' ש' ז"ל מיום 8.3.96 - בתעז' 1230/07 (להלן:" הצוואה הראשונה ") והתנגדות המתנגדת לקיום הצוואה לאור קיומה של צוואה מאוחרת מיום 20.1.04 (להלן:" הצוואה השנייה") בתעז' 1231/07, אותה מבקשת לקיים.
2. המבקש, אלמן מאשתו הראשונה, בן 89 שנים והמנוחה, צעירה ממנו ב-31 שנים, היו נשואים מאז שנת 1994 ועד לפטירתה של המנוחה ביום 16.9.06. המתנגדת הינה בתה של המנוחה מנשואים קודמים.
3. "בצוואה הראשונה" הקנתה המנוחה את העזבון למבקש ואלו ב"צוואה השנייה" הורישה לבתה ולנכדתה את רכושה, כולל חלקה בדירה הידועה כחלקה 20/6 בגוש 0000 המצויה בד. ע. 000 בק' ובה התגוררה עם המבקש (להלן:"הדירה").
4. ראוי להקדים ולומר, כי כל הטענות בעניין היקף עיזבון המנוחה אינם נושא הדיון בתיקים שבפני שעניינם מתן צו קיום צוואה בלבד והתנגדות לה. כמו כן ראוי להדגיש לאור קיומה של "צוואה שנייה" מאוחרת המבטלת את "הצוואה הראשונה" עיקר הנטל הראיתי מוטל על המבקש. ואכן המבקש העלה מספר טענות לפגמים "בצוואה השנייה" כפי שיפורט בהמשך.
טענות המבקש
5. המבקש טוען לבטלות "הצוואה השנייה" לאור פגמים שנפלו בה. מבחינה משפטית טוען כי המנוחה לא יכלה להבין את טיבה של הצוואה (ראה עמ' 2 לפרוטוקול) אם כי עיקר טענותיו הינם לזיוף. את טענותיו המשפטיות סומך המבקש בעיקר על טיעונים עובדתיים.
6. המבקש טוען כי לאור מצבה הרפואי הירוד של המנוחה ובדיקת א.א.ג לא תקינה וחורגת מהנורמה שנערכה לה קודם לעריכת הצוואה וכן היעדר כח ביד ימין, כמו אי יכולת להתנייע ללא אמבולנס ואבזור רפואי, לא יכלה המנוחה להגיע למשרד עו"ד זילברט בטבריה ולחתום על הצוואה או להבין את טיבה. המבקש העלה מספר תמיהות על טלטול המנוחה לטבריה לאור מצבה הרפואי. לטענת המבקש הצוואה הודפסה ללא בקשת המנוחה.
7. לטענת המבקש הפגישה בטבריה לא התקיימה והצוואה לא נערכה ע"י המנוחה. לטענתו קיימות סתירות מהותיות לעניין התנהלות הפגישה בה נחתמה הצוואה, בין עדות העד לתצהירו (מב/4) דבר המעיד על אי אמינות עדי הצוואה. הסתירות לכאורה עליהן מצביע המבקש- סוגיית נוכחות העד י' במהלך הפגישה, סוגיית נוכחות העדה פ' בחדר וכן בעניין הכניסה של המשתתפים לחדרה של עורכת הדין.
8. המבקש תוהה מדוע המנוחה לא פנתה לבתה המתנגדת בעניין והעדיפה לפנות לי'. כן ציין המבקש את העובדה שהצוואה כצוואת נוטריון נחתמה ע"י שני עדים, בניגוד לדין הדורש חתימת נוטריון בלבד.
9. לטענת המבקש, העד י' פסול לשמש כעד לצוואה שכן הינו חברה לחיים של המתנגדת ועודנו בקשר עמה ואף עשוי לקבל טובות הנאה מעדותו ולפיכך הינו בעל אינטרס בביטול "הצוואה הראשונה". המבקש תמהה מדוע נלקחה המנוחה לעורכת הדין בלא שנאמר דבר למתנגדת בעניין. כמו כן מציין המבקש, כי הגם שהמתנגדת לא ידעה על הצוואה ידעה להגיש את ההתנגדות.
טענות המתנגדת
10. לטענת המתנגדת, המנוחה ב"צוואתה השניה" ביטלה את "הצוואה הראשונה" במפורש. טיעוני המבקש חסרים כל תשתית ראייתית.
11. עוד טוענת המתנגדת, כי המבקש טוען טענות עובדתיות ללא כל ביסוס. גם אם המנוחה סבלה מכאבים קשים מלווים באיבודי הכרה , קושי בדיבור וחוסר כח ביד ימין, הרי שהדבר אינו מצביע על היות המנוחה כמי שלא ידעה להבחין בטיבה של הצוואה. כמו כן הטענה כי מצבה הרפואי של המנוחה מנע ממנה להגיע לטבריה או לחתום על הצוואה הינה טענה סתמית. המנוחה נסעה לחו"ל ביום 23.6.04 וביום 10.8.04 במועדים שהנם לאחר עריכת הצוואה. המסמכים הרפואיים אינם מצביעים על מוגבלות אצל המנוחה או כי הצוואה נערכה שלא בגמירות דעת ושלא מרצונה החופשי. מסמכים רפואיים יש להגיש ע"י עורכם ועל מנת שישליכו על כשרות המצווה יש להביא חוות דעת רפואית, אשר לא הוגשה בענייננו.
12. "הצוואה הראשונה" חסרת תוקף לאחר שהמבקש ביצע בה שינוי מהותי ומחק את סעיף 2(ב) לצוואה.
דיון
13. כאמור "הצוואה השניה" הינה צוואה נוטריונית שבשוליה מצויים חתימות של שני עדים הגם שאין צורך בכך.
סעיף 22 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע:
"צוואה בפני רשות
(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.