דחיית ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי להאריך את מעצר העורר ב-11 יום נוספים

העורר נעצר ביום 01/04/08 בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות, ויומיים לאחר מכן, ביום 03/04/08 הוארך מעצרו ב-20 יום נוספים. ביום 21/04/08 התקיים דיון בבקשת התביעה להאריך את מעצרו של העורר לתקופה נוספת, ומפרוטוקול הדיון עולה כי העורר הודיע בתחילת הדיון שייצוגו הוחלף. חוקר המשטרה ציין כי שוחח קודם לדיון עם הסנגור שייצג את העורר בדיון הקודם, והוא אמנם מסר שהפסיק לייצג את העורר, אולם לא מסר מי מיצגו כיום. לכן, לא עלה בידי המשטרה לזמן את הסנגור הנוכחי, עו"ד בשיר, לאותו דיון. תלונתו של הסנגור בהודעת הערר ובדיון שנערך בפני אודות קיום דיון בהעדרו מובנת, אולם הרושם העולה מקריאת הפרוטוקול הוא כי הדבר נעשה בתום לב, לאחר שלא נמסר לחוקרים כי עו"ד בשיר מייצג את העורר.

בכל אופן, בימ"ש קמא הורה על הארכת המעצר ב-11 יום נוספים, לאחר שהעורר ציין כי הוא מסכים להארכת מעצר ב-10 ימים. מכאן הערר שבפני. לדברי הסנגור, החקירה מוצתה ואין עוד צרכי חקירה שמצדיקים את המשך המעצר. בפתח הדיון העלה הסנגור לראשונה טענה של סמכות, שכן העורר הוא תושב הכפר צור באחר שבירושלים, ולכן הסמכות לדון בעניינו היא של בימ"ש שלום בירושלים. הטענה לא נזכרה בהודעת הערר, והתובע אף ציין כי לא נערך לדיון בעניין זה. התובע הוסיף כי חלק מהמעשים המיוחסים לעורר בוצעו בתחומי האזור, ולכן קיימת סמכות מקבילה, ולא ניתן לטעון לחוסר סמכות של בימ"ש זה. עיון בחומר החקירה מגלה כי יש יסוד לדברי התובע, ועל פני הדברים מדובר בנסיבות שבהן קיימת סמכות מקבילה. לכן אני סבור כי יש לבימ"ש זה סמכות לדון בבקשה. מכל מקום, בנסיבות העניין, ראוי כי התביעה תבדוק את טענת הסנגור ותערוך בירור מול הגורמים המתאימים בפרקליטות המחוז באשר לפורום הראוי לדיון בעניינו של העורר.

לעצם העניין, עיינתי בחומר החקירה ובכלל זה זכ"ד חסוי מאתמול, ומצאתי כי יש בחומר החקירה כדי לבסס חשד סביר נגד העורר, ולקשור אותו לחשדות המיוחסים לו של פעילות שיש בה כדי לסכן את ביטחון המדינה. מדובר בחשדות חמורים, וקיים אינטרס ציבורי מובהק לאפשר לגורמי החקירה למצות את החקירה עד תום. שוכנעתי כי צרכי החקירה שפורטו בחומר החסוי מחייבים בשלב זה את המשך מעצרו של העורר, ובימ"ש קמא האריך את המעצר לתקופה מוגבלת, שיש בה כדי לתת מענה לצרכי החקירה הללו.

נוכח האמור, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. הערר נדחה אפוא.

בשולי הדברים, אני רואה לציין כי הסנגור טען במהלך הדיון כי הופעל נגד מרשו לחץ פיסי ונפשי קשים ביותר, ולמעשה טוען הסנגור כי ננקטו נגד העורר אמצעים פסולים קשים במהלך חקירתו. הסנגור אף הגיש לעיוני תצהיר שעליו חתם העורר, ואשר אמור לתמוך בתלונה שתוגש למח"ש בעניין זה. בכל אופן, משעלה העניין גם בפני, אני מורה להעביר עותק מההחלטה לראש אגף החקירות בשב"כ, להמשך טיפולו בבדיקת טענותיו של הסנגור.

כאמור לעיל, מצופה כי התביעה תערוך בירור בשאלת הסמכות, ותעדכן את בית המשפט בתוצאות הבירור.           

ניתנה היום, 24 באפריל 2008, י"ט בניסן התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא