אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור נגד משרד הבטחון שלא הכיר בתביעת חולה סרטן

דחיית ערעור נגד משרד הבטחון שלא הכיר בתביעת חולה סרטן

תאריך פרסום : 14/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"נ
בית משפט השלום חיפה
277-01,263-05
08/10/2007
בפני השופט:
פלאח זאיד

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד הדר מסורי
הנתבע:
קצין התגמולים
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
פסק-דין

לאחר הגשת הסיכומים בתיקים אלה, פרשה כבוד השופטת טובי פרידמן מכס השיפוט, ופסק הדין יינתן ע"י המותב בראשות השופט זאיד פלאח.

כללי

1.      המערער הינו יליד שנת 1956, גויס לצה"ל בשנת 1974 ולאחר טירונות וקורס שנמשך חצי שנה שובץ כטכנאי מכ"מ בקרת אש בסטילים.

2.      בתאריך 15.6.99 הגיש המערער תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב) (להלן: "החוק"), עקב נכותו בגין גידול ממאיר בירך ימין כתוצאה מתנאי שירותו הצבאי. בתאריך 3.9.01 הודיע קצין התגמולים למערער על דחיית תביעתו, מהנימוק: "בהסתמך על תוצאות הבדיקות והנימוקים המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריכים 3.12.00, 29.4.01 ו- 26.7.01 לפיהן הגעתי למסקנה כי אין קשר בין הממצא בירך ימין ובין תנאי שרותך הצבאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק".

3.      המערער הגיש בקשה נוספת להכרת זכות לפי חוק הנכים, ובתאריך 28.3.05 הודיע לו קצין התגמולים שאין מקום לשנות את ההחלטה הקודמת לפיה אין קשר בין הממצא בירך ימין ובין תנאי שרותו הצבאי וזאת בהסתמך על תוצאות הבדיקות והנימוקים המצוינים במסקנות חוות הדעת הרפואית מתאריך 24.2.05. על ההחלטה הנ"ל הוגש הערעור שבפנינו.

4.      המערער חתם ביום 8.6.99  על תצהיר, בו נכתב שבשנת 1974 הוא גויס לשירות חובה בצה"ל, נשלח לטירונות ולאחריה שובץ לשרת בחיל הים. המערער נשלח לקורס טכנאי מכ"מ בקרת אש בסטיל למשך חצי שנה ועם סיומו הוצב במספנות חיל הים, שם שירת כטכנאי מכ"מ. במסגרת שירותו עבד על יחידה שנקראת יצ"מ - יחידת ציון מטרות, וכן השתתף בהקמת התשתית ושילוב מערכת כנרית - שהינה מערכת טילים בסטילים. עבודתו כללה טיפול שוטף במערכות האש של הסטילים וביצוע איפוסים לאנטנת מב"א (מכ"מ בקרת אש). מתפקידו היה לעמוד על האנטנה ולבצע איפוס של האנטנה בזמן שהיא משדרת, ובכך נחשף לקרינה. עבודה זו של איפוס תוך כדי שידור אורכת  בין 10 ל-16 שעות וזה כאשר מדובר בעבודה שוטפת ללא תקלות. לאחר סיום שירות החובה, המשיך המערער לשרת גם בקבע באותו תפקיד. בשנת 1980 קיבל דרגת רס"ר ומונה להיות האחראי על שילוב מערכת בקרת האש בספינה חדשה בשם אח"י "גאולה". ביום 18.11.80 ארעה תאונה כאשר תוך כדי עבודה באח"י "גאולה" נחשף לקרינה שנפלטה ממשדר מכ"מ בקרת אש (מב"א) שעה שעמד במרחק של כמטר מהמשדר. למיטב זכרונו הקרינה נמשכה כחצי יום. כבר למחרת היום הועבר העניין לקצין בטיחות הספינה ולפי הנחיותיו הופנה הוא ועוד שני אנשים שעבדו עימו ונחשפו לקרינה לבדיקה רפואית. בבדיקה הרפואית נאמר לו כי הבדיקה היחידה האפשרית היא בדיקה של הקרינה הנפלטת וכי לא ניתן לדעת מה הנזק שנגרם. קצין הבטיחות פנה לביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א על מנת לבדוק את הקרינה, וד"ר נוי כתב למספנת חיל הים כי מדובר בחשיפה ברמת קרינה גבוהה ביותר וכי יש לשלוח את המערער ושני האנשים הנוספים לבדיקות נוספות. באותו מועד פנה  המערער מיוזמתו לפרופ' רובינזון בבי"ח רמב"ם, והנ"ל הסביר לו כי השלכות הקרינה יתבררו רק בטווח של 10 עד 15 שנה (ביקור זה לא תועד). בינואר 1993 התחיל לסבול מכאבים ברגלו הימנית עם קשיים בהליכה. המערער פנה לרופא, ולאחר סדרת בדיקות נמצא גידול בירך, ובוצע ניתוח להוצאת ביופסיה. שבועיים לאחר מכן קיבל תשובה כי מדובר בגידול ממאיר מסוג OSTOGENIC SARCOMAועליו לעבור כריתה של הרגל וטיפולים כימותרפיים. המערער פנה לד"ר מלר בבי"ח "סורוקה" בב"ש, המבצע ניתוחים לשחזור גפיים במקום כריתה, והנ"ל הסביר כי עליו לשמור על הרגל ולהיזהר מפני שבר היות והעצם חלשה ומחוררת ושבירתה עלולה לגרום לכריתת הרגל. המערער חזר לבי"ח רמב"ם שם ביצע טיפולים כימותרפיים וביום 14.6.93 עבר ניתוח בבי"ח סורוקה. לאחר הניתוח חזר לבי"ח רמב"ם להמשך טיפול כימותרפי ופיזיותרפיה. במהלך הניתוח נפגע עצב ברגלו שגרם לחוסר תפקוד כף רגלו הימנית והאצבעות וחוסר תחושה. רגלו שוחזרה ע"י הוצאת שרירים, החלפת עצם הירך בתותב והחלפת הברך.

חוות דעת מטעם המערער

5.      פרופ' יואב הורן, מומחה ברדיולוגיה ריפויית, מנהל המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי "אסף הרופא", קבע בחוות דעתו מיום 23.9.02 , כי סביר מאוד שהגידול של מר פלוני קשור ישירות בקרינה לה נחשף בעת שירותו הצבאי.

חוות דעת מטעם המשיב

6.      מטעם המשיב הוגשו מספר חוות דעת ע"י שני מומחים לבריאות הציבור ורפואה תעסוקתית- ד"ר גושן, העובד בצה"ל בענף לבריאות תעסוקתית במפקדת קצין רפואה ראשי, ופרופ' לרמן, מהן ניתן להסיק כי למעשה המערער לא נחשף לקרינה לא מייננת/אלקטרומגנטית בצורה ישירה, וגם אם כן, הרי שמדובר במנת קרינה בלתי מייננת/אלקטרומגנטית וזניחה. חוות הדעת של ד"ר גושן הינן מהתאריכים:  12.2.01, 15.4.01, 10.6.01 ו- 14.11.04; חוות הדעת של פרופ' לרמן הינה מיום 29.4.01.

7.      עוד הוגשו מטעם המשיב מספר חוות דעת שנערכו ע"י ד"ר יעקב ברעם ופרופ' קוטן, שהם מומחים למחלות סרטניות (אונקולוגים). שני המומחים הנ"ל סברו, שאף אם המערער נחשף לקרינה כפי שטען, הרי שאין הוכחות מדעיות לקשר שבין מחלות ממאירות לקרינה בלתי מייננת/אלקטרומגנטית. חוות הדעת של פרופ' קוטן הינה מיום 3.12.99 ומיום 26.7.01; חוות הדעת של ד"ר ברעם היא מיום 23.2.03 ומיום 24.2.05.

תמצית סיכומי המערער

8.      ב"כ המערער סיכם את התשתית העובדתית כפי שזו הופיעה בתצהיר המערער, ואף ציטט חלק מהכתוב בתצהיר. בישיבת יום 16.3.04 נחקר המערער בפני ועדת הערעורים. במהלך עדותו תיאר המערער את תנאי שירותו, ובנוגע לאיפוס האנטנה אמר: "קשה לאמוד את זה במספרים, כי היו 18 סטילים וזה כל הזמן חולק לתקופות... לפעמים זה יכול להיות פעם בחודש לפעמים פעם בשבוע, שבוע וחצי, עד 3-4 פעמים בחודש". בהמשך העיד המערער כי נחשף לקרינה ישירה כאשר עסק באיפוס האנטנה, ואלה דבריו: "העלומה הראשית מכוונת כלפי הים, כאשר יש עלומות קטנות שמשדרות אחורה, כאשר האנטנה עצמה עשויה ממתכת, אני נמצא על המתכת הזאת, אותם ארבעת הברגים שהזכרנו קודם איפסתי באמצעות מפתח ממתכת, כך שהקרינה גם קדימה וגם אחורה עברה דרך המפתח ליד שלי".

9.      בנוגע לתאונה שכתוצאה ממנה נחשף לקרינה, אמר המערער בדיון: "הקרינה הייתה כתוצאה מכך שהגלבו היה פתוח ואז הקרינה הייתה עלינו... זה היה בסביבות חצי יום".

10.  המערער הגיש תצהיר מאת קורץ פנחס מיום 14.7.03. מר קורץ שירת ביחד עימו באיפוסי האנטנות. לדבריו: "עבודת איפוס האנטנה תוך כדי שידור נמשכה כמה ימים וכללה שעות רבות של עמידה על האנטנה או לידה תוך כדי שידור. לעתים במצב של תקלות או חוסר יכולת איפוס היה פלוני עומד שעות רבות על האנטנה גם כאשר התבצע שידור בפועל.

הוראות הבטיחות בחיל הים חייבו הורדת מפסק ביטחון אשר מבטל את השידור, למרות זאת ההנחיות שלנו אמרו שלצורך ביצוע הבדיקות אין להוריד את מפסק הבטיחות הנ"ל.

זכור לי כי בחודש נובמבר 1980, קרתה תאונה באח"י גאולה, אשר במהלכה נחשף פלוני לשידור ישירות מהמשדר וללא עומס דמי".

11.  בישיבה שהתקיימה ביום 16.3.04 נחקר מר קורץ בפני ועדת הערעורים והעיד על משך זמן איפוס האנטנה: "יומיים. סה"כ 12-14 שעות עבודה, שמתבצעים תוך יומיים במצב שאין תקלות, שזה היה דבר נדיר". ובהמשך העיד מר קורץ על נוהלי העבודה: "היה מקובל שאני יוצא כאחראי צוות, המערער ועוד חיל אחד שהיו מיומנים יושבים על טורן האנטנה, פלוני תמיד יצא כי הוא היה הכי מיומן, שאר החיילים היו מתחלפים, הצוות נע בין 4-6 אנשים, כאשר שניים ישבו על האנטנה בעת ובעונה אחת והאחרים ישבו בחדר מכשירים וחדר בקרה כאשר דאגנו שיהיה אפשר להחליף". בקשר לתדירות איפוס האנטנה, העיד מר קורץ: "זה נע בין פעם בחודש עד פעמיים ולא היו כוננויות". בנוגע לתאונה אמר מר קורץ: "זכור לי שהמערער ואבי הרשקוביץ' ז"ל נכנסו למעבדה מאוד מאוד נסערים ואמרו שהם עבדו זמן ארוך בלי עומס דמי בשידור, לדבריהם הם עבדו בספינה... אני זוכר שהם היו מאוד נסערים ואמרנו להם שילכו מיד להיבדק במרפאה ושידווחו על כך, הם הלכו למנהלי העבודה ומשם הלכו למרפאה או אפילו נדמה לי נשלחו לבית חולים".

12.  בהמשך העיד מר קורץ על תקנות הבטיחות, באומרו: "הוראות הבטיחות הכלליות בחיל הים מחייבות שכאשר אדם עולה על אנטנה, מפסק הבטיחות מורד ועומד איש ליד מפסק הבטיחות ומוודא שאף אחד לא נוגע בו. לצורך ביצוע הפעולות שלנו, לא ניתן היה להוריד את מפסק הבטיחות היות והוא היה מונע שידור ולכן לא ניתן היה לבצע את האיפוסים".

13.  ב"כ המערער התייחס לעדותו סא"ל אמנון דובדבני מיום 7.9.04 בפני ועדת הערעורים. מר דובדבני הינו המומחה מטעם המשיב לקרינה לא מייננת, וכך ענה לשאלות שהופנו אליו:

" ש. אני מציג בפניך מכתב של אותו ד"ר גושן מיום 10.6.01 שמציין כי בתקופה         הרלוונטית ממדידות שנעשו באוניות חיל הים השונות ההספקים שנמדדו הם בין        25-100 מיליווט והקרינות הממוצעות הן בין 25-40 מיליווט, האם אתה מסכים         שהרמות הנזכרות במכתב הן הרבה יותר גבוהות מן התקן?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ