תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
|
10100-06
02/12/2008
|
בפני השופט:
סארי ג'יוסי
|
| - נגד - |
התובע:
1. י.ח
2. ו.מ
|
הנתבע:
היועץ המשפטי לממשלה
|
| פסק-דין |
פתח דבר
1. לפניי שתי בקשות הדדיות למינוי אפוטרופוס ל-3 הקטינים, האחים: ס' (יליד 13.6.99), מ' (יליד 6.9.02) ונ' (יליד 6.10.03).
הצדדים בבקשות ההדדיות הם היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הרווחה מצד אחד, וסבתם של הקטינים גב' ח.י. (להלן "
הסבתא"), מצד שני אליה הצטרף בהמשך בעלה מנישואיה השניים, מר ו.מ. (להלן:
"ו.מ."). הדיון בשתי הבקשות התקיים במאוחד והסבים הופנו בהתאם לבקשת הרווחה אל הפסיכולוגית ד"ר ילנה שייאנוב-מיוטל על מנת שתחווה את דעתה בשאלת מסוגלותם ההורית.
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי יש למנות לקטינים אפוטרופוס חיצוני - הקרן לטיפול בחסויים (להלן: "
הקרן") ואילו הסבים סבורים כי הם מתאימים לשמש לתפקיד זה.
עובדות רקע
2. הסבתא הינה ילידת 1943, עלתה לישראל מאוקראינה בשנת 1994 יחד עם בעלה, מר ו.מ. יליד שנת 1932, שאינו סבם הביולוגי של הקטינים.
הקטינים נולדו באוקראינה להוריהם מ.י. ז"ל וא.ס. אשר התגרשו זה מזו בשנת 2004. אבי הקטינים מ.י. ז"ל עלה לישראל מאוקראינה יחד עם שלושת ילדיו הקטינים ב- 11/04, ואילו אמם של הקטינים נשארה באוקראינה עד להיום.
לטענת הסבתא, אמם של הקטינים לא עלתה לישראל בשל הגירושין, ונאלצה, על פי הנטען, לתת את הסכמתה לעליית הקטינים לארץ בנפרד ממנה.
3. בתקופה שבין 11/04 ועד לסוף 4/05 התגוררו הקטינים יחד עם אביהם בדירה שכורה הסמוכה לדירת סבתם אשר עזרה בגידולם. ב- 1.5.05 נעצר האב מ.י. ז"ל והוחזק במעצר עד ליום 20.9.05. בעקבות כך ובהתאם להמלצת שירותי הרווחה בעירית
סודר הקטין ס' בפנימייה בקיבוץ וזאת החל מיום 1.9.05.
4. ביום 15.9.05, ובהתאם לפנייה של פקיד הסעד ניתן על ידי בית המשפט צו על פי חוק הנוער המורה על העברתם של שני הקטינים הנוספים מ' ונ' למשפחת אומנה.
צו זה היה בתוקף עד ליום 17.9.06 ועל כן התעורר הצורך המידי במינוי אפוטרופוס לקטינים.
5. ביום 19.10.05 נפטר האב מ.י. ז"ל בבית חולים מאיר בכפר סבא עקב מחלת סרטן בה לקה עוד לפני עלייתו לארץ. הסבתא ובעלה היו בקשר קבוע עם הקטינים, ביקרו את שני הקטינים אצל המשפחה האומנה ומידי שבועיים או שלושה לקחו את שלושת הקטינים אליהם הביתה.
6. כאמור, הסבתא מבקשת להתמנות, היא ובעלה, כאפוטרופוסים על שלושת הקטינים ומבקשים לגדלם אצלם ואילו ב"כ היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי אלה אינם מתאימים לשמש לתפקיד זה הן בשל הניסיון הכושל שהיה להם בעבר והן בשל מגבלות פיזיות ואחרות שיש לסבתא ולבן זוגה, ובעיקר בשל גילם המתקדם.
יצוין, כי הסבתא כבדת ראיה - סובלת מראיה מטושטשת ונקבעה לה נכות כללית בשיעור של 75%.
זה המקום לציין גם, כי בהתחלה, מאמציהן של פקידות הסעד באיתור אימם של הקטינים באוקראינה לשם שמיעת עמדתה לא צלחו. בהמשך משהצליחו ליצור עימה קשר, היא לא העבירה תגובה ברורה באשר לעמדתה לגבי גורל ילדיה. יצוין גם, כי במהלך ההליכים שהתנהלו לפניי, התבקשה הסבתא, אשר טענה כי עמדה בקשר טלפוני עם האם, למסור פרטים לגבי כתובתה של האם, והיא טענה כי לאם אין כתובת קבועה.
בד בבד, הוגשו לתיק בית המשפט הודעות הנחזות כהודעות מטעם האם, האחת נמסרה לכאורה בפני עובדת סוציאלית בעיר חארקוב ללא ציון תאריך, והשנייה, בפני נוטריון מאותה העיר. ברם, שתי הודעות אלו אינן עונות על דרישות סעיף 30 לפקודת הראיות להוכחת תעודות חוץ, משלא נמסרו בפני נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי. על כן לא אייחס להודעות אלה משקל ראייתי כלשהו.
על המדוכה
7. האם יש למנות את הסבתא ובעלה כאפוטרופוסים על הקטינים, בין היתר, בשל היותם קרובי המשפחה היחידים שנותרו לקטינים בארץ, או שמא, חרף קרבה זו, יש להעדיף מינוי גוף חיצוני דוגמת הקרן.
ראיות הצדדים