דור נ' סלאימה ואח'

פסק דין

1. בפני בית המשפט תובענה לפיצויים בגין תאונת דרכים.

2. הנתבע מס' 1 הינו נהג אגד (הנתבעת 2).

3. ביום התאונה נסע התובע בשדרות הרצל (בטרם הפעלת הרכבת הקלה) מקרית יובל לכיוון העיר.

4. האוטובוס עמד בתחנה (שהינה ללא מפרץ), הממוקמת לפני הפניה לבית החולים שערי צדק.

נתיב האוטובוס היה המשך ישר בשדרות הרצל לתחנה הבאה (הממוקמת מול "יד שרה").

5. לטענת התובע, הוא נסע באטיות רבה ועד שעמד במקום כאשר האוטובוס סטה שמאלה ופגע בו. בפעולת בלימה רכבו של התובע המשיך קדימה בעקבות כך נגרם נזק. עולה מסימני החיכוך בין כלי הרכב, מקום ה"אימפרט" היה מדלת אחורית (לרבות איזור הצמיג האחורי מצד הנוסע) עד לתלישת הטמבון האחורי בקצה.

6. העיד הנהג התבע מס' 1 (מטעם הנתבעת מס' 2), סימן את נקודת המפגש בין האוטובוס ורכב בכך שהוא המשיך בנתיב שלו ורכבו של התובע חצה לפניו בפניה ימינה. קיימות סטירות בין הגרסאות כלהלן:

א) לאוטובוס אין סיבה לסטות שמאלה. הנתיב לתחנה הבאה הינו אך ורק ישר.

ב) כאשר התובע חולף על פני האוטובוס כל סטיה שמאלה אמורה לגרום נזק חד ומוקד "אימפקט" חד ברכב התובע.

7. בהליך אזרחי נטל ההוכחה הינו מוטל על כתפי התובע ל"הטיית מאזן ההסתברויות" לטובתו ולו במשקל נוצה ובמקרה דנן התובע לא הוכיח גרסתו.

יחד עם זאת, אין בגרסת הנתבע מס' 1 כדי לפטור את הנתבעים לחלוטין מאחריות לנזק שנגרם. זה מאחר ואפילו לפי גרסת הנתבעים קיימת אחריות במידת מה לנזק אשר נגרם לרכב התובע. זה מאחר וסימני הנזק מצבעים על כך שהתובע כבר היה לפני האוטובוס בטרם התחיל לנוע קדימה.

8. לגרסת הנתבע מס' 1, התובע ניסה לפנות ימינה לבית החולים שערי צדק, בין האוטובוס ויתר כלי הרכב. אם כך היה על הנתבע מס' 1 לעצור עד אשר ישלים התובע את פנייתו אפילו אם התובע הפר זכות קדימה של האוטובוס.

התיאור התובע לפיו היתה התקדמות איטית ע"י האוטובוס בעת שהתובע פנה ימינה ועד שעצר, סימני ההחיכוך, תואמים נסיבות ונזק אשר נגרם.

9. לכן, יש לחלק את האחריות בגין הנזק באופן שכל צד ישא ב – 50% באחריות לנזק. אי לכך, על הנתבעים לשלם ביחד ולחוד, לתובע סך של 450 ₪ הכולל הוצאות משפט וזאת לא יאוחר מיום 1.3.12.

היה ולא ישולם הסכום במועדו, כי אז ישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלומו בפועל.

לאור האמור לעיל, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ב, 13 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.