החלטה
לפני בקשה שהגישו הנתבעים ( להלן: המבקשים ) לסילוק התביעה על הסף ולחלופין- להעברתה לביהמ"ש המוסמך מחמת העדר סמכות מקומית לבית המשפט השלום בעכו.
רקע עובדתי
1. התובעת הינה חברה שתחום עיסוקה הוא בניהול ובהפעלת בתי מלון ( להלן: המשיבה), ואילו המבקשים הינם חלק מבעלי הזכויות במלון דורטל באילת ( להלן: המלון).
2. ביום 2.3.1998 נכרת הסכם ניהול ( להלן: ההסכם) בין המבקשים לבין המשיבה, לפיו המשיבה נטלה על עצמה את ניהול המלון בתמורה ובתנאים כמפורט בהסכם. ביום 20.9.11 הגישה המשיבה נגד המבקשים את תביעתה דנן על סך של 80,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפרת ההסכם על ידי המבקשים. המשיבה טענה בתביעתה כי , המבקשים הפרו את ההסכם יסודית, ובכך גרמו נזק רב ואף הביאו לידי קריסת המשיבה וסגירת המלון.
3. יצוין כי , עובר להגשת התביעות ע"י המשיבה התנהל בין הצדדים הליך בוררות. בהחלטתה של כב' השופטת מ' אגמון-גונן מיום 6.1.11, נדחתה בקשתה של המשיבה להארכת מועד הבוררות. ערעור על החלטה זו נדחה אף הוא בהחלטתו של כב' השופט דנציגר מיום 22.3.11. משלא היה ניתן להמשיך בהליך הבוררות שהתקיים בין המשיבה לבעלי הזכויות במלון, אזי הוגשה התביעה בה עסקינן, כן עשרות תביעות נוספות .
טענות הצדדים
4. בבקשתם טוענים המבקשים כי, התביעה הוגשה בניגוד לתנית השיפוט שנכללה בסעיף 26 להסכם הניהול, ואשר מקנה את הסמכות המקומיתהייחודית לדון בתובענה לבית משפט השלום בתל אביב.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, סעיף 29 להסכם קובע כי כל מחלוקת שתתעורר בין הצדדים תובא להכרעת בורר, דבר המלמד שכוונתם של הצדדים הייתה שסעיף 26 חל אך ורק בהליכים בבתי המשפט שהינם תוצאה של הליך הבוררות, ולא להגשת תביעה לבית המשפט, כפי התביעה בה עסקינן.
6. בתשובה לתגובה חזרו המבקשים על טענותיהם המועלות בבקשה והוסיפו כי, המשיבה עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר הגישה את תביעותיה נגד המבקשים ונגד נתבעים נוספים לבתי משפט שונים הרחוקים ממרכז הארץ.
דיון והכרעה
7. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, להלן אנמק.
8. תנית השיפוט המצויה בסעיף 26 להסכם הניהול תחת הכותרת "סמכות", קובעת בזו הלשון " בכפוף להוראות סעיף 29 דלהלן סמכות השיפוט המקומית הבלעדית מוקנית בזאת לבתי המשפט בתל-אביב".
סעיף 29.1 להסכם, שכותרתו "בוררות", קובע : " בכל מקרה של סכסוך ו/או חלוקי דעות בין חברת הניהול לבעלי הדירות ו/או החברות ביחס להסכם זה, ביצועו, פירושו, תחולתו, תוקפו, ימסרו חילוקי הדעות להכרעת נשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי כב' השופט ד"ר אליהו וינוגרד, נבצר ממנו למלא תפקיד זה, ישמש כבורר כב' השופט בדימוס מר אורי שטרוזמן, אם הבוררים הנ"ל לא יוכלו לקבל על עצמם לשמש כבוררים, ראש לשכת עוה"ד במחוז ת"א יקבע כבורר שופט בדימוס של בית משפט מחוזי או עליון, הבורר יהיה משוחרר מסדרי הדין אך יהיה כפוף לדין המהותי ויהיה חייב לנמק את החלטתו אשר תינתן תוך 30 יום. חתימת הצדדים על הסכם זה כמוה כחתימה על הסכם בוררות".
9. בהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר-הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), מקום שבו קיימת תנית שיפוט הקובעת סמכות שיפוט מקומית ייחודית, אזי יש להפנות את התביעה למקום השיפוט המוסכם. תנית השיפוט גוברת על כללי הסמכות הקבועים בסעיפים 3 ו-4 לתקנות, וזאת ככל שלשון התניה ברורה וחדה, והימנה עולה משמעות אחת בדבר קיומה של סמכות ייחודית כמו בתניה בה עסקינן ( ראו: 440/86 טפחות בנק משכנתאות נ' לוי, פ"ד מ(4) 553).
10. ועוד, ככל שמדובר בתנית שיפוט ייחודית, בית המשפט יבכר קיום ההסכם שהתגבש בין הצדדים, וממנו יסטה אך בקיומם של נינמוקים " כבדי משקל במיוחד" או " בעלי משקל מכריע" ( ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית-תשס"ט-2009, בעמ' 40).
11. בענייננו, בחינת לשון ההוראה שבסעיף 26 להסכם הניהול נשוא התביעה, מצביעה על תנית שיפוט בלעדית המקנה סמכות ייחודית לבתי המשפט בתל-אביב תוך שלילת סמכותם המקומית של בתי המשפט האחרים. הייחודיות בתנית השיפוט עולה מפורשות מלשונו ומילותיו של סעיף 26 להסכם הניהול, עליו חתמו הצדדים, ואף אינה סובלת כל פרשות אחרת דוגמת זו בה דוגלת המשיבה.
12. זאת ועוד, פניית הצדדים להליך של בוררות, במקרה של סכסוך או מחלוקת ביחס להסכם הניהול, כפי שעולה מלשון סעיף 29 להסכם, אין בה כדי לגרוע מתניית השיפוט הייחודית הקבועה בסעיף 26 להסכם . שכן, לסעיפים אלה משמעות אחת ויחידה, לפיה באם לא תתקיים בוררות מכל סיבה שהיא, והצדדים לא יצליחו ליישב את המחלוקות שביניהם בדרך של בוררות ויהיה צורך בנקיטת הליך משפטי, אזי הסמכות המקומית הבלעדית תהיה לבתי משפט בתל-אביב. היינו, הבכורה לפתרון הסכסוכים שיתגלעו בין הצדדים להסכם הינה בדרך של בוררות, עם זאת היה ומסלול זה חסום ומי מהצדדים יראה להגיש תביעה לבית המשפט, אזי תובענה זו תוגש ותידון בבית המשפט בת"א שלו קנויה הסמכות המקומית הבלעדית.
13. יתרה מכך , במקרה שלפנינו, לא שוכנעתי כי קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים חריגה מתניית השיפוט המוסכמת. להפך, בחינת השיקול שעמד מאחורי קביעת תנית השיפוט של ריכוז התביעות בהן מעורבת המשיבה ובעלי הזכויות במקום אחד, מלמד כי מדובר בתנית שיפוט סבירה ומוצדקת, שנכון לכבדה ואין לסטות ממנה.
14. אשר על כן , ולאור תנית השיפוט הייחודית הקבועה בהסכם והמקנה לבתי המשפט בתל-אביב סמכות שיפוט בלעדית, הרי שלבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה.