דולי בן אשר נ' הרשות המוסמכת-חוק נכי רדיפות ה

פסק דין

זהו ערר לפי חוק ההטבות. העוררת, גב' דולי בן אשר, נולדה בשנת 1935 בעיר ספקס שבתוניסיה, עלתה ארצה בשנת 1958 או ב- 1956 כפי שאמרה בעדותה בפנינו.

הערר על דחיית בקשת העוררת לפי חוק ההטבות הוגש עוד בפברואר 2009, נדון ע"י הוועדה בהרכב אחר וביום 7.10.2009 ניתנה החלטה למחוק אותו מאחר והעוררת לא הוכיחה ששהתה בגטו או במחנה שהוכרו ע"י המוסדות הגרמניים המוסמכים. הוועדה אפשרה לעוררת להציג אסמכתא מוועידת התביעות "על שהות בגטו או במחנה מוכרים" ולפנות שנית למשיבה בבקשה לחדש הדיון.

העוררת אכן ביקשה לבטל את ההחלטה למחיקת הערר בציינה כי נלקחה ממקום ריכוז בשם OKella לAgareb .

בגרסה הראשונה שמסרה העוררת למשיבה ובערר הקודם, טענה לשהות בגטו בספקס. בעדותה בפנינו אמרה כי שהתה ב- El Agareb שהיה, לדבריה, גטו במרחק מספר קילומטרים מספקס.

יצויין כי העוררת הגישה תביעה גם לוועדת התביעות, סיפרה את הגרסה הראשונית וקיבלה מענק חד פעמי מקרן סיוע בגין שהייה בשטח כבוש.

העוררת נשאלה מדוע לא ציינה בפנייתה הראשונה את שהותה במקום הנ"ל וטענה שנזכרה בו לאחר שהוברר לה בוועידת התביעות כי Agareb הוכר כגטו ע"י קרן סעיף 2.

ע"פ מסמך מקרן הסיוע שהוצג בפנינו, המקום הנטען מופיע ברשימת מחנות המעצר – Prison camps המוכרים ע"י הקרן.

לפי גרסת העוררת בעדותה בפנינו, משפחתה עברה מרצונה מספקס לאגרב שם התגוררו בתנאי דחק, נאסר עליהם לצאת אך למעשה לא היתה שמירה. העדה נשאלה האם היא מקבלת תגמולים והשיבה בשלילה.

מטעם העוררת העידה גב' טאטיו ליליאן שלדבריה הכירה את העוררת באגרב. עדה זו הוסיפה כי הם ברחו לאגרב מפני ההפצצות בספקס, התגוררו בבניין אחד עם משפחות אחרות ולא היתה עליהם שמירה.

לאור כל האמור לעיל, אנו מתקשים לקבל גרסתה המאוחרת והמתפתחת של העוררת וכן בלתי סביר בעיננו כי משפחתה ומשפחת העדה בחרו מרצונן להתגורר במחנה מעצר. זאת ועוד, מדברי העדות לא ניתן להסיק כי אכן מדובר במחנה מעצר או בגטו.

לאור האמור לעיל, הערר נדחה.

מזכירות הוועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין.

_____________ ____________

פרופ' יוסף זהבי עו"ד עפרון אראלה

ניתן היום, י"ז ניסן תשע"א, 21 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: