דוידוביץ נ' פלמן

פסק דין

לתובע היה זיכוי בסך 624 ₪ בחנות קרמיקה והוא מסר לנתבע זיכוי זה על מנת שישתמש בו תוך שהנתבע מתחייב להחזיר את סכום הזיכוי לתובע במספר תשלומים.

התובע טוען כי הנתבע לא החזיר לו סכום זה ואילו הנתבע טוען כי החזיר סך של 200 ₪ מתוך הסכום וכאשר ביקש להחזיר את יתרת הסכום התובע הערים מכשולים על דרכו.

אין מחלוקת איפוא כי הנתבע חייב לתובע סך של 424 ₪ והמחלוקת היא לגבי הסך של 200 ₪.

שמעתי את שני הצדדים ואת עדותם.

אין ספק כי התובע כועס על הנתבע וסבור שהנתבע עשה דין לעצמו כאשר החליט שיחזיר לתובע את הסכום מתי שירצה הנתבע.

עם זאת אני סבור לאחר שמיעת שני הצדדים כי אכן הסך של 200 ₪ הוחזר לתובע וזאת לאחר ששמעתי את שתי העדויות והתרשמתי שהתובע מהוסס מעט לגבי אי החזרת הסכום.

סבורני עם זאת כי היה על הנתבע להחזיר את הסכום של 424 ₪ לתובע במועד מוקדם יותר וזאת כאשר הרכישה התבצעה בחודש אוגוסט 2009 ולפחות היה עליו להחזיר את הסכומים באותם מועדים שבו ירדו הם מכרטיס האשראי שלו (הכוונה היא ליתרת הסכום).

סוף דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 424 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 180 ₪ ובסה"כ 604 ₪ כאשר סכום זה ישולם לא יאוחר מיום 15.2.10.

ניתן והודע היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

יחזקאל קינר, סגן נשיא

הצדדים:

מאשרים כי הנתבע מוסר במעמד זה לתובע המחאה על סך 604 ₪ ז.פ. 1.2.10.

הוקלד על ידי: אורלי שיליאן