דוידוביץ' נ' איילון בע"מ - חברה לבטוח ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בתשל"ה – 1975 [להלן – "החוק"]. המחלוקת על הנזק בלבד.

רקע

התובע, יליד 7.7.59, נפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה מיום 12.9.00 ונגרמו לו נזקי גוף [להלן – "התאונה"]. התאונה אירעה עת נהג התובע באופנוע מ.ר. 24 – 155 – 66 הרשום במשרד הרישוי בבעלות אשתו ואין חולק כיום כי הינו אף בבעלותו [סעיף 53 לסיכומיו].

התובע הובא לבית החולים בילינסון, שם אובחנו אצלו פריקה ושבר במפרק ירך שמאל [איצטבולום] [להלן – "הירך"] וכן פצע – קרע בירך ימין. הוא אושפז ונותח לשחזור וקיבוע פנימי של השבר בירך. חולשה בכיפוף קרסול ובוהן שמאל השתפרה תוך ימים ספורים. התובע שוחרר מבית החולים לביתו ביום 4.10.00.

מיום 13.10.00 ועד כולל 29.10.00, שהה התובע באשפוז יום במרכז השיקומי "רעות". בשחרורו הומלץ לו להלך בעזרת קביים ולהמשיך באשפוז יום, מה שלא בוצע בסופו של דבר לאור סירוב למימון על יד הגופים הרלוונטיים.

בביקורת במרפאה אורטופדית של בית החולים "שיבא" מיום 30.10.00, נמצא חוסר יישור של ברך שמאל. הומלץ לתובע לקבל טיפולי פיזיותראפיה והידרותראפיה. ביום 27.11.00 המליץ האורטופד ד"ר לזר על המשך טיפולים ומעבר הדרגתי לדריכה מלאה.

מ – 14.11.00 ועד 4.3.01 עבר התובע טיפולי פיזיותראפיה בבית לוינשטיין.

הנכות האורטופדית – מומחה בית המשפט פרופ' הלפרין [להלן – "המומחה"]

המומחה הגיש לבית המשפט 3 חוות דעת, בדק את התובע 3 פעמים במהלך השנים ובין לבין השיב על שאלות הבהרה מאת ב"כ התובע.

במ/1 - חוות הדעת הראשונה מיום 25.11.01:

בחוות דעת זו שלל המומחה נזק לברך שמאל, לגב תחתון ולכתף ימין.

הוא כן מצא, הן בבדיקת צילומים אובייקטיביים והן מבדיקה קלינית, כי לתובע נותר נזק בירך. הוא מצא כי הגבלה בתנועות אבדוקציה ורוטציה וכן חולשת שרירים קלה סביב מפרק הירך. על כן העמיד את נכותו של התובע על 20%, בגין מגבלה מכאיבה על רקע שבר תוך מפרקי של מפרק הירך, הכל לפי סעיף מתואם 48 [1] ה' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956 [להלן – "התקנות"].

בנוסף מצא נכות אסתטית מתואמת של 3% בגין צלקות בירך ימין, מהן אחת מעט רגישה ומכערת, זאת לפי סעיף 75 [1] לתקנות.

8. במ/2 – במ/3 - תשובות לשאלות הבהרה מיום 29.8.03:

המומחה לא חזר בו מחוות דעתו הראשונה אלא, לאור טעות בתאריכים שנפלה בחוות הדעת הזו ולאור ממצאים שהציג לו ב"כ התובע, הציע לבדוק את התובע שנית. אזי יוכל גם להשיב לעניין סיכוני החמרה.

בנוסף פירט נכויות זמניות: 12.9.00 – 29.10.00 [כ – 1.5 חודש] – 100%. 29.10.00 – 4.3.01 [כ – 4 חודשים, עד סיום טיפולי פיזיותראפיה] = 50%. על המשך נכויות זמניות התקשה להשיב עקב טעות בציון המועד בו עבר התובע לדריכה מלאה. לשאלה קונקרטית לגבי השלכות תפקודיות לעבודה כזבן וכעובד תחזוקה, השיב : "ייתכן והוא מוגבל בגלל הכאבים במפרק הירך ובמפרק הכתף הימנית".

9. במ/4 – חוות דעת שנייה מיום 1.1.04:

חוות דעת זו נערכה לאחר בדיקה חוזרת של התובע ביום 31.12.03. המומחה מצא כי לתובע נגרם נזק נוסף בתאונה, לברכו השמאלית בגין קרע חלקי של הרצועה הצולבת האחורית. קרע זה לא אותר לדעתו בעבר לאור סימנים לא ברורים. על כן הוסיף לתובע נכות בשיעור של 7% לפי סעיף מתואם 48 [2] ב' לתקנות.

10. חקירת המומחה מיום 11.9.08 :