דוד נ' פון

פסק דין

1.עניינה של התביעה הוא במכשיר פלאפון נייד, שנרכש על ידי התובעת מהנתבעת לטענתה בכרטיס אשראי שלה, ונרשם בחשבונית שהוא על שם "יוסי". לאחר תקופה קצרה נתגלתה בו תקלה, ובן זוגה של התובעת הביא את הפלאפון הנייד לתיקון בתחנת התיקון של הנתבעת. בינתיים נפרדה התובעת מבן זוגה, ביקשה לקבל את הטלפון הנייד בחזרה, אך הנתבעת סירבה לכך בטענה כי מי שזכאי לקבל את הטלפון הנייד, הוא רק מי שמסר אותו לתיקון, וקיבל עליו טופס.

2.התובעת טוענת כי נגרם לה נזק כספי, כתוצאה מהשתלשלות העניינים, ולמעשה היא שילמה סך של 2,100 ₪, על מכשיר שלא השתמשה בו, וביקשה לחייב את הנתבעת במחיר הטלפון, הוצאות השיחות שנגרמו לה, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

3.הנתבעת טוענת כי היא פעלה כדין בעת שסירבה למסור את הטלפון הנייד לתובעת, וכי היא איננה נכנסת להתחשבנות בין התובעת לבין בן זוגה לשעבר. הנתבעת טוענת כי היא מסרה את הטלפון הנייד לאדם שמסר אותו לתיקון, לאחר שהציג בפניהם את טופס הקבלה, לפיכך הנתבעת אינה אחראית לפלאפון, וביקשה לפטור אותה מכל התערבות במחלוקת בין התובעת לבין בן זוגה, או בעניין חלוקת הרכוש ביניהם.

4.היום 14.5.2010, התקיים דיון בו נשמעה עדותה של התובעת, ונציג הנתבעת. לאחר ששמעתי את העדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

הנתבעת פעלה כדין בעת שמסרה את הטלפון בחזרה לאחר התיקון, למי שמסר אותו בתחנה לצורך תיקון, ולמי שהציג מסמך על כך שהוא זכאי לקבלו בחזרה.

נציג הנתבעת העיד, ואני מאמינה לו, כי הוא כבר החזיר את הטלפון הנייד, כ-60 יום לאחר שנמסר לתיקון, לאדם שמסר אותו לתיקון, לאחר שהוצג הטופס המתאים לכך, ובכך לא נפל דופי בהתנהגות הנתבעת.

5.הנתבעת, כתחנת שירות, אינה אמורה לנבור ביחסים בין התובעת לבין בן זוגה, או להיכנס להתחשבנות ביניהם, או אף לבדיקה מי שילם עבור המכשיר, ובאיזה כרטיס אשראי הוא שולם.

6.הנתבעת נוהגת לפי נוהג מסוים, שהיא מוסרת טופס לאדם שמביא מכשיר נייד לתיקון, ומוסרת את המכשיר בחזרה לאותו אדם שמציג את הטופס בפניה. נוהג זה הוא סביר וראוי, כך היא פעלה במקרה הנדון, ובגין כך אינה מחויבת בדין.

7.לסיכום, התביעה נדחית. התובעת יכולה כמובן למצות את זכויותיה באותו עניין מול בן זוגה.

לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, א' סיון תש"ע, 14 מאי 2010, בהעדר הצדדים.