אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דואק נ' בנק לאומי

דואק נ' בנק לאומי

תאריך פרסום : 05/03/2014 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
30212-10-13
27/02/2014
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
עזרא דואק
הנתבע:
בנק לאומי

החלטה

1.זהו ערעור על פי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א- 1981 (להלן – "החוק") שעניינו הגבלה שהוטלה בחשבון של המערער (להלן-"החשבון") המתנהל אצל המשיב בשל 10 שיקים שנמשכו בחשבון ולא כובדו ע"י המשיב, מחמת העדר כיסוי מספיק. המערער מבקש לגרוע ממניין השיקים בהודעת ההגבלה, חמישה שיקים לנוכח טעות בהעברתם לגבייה ולכן לאור התנהלות הבנק בהגדלת מסגרת האשראי מעת לעת , הכל כמובא בגוף הערעור.

טענות הצדדים:

2.המערער טוען כי נקבעה לו מסגרת אשראי של 20,000 ₪ (להלן-"מסגרת אשראי") ולמרות זאת , המשיב (להלן-"הבנק") אפשר לו מעת לעת לפי הצורך, לחרוג ממסגרת האשראי תוך הסתמכות על יתרות זכות שהיו לו בחשבון אחר שלו בבנק, חשבונו העסקי, ממנו בוצעו העברות לחשבון לפי הצורך. לאור התנהלות זו בינו ובין הבנק היה לו יסוד סביר להניח שכך גם ינהג הבנק בנוגע לשיקים מושא הערעור.

3.המערער טוען כי אין לכלול במניין השיקים שסורבו חמישה שיקים (נספח ב' לערעור) אשר לא היו אמורים להיות מופקדים לגבייה הואיל ושולמו על ידו לנפרע בכרטיס אשראי. חלה טעות בהפקדתם ע"י הנפרע כפי שהודיע המערער לבנק. לפיכך, היה על הבנק להימנע מהחזרתם בהעדר כיסוי מספיק.

4.המשיב דוחה את טענות המערער. לטענתו, השיק החמישי לגביו טוען המערער, אינו כלול בהודעת ההגבלה כי אם הוא השיק ה-11 שסורב.

לעניין הטעות לה טוען המערער טוען המשיב כי לא עסקינן בטעות כהגדרתה בחוק שכן, היה עליו לטפל בשיקים ולבחון אם לכבדם אם לאו בהתאם למסגרת האשראי, בהיעדר סיכום מוקדם עם הבנק לפיו השיקים לא יטופלו על ידו.

5. הסירוב לכבד את השיקים נעשה כדין הואיל והיו חריגות חוזרות ונשנות ממסגרת האשראי מבלי שאושרה למערער חריגה מממנו בהגדלה זמנית של המסגרת במועדים בהם הם סורבו. אכן, אושר למערער אשראי זמני חד צדדית אך בנסבות הנידונות, למרות שהבנק היתרה במערער שוב ושוב על חריגה ממסגרת האשראי הדבר היה ללא הועיל בהיעדר כיסוי לחריגה ונמצא כי שיקים נוספים, נתנו ללא כיסוי מספיק. לפיכך, ניתנה הודעת הגבלה לפי הוראות החוק.

דיון והכרעה:

6.המערער לא הוכיח כי היתה טעות מצד הבנק בטיפול בשיקים לצורך גבייה שכן, על המערער מוטלת האחריות למנוע את הצגתם בבנק, מקום בו הוא שלם באשראי את התשלומים בגינם. אין לבנק הרשאה להימנע מטיפול בשיקים היכן שהמוטב בהם לא הודיע לבנק כי הוא מבקש להחזיר אליו את השיקים ולא להציגם לפירעון. משלא דאג לכך המערער ואף לא הציג בפני הבנק אישור של הנפרע כי השיקים הוגשו בטעות לבנק , לא עסקינן בטעות של הבנק כאמור בסעיף 10(א)(1) לחוק.

ניחא אם השיק הראשון הופקד בטעות מבלי שהיה סיפק בידי המערער למנוע את הצגתו לפירעון, אך אין ליישב את מחדליו בנוגע ליתרת השיקים על מנת למנוע את הצגתם לאחר שהוברר לו לשיטתו כי הנפרע טעה בגבייתם מששולם לו הסכום באשראי.

היחסים בין המערער לנפרע אינם בשליטתו של הבנק בפרט כאשר המערער עצמו הודה כי חברת הגבייה מטעם הנפרע טפלה בשיקים מבלי שעלה בידו למנוע זאת ממנה (עמ' 9 שורות 29-30). המערער העיד כי הוא לא ביטל את השיקים ולדבריו, הוא ביקש מהבנק שייתן לו אשראי קטן נוסף (עמ' שורה 32). מכאן עולה, כי היה ידוע למערער כי אין בידי המשיב להימנע מטיפול בשיקים וכי הטעות, ככל שקיימת , אינה טעות של הבנק כהגדרתה בחוק. לפיכך, למרות הנסבות להן טוען המערער כאמור, אין לו להלין כנגד המשיב אשר פעל לפי חובתו בנוגע לטיפול בשיקים.

7.בחנתי את שאלת קיומו של הסדר בין הצדדים בהתאם לסעיף 10(א)(3) שקובע: "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על בנק לפרוע את השיק אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".

המערער טען בכלליות כי היה קיים הסדר בינו ובין הבנק לפיו יועברו כספים מחשבונו העסקי לפרטי מבלי שהוכיח כי הייתה הרשאה שלו לבנק להעברת כספים בין החשבונות וכי היה על הבנק לעשות זאת על דעת עצמו. גם לדידו של המערער , לא עסקינן במצב דברים בו החשבון 'ניזון' בקביעות מהחשבון העסקי מה גם שלדברי פקידת הבנק, ההעברה בין החשבונות היתה בבחינת כורח ורק כאשר הוכח מקור מימון להבטחת מתן אשראי זמני חד צדדי (עמ' 3 שורות 27-29). החשבון העסקי, חרג גם הוא לדברי העדה ממסגרת האשראי , דבר המלמד כי לא היה בידי המערער ובידי הבנק, להסתמך עליו לצורך מתן אשראי זמני חד צדדי בחשבון.

המערער לא טען לקיומה של מסגרת אשראי זמנית לתקופה נקובה ומה גובה המסגרת כי אם טען שקיבל, מעת לעת לפי הצורך , אשראי זמני לאחר שהודיע לבנק כי הוא "מקבל עוד שבוע כסף" (עמ' 1 שורות 36-37). בדומה לכך העידה הגב' שביט מטעם הבנק באומרה כי אכן ניתן אשראי זמני חד צדדי זאת לפרקי זמן קצרים, לימים ספורים, ובלבד ובכפוף לכך שהיה בידי המערער להצביע על מקור מימון מוכח לכיסוי החריגה ממסגרת האשראי (עמ' 4 שורות 11-12 ו- 31-32).

8.המערער, לא הוכיח כי עובר להפקדת השיקים או בסמוך לאחר הסירוב של איזה מהשיקים, הוא הציג בפני הבנק מקור מימון מוכח לכיסוי החריגה ממסגרת האשראי על מנת לבסס את טענתו בדבר הפרת הסכם שנהג בינו ובין הבנק למתן אשראי זמני בכפוף, להצגת מקור מימון כאמור. לא היה בידי המערער להוכיח כי ביקש העברה לחשבון מחשבונו העסקי וכי היה מימון לשיקים בחשבון העסקי, על מנת שיהיה בידי הבנק לתת לו אשראי זמני כבקשתו. לא הוצג גם שיק עתידי על מנת שיהיה בידי הבנק לתת לו אשראי זמני וכן לא הוצג לבנק מקור מוכח לכיסוי החריגה ולא די בציפייה שלו להכנסות עתידיות מפרויקט בו הוא מעורב, ללא מועד נקוב, על מנת להוכיח לבנק כי קיים מקור מימון אשר גם לדידו, הוא תנאי למתן האשראי הזמני.

בנסיבות אלו , אין ליישב את הפתעתו של המערער מהסירוב של הבנק למתן אשראי זמני וסירוב לכבד את השיקים משלא הוכיח מקור מימון צפוי ומתי על מנת שיהיה בידי הבנק לתת לו אשראי זמני ( עמ' 2 שורה 2).

9.מעיון בדפי החשבון עולה כי לא בוצעו הפקדות לחשבון לכיסוי השיקים בסמוך לאחר הצגתם לפירעון, דבר התומך בגרסת המשיב לפיה לא היה מקור מימון מוכח. לפיכך, גם אם היה נוהג לפיו הבנק הסכים לתת אשראי זמני ההסכמות, כללו דרישה להוכחת מקור מימון מוכח לכיסוי מיידי או בחלוף ימים ספורים. בכך, לא עמד המערער ( נספח א' לתצהיר של גב' שביט ועמ' 1 ו- 2 לנספח ב' לתצהיר ובעמ' 6 שורות 14-20 ו-30-31) ולא הוכח בראיותיו כי די היה באימון בין הצדדים לצורך מתן אשראי זמני.

אילו התקבל נוהג נפסד זה של כיסוי בדיעבד של שיק ללא הסכם מחייב בין לקוח לבנק, הייתה מסוכלת בכך מטרת החוק להבטחת האינטרס הציבורי בהגנה מפני שיקים ללא כיסוי ומניעת פגיעה בחוסנו של אמצעי תשלום זה וריבוי ההליכים בגין אי פירעון של שיקים (מבוא להצ"ח 2060, עמ' 238 וראו המר' 4095/95 סמד בורהן נ. בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] 10.10.95 וכן מאמרו של השופט י' עמית , חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א- 1981, הפרקליט מ"ד 449, 461).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ