דה קאלו נ' סלע סלוצקין ואח'

פסק דין

ערעור על פסק דינה של המפקחת הבכירה על רישום המקרקעין בתל אביב (כב' המפקחת מירה אריאלי, להלן: "המפקחת") בתיק ת/262/13 מיום 24.7.2013 (להלן: "פסה"ד"). בפסה"ד קיבלה המפקחת את תביעת המשיבים במלואה במעמד צד אחד, בהעדר התייצבות המערער לדיון. הערעור מוסב גם על החלטת המפקחת מיום 15.9.2013, בו דחתה את בקשת המערער לביטול פסה"ד הנ"ל (להלן: "בקשת הביטול").

עיקרי העובדות

המערער והמשיבים הינם דיירים בבית המשותף שברח' המליץ 7 בתל אביב, חלקה 111 בגוש 6911 (להלן: "הבניין"). דירת המערער נמצאת מעל דירת המשיבים, בה מתגוררים המשיבה 2 ובנה. כתוצאה מנזילות מים לדירת המשיבים, הן מי גשמים והן מי שופכין, נגרמו לדירת המשיבים נזקים עד כי הדירה הפכה לבלתי ראויה למגורים. המשיבה 2 ובנה נאלצו לעזוב את הדירה ולשכור דירה חלופית. לטענת המשיבים, המערער התחמק מלתקן את הליקויים בדירתו שגרמו לנזילות לדירתם, ולפיכך הגישו למפקחת תביעה לצו עשה שיחייב את המערער לתקן את הליקויים בדירתו וכן את הנזקים שנגרמו לדירת המשיבים.

המערער לא התייצב לדיון שהתקיים לפני המפקחת ביום 24.7.2013, ולפיכך, שמעה המפקחת במעמד צד אחד את טענות המשיבים, קיבלה את ראיותיהם, ולאחר שבחנה את ראיות וטענות המשיבים נתנה באותו היום פסק דין מנומק שבו קיבלה את תביעת המשיבים במלואה, ונתנה צו עשה למערער לתקן את הליקויים בדירתו, ולאחר שמומחה יאשר בחוו"ד כתובה כי הליקויים תוקנו כדבעי, קבעה המפקחת כי על המערער לתקן את הנזקים שבדירת המשיבים על חשבונו במלואם.

המערער הגיש, לטענתו ביום 1.8.2013, בקשה לביטול פסה"ד. ביום 5.8.2013, קיימה המפקחת דיון במעמד הצדדים בבקשת הביטול, וקבעה, לאור הסכמת הצדדים, כי ימונה מומחה מטעם המפקחת, המהנדס ושמאי המקרקעין יוסף גולדקלנג (להלן: "המומחה"), שייתן חוות דעתו באשר לנזילות, ולאחר מכן היא תכריע בבקשת הביטול. המומחה קבע בחוות דעתו מיום 20.8.2013, כי הנזילות נגרמו מליקויים בדירתו של המערער. עם זאת ציין המומחה, כי קיימת גם אחריות מסוימת לוועד הבית, ושעל וועד הבית לנקז ולאטום את המרפסת שמעל חדר הילדים של דירת המשיבים. ביום 15.9.2013 נתנה המפקחת החלטה לפיה הבקשה לביטול פסה"ד נדחית, מאחר שלא היה בחוות דעת המומחה שמינתה כדי לסתור ממצאי פסק דינה, מושא בקשת הביטול. לפיכך הגיש המערער ביום 20.10.2013 את הערעור דנן, בו עתר לביטול פסה"ד וכן לביטול החלטת המפקחת שדחתה בקשתו לביטול פסה"ד הנ"ל.

עיקרי טענות הצדדים

המערער טען כי לא קיבל לידיו את ההזמנה לדיון אליו לא התייצב וניתן פס"ד בהעדרו. סרט הוידאו שהציגו המשיבים, שבו נראה המערער מקבל את ההזמנה לדיון, טען המערער כי המעטפה לא כללה את העמוד הראשון בו היה מצויין מועד הדיון שנקבע למספר ימים לאחר מכן. המערער טען כי המומחה שהמפקחת עצמה מינתה מטעמה בעת הדיון בבקשת הביטול, קבע כי גם וועד הבית אחראי לחלק מהנזק, בכך שלא אטם כראוי את הגג שמעל חדר הילדים של המשיבים. לפיכך טען המערער כי המפקחת לא יכולה לסטות מחוות דעת המומחה שהיא עצמה מינתה, והיה עליה לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו.

המשיבים טענו כי בסרט הוידאו ניתן לראות שההזמנה הומצאה כדין. עןד טענו כי סיכויי הצלחת המערער, אם פסק הדין יבוטל, נמוכים, לאור העובדה שגם המומחה שמינתה המפקחת אישר את מסקנות פסה"ד. באשר לטענה כי לפי חוו"ד המומחה ישנה אחריות מסויימת גם על וועד הבית, בשל איטום לקוי בגג חדר הילדים של המשיבים, טענו המשיבים כי המערער נמנע מלהגיש הודעת צד ג' נגד וועד הבית, וגם נמנע מלהגיש חוות דעת מומחה מטעמו באשר לאחריות וועד הבית כטענתו. עוד טענו כי המערער הוא זה שהזרים שלא כדין כמויות גדולות של מים לגג חדר הילדים בעת שיפוצים שביצע, וכי לפני שהוא עשה כן לא היו חדירות של מים בתקרת חדר הילדים.

דיון

המערער איחר את המועד להגשת ערעור על פסה"ד. פסה"ד מושא הערעור ניתן ביום 24.7.2013, ונתקבל אצל ב"כ המערער דאז ביום 27.7.2013. לפיכך, בשל פגרת הקיץ, 45 הימים להגשת הערעור הסתיימו ביום 15.10.2013. המערער הגיש את הערעור רק ביום 20.10.2013 מבלי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, ודי בסיבה זו כדי לדחות את הערעור על פסה"ד על הסף.

באשר לערעור על החלטת המפקחת מיום 15.9.2013 הדוחה את בקשת המערער לביטול פסה"ד, המערער לא הגיש את בקשתו לביטול פסה"ד, מיום 1.8.2013, וגם לא הגיש את התצהיר שלטענתו צירף לבקשתו זו (ראו: סע' 3 להודעת הערעור). חמור מכך, המערער אף לא צירף את החלטת המפקחת מיום 15.9.2013 שדחתה את בקשת הביטול, מסיבות השמורות עמו. יצויין כי גם הצד שכנגד לא הגיש לביהמ"ש את בקשת הביטול, ואף לא את החלטת המפקחת, שדחתה את בקשת הביטול. אי צירוף ההחלטה עליה מערערים הינה בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א", ראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית – 1995, עמ' 823). תקנה 419 לתקסד"א, שכותרתה "מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור", קובעת:

"419.אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור:

(1)העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין, כשהם מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן הערכאות או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו...".

תקנה 420 לתקסד"א, שכותרתה "מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור", מוסיפה וקובעת:

"420.ואלה המסמכים שיש להמציא למשיבים:

(1)עותק של כתב הערעור;

(2)העתק ההחלטה שעליה מערערים...".

תקנה 421 לתקסד"א, שכותרתה "ערעור שאינו בהתאם להוראות", קובעת:

"421.ערעור שאינו ממלא אחרי הוראות פרק זה לא יקובל לרישום, אלא שהמערער יכול לדרוש ששופט משופטי בית המשפט שלערעור יחליט בשאלה אם הערעור ממלא או אינו ממלא אחרי הוראות פרק זה, והחלטתו תהא סופית ומכרעת".