דהן נ' קטרזה מגלי

החלטה

בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה הדוחה חלקית התנגדות לביצוע שטר אותה הגישה המבקשת לצורך הגשת ערעור.

בבקשה מציינת המבקשת כי סיכויו של הערעור אותו הגישה טובים וכי במקרה הנדון מחייב האיזון בין זכויות הצדדים לעכב את ביצוע ההחלטה שכן ביצוע מיידי יגרום לה נזק על לא עוול בכפה. לעומת זאת, המשיב שהינו בעל עסק שאמור להיות ערוך למצב בו תשלומים נדחים, לא יינזק מעיכוב הביצוע שכן סכום השיק (26,210 ₪ בניכוי סכום של 3000 ₪ לגביו ניתנה רשות להתגונן) הוא לא משמעותי ולא אמור לגרום למשיב לחסרון כיס. לעומת זאת, אי עיכוב ביצוע ההחלטה תוביל למצב בו המבקשת תיאלץ לשלם את סכום השיק ולתבוע מן המשיב את נזקיה.

בתגובה טוען ב"כ המשיב כי על פי ההלכה הפסוקה רק בנסיבות חריגות יעוכב ביצועו של פסק דין לתשלום כסף ומקרה זה אינו חריג. לטענתו, אין כל טענה כי המשיב הינו חסר אמצעים כך שהמבקשת תתקשה לגבות את התשלום ממנו אם יתקבל ערעורה. עוד נאמר כי בידי המבקשת אמור היה להיות סכום זמין לשלם למשיב עבור אירוע החתונה וסכום זה אמור להיות זמין בידיה גם כיום.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין בקשה זו להידחות.

כלל הוא כי הזוכה על-פי פסק-דין זכאי בדרך-כלל לממשו באורח מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת מימוש כזה, אלא אם קיים טעם מיוחד המצדיק עיכוב. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה דרך כלל בהצטברות שני גורמים אלה: סיכוי טוב לקבלת הערעור וקושי בהחזרת המצב לקדמותו אם פסק-הדין ימומש והערעור לאחר מכן יתקבל. מכיוון שהמבקשת טענה לסיכויי ערעור טובים והמשיב לא התייחס לכך בתגובתו אניח לצורך הדיון כי תנאי זה אכן מתקיים. משכך, מוטל על המבקשת הנטל להוסיף ולהראות כי יהיה זה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו אם פסק הדין ימומש והערעור לאחר מכן יתקבל. בענייננו, משמעות הדבר היא, כי יהיה זה קשה או בלתי אפשרי למבקשת לגבות את הכספים שתשלם למשיב לאחר שערעורה יתקבל. המבקשת אינה טוענת כי מצבו הכלכלי של המשיב הוא קשה באופן המקים חשש לקושי בגביית סכום השיק בניכוי הסכום בגינו ניתנה רשות להתגונן. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

שקלתי גם את טענות המבקשת בנוגע למאזן הנוחות בין הצדדים. אין בידי לקבל את הטענה כי הנזק שיגרם למבקש כתוצאה מכיבוד התחייבות חוזית אותה קיבלה על עצמה יהיה כבד יותר מאשר הנזק שייגרם למשיב עקב כך שתשלום שצפה לקבל מן המבקשת לא יתקבל אצלו, על כל המשתמע מעיכוב תשלום כזה בהקשר של תשלום חובות לספקים ונותני שירותים שונים להם, יש להניח, חייב המשיב כספים. גם לא ניתן לקבל את הטענה כי המשיב כבעל עסק אמור להיות ערוך טוב יותר מן המבקשת לכך כי התחייבויות חוזיות כלפיו אינן מקוימות במועדן ומכל מקום לא הונחה תשתית לכך כי במקרה הקונקרטי המשיב ערוך לכך.

לאור כל האמור אינני סבור כי יש הצדקה לעיכוב ביצוע. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"א, 03 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.