דהן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני תביעתו של דוד דהן (להלן- התובע) כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 2.8.11 הדוחה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה החל מיום 8.8.11 וזאת מהטעם שחלפו שלושה עשר שבועות ממחרת הפגיעה.

2.התובע נפגע בעבודה ביום 8.5.11 וקיבל דמי פגיעה מלאים עד תום שלושה עשר השבועות.

3.פקיד התביעות במכתבו מיום 2.8.11 הפנה את התובע לזכותו להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

4.התובע הגיש תביעה לקביעה דרגת נכות ביום 27.9.11 ונענה כי התביעה בטיפול וכי משך הטיפול הוא כארבעה חודשים.

5.בדיון בפני גולל התובע מצב קשה.

התובע קיבל קצבת נכות כללית משנת 2006 ועד שנת 2010. לא הובהר מדוע הופסקה הקצבה.

מכל מקום, קצבה זו אינה נושא לדיון בתביעה זו.

התובע טען כי קיבל דמי פגיעה עד חודש אוגוסט ומאז אין לו הכנסה כלשהי ויש לו הוצאות רבות בגין תרופות ומשכנתא.

6.סעיף 92 (ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995 קובע:

"לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות".

עם תום תקופת דמי הפגיעה רשאי התובע לפנות לועדה רפואית.

הועדה הרפואית תשקול את מצבו הרפואי האם הוא זמני או יציב וככל שנגרם לו אי כושר לעבודה רשאית הועדה לקבוע דרגת נכות מלאה השווה בסכומה לדמי פגיעה.

מאחר והתובע פנה כנדרש לועדה הרפואית הרי שזו תתכנס ותיתן החלטתה.

לאור מצבו הקשה של התובע , יעשה הנתבע ככל הניתן כדי לזמן את התובע בפני הועדה הרפואית מהר ככל הניתן.

7.סוף דבר, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.