דהן נ' אזולאי ואח'

החלטה

מוצע לצדדים לסיים את התיק בפשרה כמפורט להלן:

כאב וסבל – 180,000 ₪.

הפסד השתכרות בעבר

בתקופת אי הכושר – 24,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.2.02.

מתום תקופת אי הכושר ועד היום (108 חודשים) – על התובע להראות הפסדים בפועל. אם התובע לא עבד, כטענתו, יש לחשב את הפיצוי כמפורט להלן:

למשך 3 שנים על בסיס שכרו עובר לתאונה ונכות בשיעור של 24%.

למשך 72 חודשים, על בסיס השכר הממוצע במשק ונכות בשיעור של 24%.

הפסד השתכרות בעתיד – לפי נכות תפקודית בשיעור של 24% והשכר הממוצע במשק (8,209 ₪) עד הגיע התובע לגיל 67 (מקדם היוון: 272.8463) - 537,550 ₪.

הפסד זכויות פנסיה – 51,000 ₪.

עזרה בעבר – 15,000 ₪.

עזרה בעתיד – 30,000 ₪.

טיפול נפשי בעתיד – 8,400 ₪.

יש לנכות אשם תורם בשיעור של 25%.

מהפיצוי, לאחר ניכוי האשם התורם, יש לנכות את הגמלאות שמקבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי.

הערות:

קשה להעריך את הפסד ההשתכרות בעבר לאור הגרסאות השונות של הצדדים ביחס לעיסוקיו של התובע והפסדיו בעבר.

מפסק הדין שניתן בערעור שהגיש הנתבע על הרשעתו עולה כי התובע עקף מימין ונסע במהירות מופרזת ובגין כך מוטל עליו האשם התורם.

ד"ר יואב כהן קבע כי התובע אינו אמין וכי מצבו אינו מסביר מצב של אי כושר עבודה.

אם הגמלאות שמקבל התובע מהמל"ל עולות על הנזק, יש לבדוק את זכאותו של התובע לקבל 25% מהנזק.