דדון ואח' נ' גלם ואח'

החלטה

לאחר עיון בטענות הצדדים, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשת התובעים להוספת ראיה, וזאת מן הנימוקים שלהלן:

הראייה אותה מבקשים התובעים להוסיף – תחשיב ערך הרכב - היא מסמך שדבר קיומו ותוכנו צוינו כבר בסעיף 11 לכתב התביעה. בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים באופן כללי את הנטען בסעיף זה, בלא שהתייחסו באופן מפורש ומפורט לטענת התובע בעניין, משמע - ששמאי מטעמם קבע את ערך הרכב כנטען בסעיף זה. זאת, להבדיל מהמסמך הנוסף המצוין בסעיף 11 לכתב התביעה (הסכם הרכישה), שאת קבילותו ואמיתותו הכחישו הנתבעים במפורש בכתב ההגנה.

טענת התובעים ולפיה המסמך נערך עבור הנתבעת לא נסתרה, והיא אף עולה מכך שהמסמך מופנה אליה. בנסיבות אלה, אין מדובר במסמך שדבר קיומו ותוכנו אמורים להפתיע את הנתבעת.

מדובר במסמך מהותי אשר יש בו כדי לסייע בבירור האמת. הטענה שמחמת טעות טכנית המסמך לא צורף לתצהיר התובעת, הועלתה על ידי ב"כ התובעים מיד לאחר שב"כ הנתבעים טען בסיכומיו כי לא הוגשה חוות דעת בעניין ערך הרכב. ב"כ התובעים הודיע כי התצהיר שבידיו "מפורק" וכי הוא יבדוק לאחר הדיון ואם יתברר כי המסמך אכן לא הוגש בשל תקלה טכנית, הוא יגיש בקשה מנומקת בעניין, דבר שנעשה ימים ספורים לאחר הדיון. בניגוד לטענת ב"כ הנתבעים, הבקשה לא נדונה על ידי לגופה בתום הדיון, בטרם בירר ב"כ התובעים האם המסמך אכן לא הוגש, וממילא לא נדחתה.

בהתחשב בנימוקים המפורטים לעיל ובכך שטרם ניתן פסק דין, נוכח הבקשה דנן, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה.

על ב"כ הנתבעת להודיע בתוך 10 ימים האם הוא עומד על בקשתו לחקירת עורך המסמך וכן להשלמת חקירת התובעת נוכח הגשת מסמך זה.

ההוצאות שנגרמו לנתבעת בשל אי הגשת המסמך במועד, תילקחנה בחשבון בעת הכרעת התביעה לגופה.

התיק יובא לעיוני ביום 18.3.13.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.