דגמי נ' יובל רנואל מנהל אחזקה ותש

פסק דין

1.עניינה של התביעה הנדונה הוא בעבודה של מחפרון שסיפק התובע או בנו לטענתם לנתבעת לצורך ביצוע עבודות הריסה של מבנים ישנים.

התובע טוען כי הוא סיכם עם אדם בשם דיאב שיבצע את העבודה בקיבוץ כנרת. העבודה בוצעה אך דיאב נעלם מהשטח, והנתבעת סירבה לשלם לתובע תמורת עבודתו.

2.הנתבעת טוענת כי היא לא הזמינה עבודה מהתובע, לא נקשר ביניהם כל קשר חוזי, כי דיאב "עקץ" גם את הקיבוץ ולקח כמויות של ברזל משטחם בלי לשלם תמורתה, לפיכך הנתבעת אינה מחויבת לשלם לתובע תמורת עבודתו.

3.היום התקיים דיון בו שמעתי את עדותו של התובע, עדות בנו יוני דגמי, ועדותו של יובל לנואל נציג הקיבוץ.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי העבודה לא הוזמנה ע"י הנתבעת, אלא שאותו דיאב הוא שהזמין את העבודה מהתובע וסיכם איתו על המחיר.

אין עוד מחלוקת כי לא ניתנה לתובע כל התחייבות בכתב, או אישור עבודה בכתב מצד הנתבעת.

5.אמנם העבודה בוצעה בשטחה של הנתבעת, אך אין מחלוקת כי היא מסרה את העבודה לקבלן מטעמה בשם דיאב, והוא זה שהזמין את התובע לביצוע העבודה עם המחפרון. לפי עדותו של מר לנואל מטעם הקיבוץ, סוכם על התחשבנות הדדית בין הקיבוץ לבין אותו דיאב לפיה יקבל דיאב מהקיבוץ חומרים לאחר פירוק המבנים הישנים, ויספק לקיבוץ עבודות מחפרון, ייעשה קיזוז זה מול זה, ואם תיוותר יתרה לזכותו של דיאב, הוא יקבל תשלום מהקיבוץ.

מר לנואל העיד כי דיאב לקח כמות של ברזלים ולא התחשבן עם הקיבוץ ו"עקץ" את הקיבוץ, כך לא נותר הקיבוץ חייב לדיאב כל תשלום, לכן גם לא נוצרה כל התחייבות מצד הקיבוץ כלפי התובע.

6.עדות זו לא נסתרה כלל ע"י התובע ובנו, וכל מה שטענו הוא שלאחר סיום העבודה הבטיח להם בעל פה מר לנואל, כי ידאג לכך שהקיבוץ ישלם להם סך של 5,000 ₪.

מר לנואל הודה כי לאחר שהסתיימה העבודה ודיאב נעלם מהשטח, ולאחר שהבין כי גם התובע ובנו נפלו קורבן למעשיו של דיאב, הבטיח לבדוק את האפשרות מול הקיבוץ לאשר להם תשלום חלקי בסך 5,000 ₪, אך לאחר שהתברר לקיבוץ שדיאב לקח כמות של ברזלים ללא התחשבנות, לאחר שהתברר לקיבוץ כי דיאב "עקץ" באופן אישי חבר קיבוץ אחר בשם רפאל שץ, ולאחר שהתברר לקיבוץ כי דיאב יחד עם בנו של התובע שעבד על המחפרון הטמינו לוחות אסבסט באדמת המזבלה של הקיבוץ בניגוד לחוק, ותוך גרימת סיכון ממשי לקיבוץ, החליט הקיבוץ שאין מקום לאשר לתובע כל תשלום.

7.בנו של התובע אישר כי את לוחות האסבסט שפורקו מהמבנים הישנים נלקחו על ידו לשטח המזבלה של הקיבוץ, הונחו בצד לטענתו, והוא כיסה אותם עם עפר.

מעבר לעובדה כי המעשה דלעיל הוא אסור בתכליתו, וכי הדבר ידוע היטב לבנו של התובע, הרי הוא לא נתבקש לעשות כן ע"י מי מהקיבוץ ולא טען כי הוא נתבקש לעשות כן.

8.לאור הנסיבות דלעיל, וכן לאור העובדה כי לא נקשר קשר חוזי ישיר או עקיף בין הנתבעת לבין התובע, וכן לאור העובדה כי לא הייתה הצדקה לחייב את הקיבוץ בתשלום המגיע לתובע נוכח הנסיבות שפורטו בסעיפים 6 ו- 7 לעיל, אני דוחה את התביעה, ובנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"א, 27 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: