תביעה לתשלום סך של 35,000 ₪.
עניינה של התביעה בטענת התובעת, שלפיה פתחה נגדה הנתבעת תיק הוצאה לפועל, על מנת לגבות ממנה (מהתובעת) חוב פסוק (שנפסק בהליך אחר), ואף נקטה כלפיה, במסגרת זו, בהליכי גבייה, לרבות הטלת עיקול על חשבון הבנק שלה – והכל חרף העובדה שהחוב שולם במלואו, לפני מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל. לטענת התובעת, התנהלות זו גרמה לה לנזקים רבים, ובנסיבות אלה, על הנתבעת לפצותה, בסך האמור, מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בגין פגיעה בשמה הטוב.
מנגד, טוענת הנתבעת, כי התנהלותה של התובעת, אשר הפרה הסכם פשרה שנחתם עמה, היא שגרמה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדה, וכי גם בהמשך, לאחר שנפתח התיק, פעלה התובעת באופן רשלני. כל זאת, בעוד שהיא עצמה (הנתבעת), פעלה כנדרש. עוד טוענת הנתבעת לתחולתה של ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, שעניינה, פרסום תוך כדי דיון משפטי.
העובדות הצריכות לעניין
חלק ניכר מהעובדות הרלבנטיות, אינו שנוי במחלוקת (ומקום בו קיימת מחלוקת אשר נדרש להכריע בה, הדברים יפורטו).
התובעת היא אדם פרטי, קשה יום, אם חד הורית, המטופלת בשני ילדים.
הנתבעת היא חברה העוסקת בתחום הרכב.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.