ג'רוס נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

ב"כ הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על-פי סעיף 4 ג' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

1.התובעת, הגב' סוהיר ג'רוס, ילידת 1967, נפגעה בתאונת דרכים שהיתה גם תאונת עבודה בתאריך 7.2.97. התאונה התרחשה כאשר התובעת פגעה ברכב אשר נסע לפניה ועצר. התובעת לא הצליחה לבלום את רכבה מבעוד מועד והתנגשה ברכב שלפניה (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה ניזוק החלק הקדמי ברכב בו נהגה התובעת בצורה קשה עד כי לא היה כדאי לתקנו, וזאת על-פי חוות דעת השמאי – "ש.ב.י.ט. יועצים טכניים בע"מ". השמאי כתב כי נוכח בנזק רב למכונית, הוחלט שלא לתקנו ולשפות את המבוטח בשווי הרכב על-פי השוק. שווי הרכב היה 27,000 ש"ח.

2.התובעת הגיעה לבית חולים רמב"ם בחיפה, כשהיא מתלוננת על כאבים בחזה, בגבה, בירכיה ובברכיה. בבדיקות שנערכו לא נמצאו חבלות קשות או שברים. התובעת נשלחה לביתה לשלושה ימי מנוחה ולמעקב אצל רופא אורתופד.

3.התובעת הודיעה על התאונה למוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בתאונה כתאונת עבודה. המל"ל קבע כי לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. התובעת לא השלימה עם החלטה זו וההליכים במוסד לביטוח לאומי נמשכו שנים, כאשר מידי פעם בפעם התובעת מערערת על החלטות המוסד לביטוח לאומי, אך נדחית.

4.התובעת אף פנתה לבית הדין האזורי לעבודה, אך גם כאן לא השתנתה התמונה. ד"ר דוד אנג'ל אשר בדק את התובעת נתן חוות דעת לפיה מגיע לתובעת 10% נכות לצמיתות בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ו-10% לצמיתות בגין הגבלה בעמוד שדרה מותני. ד"ר אנג'ל קבע ממצא זה בתאריך 12.9.98 וחוות הדעת ניתנה לתובעת במסגרת ההליכים אותם ניהלה במוסד לביטוח לאומי. ד"ר אנג'ל כתב בחוות דעתו כי בצילומי הסי.טי. אשר נעשו לתובעת אחרי התאונה נמצאו בלטי דיסק גם בעמוד שדרה צווארי וגם בעמוד שדרה מותני. מכיוון שמדובר בבחורה צעירה אשר מעולם לא התלוננה קודם על כאבים והגבלות, ומכיוון שהתאונה היתה התרחשות קשה וחבלה מהגה המכונית וטלטול עמוד השדרה הרי מנגנון תאונה כזה מתאים לגרום לבלטי דיסק בעמוד השדרה, ועל כן יש לקבוע כי ההגבלות שנשארו לה הן כתוצאה מהתאונה.

5.ב"כ התובעת טען כי מאז התאונה ועד היום התובעת סובלת מכאבים ומגבלות. החלטות המל"ל גורמות לה עוול. ב"כ התובעת צירף תיעוד רפואי במשך השנים כולל השנים האחרונות של ד"ר אסעד נעום המאשר את מצבה הרפואי הקשה של התובעת. ב"כ התובעת סבור כי יש לקבוע את נכותה הרפואית על פי חוות דעת ד"ר אנג'ל – 19%.

6.התובעת היתה באי כושר מוחלט משך 3 חודשים, וגם כשחזרה לעבודתה היא עבדה בצורה חלקית ביותר ונעדרה מעבודתה לעתים קרובות מה שגרם להפחתה בשכרה, כפי שמצביעים התלושים בחודשים לאחר התאונה. לדעתו יש לפסוק הפסדי שכר לעתיד לפי 10% נכות, על-פי בסיס שכר של 7,500 ש"ח.

7.ההליכים בתיק זה נמשכו שנים רבות, בעיקר בגלל התנהלות התובעת ובא כוחה עד כי ביום 7.7.11 נמחקה התביעה מן הטעמים המפורטים בהחלטה. לאור בקשתה של התובעת ועמדת הנתבעת בוטלה החלטת המחיקה ובסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמה כי פסק הדין יינתן על-פי סעיף 4 ג' לחוק.

8.לא למותר לציין כי לא "זכיתי" לראות את התובעת ולו פעם אחת, למרות החלטות שונות אשר הורו על התייצבותה.

9.ב"כ התובעת ער לכך כי הנכות על-פי דין שנקבעה לתובעת היא 0 אחוזים, אך טוען כי בהתחשב בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל, לפיה למעשה לתובעת יש 19% נכות, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע כי הנכות התפקודית אינה זהה לנכות הרפואית ויש לקבוע כי לתובעת שהיתה אישה צעירה בזמן התאונה, בת 30, ובריאה לחלוטין, הפכה לנכה ומוגבלת וסובלת מכאבים באופן יומיומי ונכותה התפקודית קשה ביותר. ב"כ התובעת מעוניין לצרף את בקשתו להבאת ראיות לסתור לסיכומים ומפנה לטיעונים בה כדי שיהוו חלק מהטיעונים בסיכומיו.

10.ב"כ התובעת סבור כי הפיצוי המגיע לתובעת הוא 622,256 ש"ח כמפורט בסיכומיו:

32. נזק מיוחד:

א.בגין הוצאות רפואיות ואחרות בעבר, עפ"י קבלות

ולא עפ"י קבלות, סך של =30,000 ש"ח

ב.בגין הוצאות נסיעות בעבר, סך של =20,000 ש"ח

ג.בגין עזרת צד ג' בעבר, מוערך גלובאלית בסך של =65,000 ש"ח

ד.בגין הפסד שכר בעבר.

ד.1הפסד מלא: 3 חודשים X 7,500 ש"ח =22,500 ש"ח

ד.2הפסד חלקי בשנים 5/97 – 12/98 סך של =70,000 ש"ח