ג'רבאן ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות ואח'

החלטה

לפני בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' רוני טפר אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה" או "פרופ' טפר").

רקע עובדתי וטענות הצדדים

מדובר בתביעה שעילתה הולדה בעוולה.

בישיבת 5.10.11 ולאחר שהוגשו חוות דעת של מומחים מטעם הצדדים, קיבלו ב"כ הצדדים את הצעת בית המשפט כי ימונה מומחה בתחום האולטרה סאונד שיחווה דעתו בשאלה אם ניתן היה לאבחן במהלך ההריון את המום ממנו סובל התובע מס' 1 (להלן: "התובע").

מכח הסכמה זו אשר קיבלה תוקף של החלטה, מונה פרופ' טפר, כמומחה מטעם בית המשפט.

פרופ' טפר סקר בחוות דעתו את התיעוד הרפואי ואת חוות דעת המומחים מטעם הצדדים ובסופו של דבר הגיע לכלל מסקנה כי "לא ניתן היה לאבחן ממצאים אלו בעזרת אולטרה סאונד במועד ובשנה בו בוצעה הבדיקה במקרה זה. מדובר במום מולד בעמוד שדרה תחתון, מום שיש לו דינאמיקה המתפתחת לאחר הלידה. דינאמיקה זו באה לידי ביטוי הן בגודלו של הממצא והן בתסמינים הנוירולוגיים הנלווים אליו".

לאחר קבלת חוות הדעת, ב"כ התובעים הפנה שאלות הבהרה למומחה.

לטענת התובעים, תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, אינן מותירות מקום לספק כי יש להורות על פסילת חוות הדעת עוד בטרם חקירת המומחה וזאת מהטעמים הבאים:

היכרות אישית של המומחה עם הנתבע מס' 2 וקיום קשרי עבודה וייעוץ בין השניים, כפי שעולה מתשובות המומחה לשאלות יח' ו-יט' לשאלות ההבהרה, במסגרתן אישר המומחה כי הוא מכיר את הנתבע 2 אשר עובד בחדרה וכי לעתים, כאשר היו מטפלים באותן נשים, היה פונה לנתבע 2, להתייעצות ואיסוף מידע על מטופלת שנבדקה קודם לכן במרפאתו של הנתבע 2 והגיעה לאחר מכן, לטיפול בבי"ח "מאיר", בו עובד המומחה וזאת, כלשון המומחה: "במטרה להציע רפואה טובה יותר".

היכרות אישית של המומחה עם המומחה מטעם הנתבעים, פרופ' הרמן וקיומם של קשרי עבודה בין השניים לרבות תשובת המומחה בדבר שילוב פרופ' הרמן כמרצה בתכנית לימוד אקדמית בבית הספר למקצועות האולטרה סאונד, אותו מנהל המומחה.

דברי המומחה בדיון בנושא "הולדה בעוולה", בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ופעילותו האישית בנושא תביעות רפואיות לרבות עמדות שהביע בנושא זה.

טענות לגופה של חוות הדעת לרבות טענות בדבר בחירתו של המומחה להסתמך על מאמרים כאלה ואחרים.

ב"כ התובעים הוסיף והפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון, מפי כב' השופט זילברטל, ברע"א 2104/12 פלונית נ' ד"ר אבי וינברג (לא פורסם, 1.5.12). בכל הנוגע לשיקולים השונים שעל בית המשפט לשקול בעת מינוי מומחה המתבקש לחוות דעתו בשאלת האחריות בתביעה בגין רשלנות רפואית.

הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי לא מתקיימות בענייננו נסיבות חחריגות ומיוחדות המצדיקות פסילת חוות הדעת.

דיון

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובות הנתבעים, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות.

ראשית יש לציין כי להבדיל מהנסיבות שנדונו ברע"א 2104/12 הנ"ל, בענייננו מינוי המומחה נעשה בהסכמה. עוד ראוי להדגיש כי המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלה ספציפית וממוקדת, המצויה בגדר מומחיותו בתחום האולטרה סאונד המיילדותי וזאת להבדיל ממינוי מומחה לצורך קבלת חוות דעת בשאלת האחריות בכללותה. בהקשר זה נפסק ברע"א 2104/12, הנ"ל:"כך למשל, ככל שהמחלוקת מתמקדת בנושא שאופיו רפואי-מקצועי-טכני במובן הצר, או בשאלה שלכאורה אינה אמורה לעורר חילוקי דעות נורמטיביים ויש לה פתרון "מדעי" (כגון שאלות של קשר סיבתי עובדתי), ופחות בעניין אופן הפעלת שיקול דעת רפואי או אימוצה של אסכולה, החשש מפני מינויו של מומחה יקטן והנטייה למנותו תגבר, וההפך"

זאת ועוד, הלכה היא כי פסילת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, תעשה רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן כאשר מדובר בסטייה מעקרונות הצדק הטבעי, הפרת חובת הנאמנות המוטלת על המומחה או שנתגלה בחוות הדעת פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, ראה לענין זה; רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (לא פורסם, 21.10.07), רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4) 673.

משמונה מומחה על ידי בית המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה, לפיכך פסילתו תעשה רק בנסיבות חריגות, במיוחד כשחוות הדעת כבר ניתנה ויש בתוצאותיה כדי להשפיע על שיקולי בעל הדין המבקש פסילתה, ראה, רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין(לא פורסם, 30.7.06).