ג'עאביס אסחאק נ' מסחר עוז-תא

פסק דין

לבית הדין הוגשה בקשה להארכת מועד להשפט.

בהחלטתי מיום 7.2.10 ציינתי כי הבקשה לא חתומה וגם התצהיר שהוגש חתום ואינו מאושר.

על כן נאמר בהחלטה כי בית הדין לא ידון בבקשה עד שתוגש בקשה כדין, עוד הותרה כי אם לא תוגש כדין תוך 10 ימים יסגר התיק.

בתאריך 14.3.10 נמחקה הבקשה על סמך החלטה זו ובהעדר מעש מטעם המבקש.

בתאריך 8.4.10 הוגשה בקשת הבהרה דחופה אליה צורף תצהיר מאומת כדין.

המשיבה התבקשה להגיב עד 1.6.10 וביום 12.8.10 ניתנה החלטה בהעדר תגובה כי אם לא תוגש ישקול בית הדין מתן החלטה בהעדרה. בנוסף, ביום 20.10.10 משלא הגיב התמ"ת ניתנה אורכה והוא חויב בתשלום 500 ₪ למערער.

בתאריך 26.10.10 הוגשה בקשה מטעם המשיבה להארכת מועד לתגובה וביטול ההוצאות.

בקשה זו נשלחה לתגובת המבקש עד 20.11.10 בפקס והוא לא הגיב על כך. כמו כן על פי החלטתי מיום 27.10.10 נשלח עותק מבקשתו למשיבה גם בפקס.

חרף האמור, לא הגישה המשיבה תגובה כלשהי לגופו של עניין, עד היום. למרות שהאורכה האחרונה ניתנה עד 10.11.10 וזהו התאריך המאוחר לבקשת המשיבה מיום 26.10.10 כך שהיא כבר ידעה על הבקשה ועל מועד חיוב בתגובה ולמרות שהחומר נשלח אליה בפקס ביום 30.10.10 מבית הדין.

מנגד, המבקש לא נתן תגובתו לעניין בקשת המשיבה לביטול ההוצאות ולאורכה וזו אינה הפעם הראשונה שהמבקש אינו פועל בזמן על פי החלטת בית הדין.

לגופו של עניין, בית הדין אמנם סבור היה כי בשלב זה אין לבטל את ההוצאות שנזקפו לחובת המשיבה מאחר וגם אחרי הבקשה מטעמה לא נקטה במהירות וביעילות הנדרשת מהמדינה לצורך הגשת תגובה במועד שנקבע בהחלטה. יחד עם זאת, מאחר והמבקש לא פעל על פי החלטת בית הדין ולא התייחס לעניין, בטל תשלום הוצאות אלו.

זאת ועוד, מאחר ואין זו הפעם הראשונה שהמבקש לא פועל על פי החלטות בית הדין מצאנו כי בנסיבות אלו יש מקום לדחות את הבקשה. מדובר במבקש אשר הגיש בקשה להארכת מועד שהיא כשלעצמה מהווה את החריג וגם בעניין זה אינו פועל על פי החלטות בית הדין. משכך, בשנית, נמחקת הבקשה ללא צו להוצאות.

ככל שיבקש המבקש לפתוח את ההליך ישקול בית הדין חיוב בהוצאות לאוצר המדינה.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"א, 06 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.