ג'מילה מוסטפא סאלם אבדאח נ' גדיר עבד אללה סלימאן אבו מיזר ואח'

החלטה

עניינה של התובענה שלפנינו, פינוי הנתבעים מדירה שבבעלות התובעת (להלן- הדירה), שהנתבעת 3 (להלן- המנוחה) התגוררה בה עד לפטירתה, מכח חוזה שכירות שנחתם בין התובעת לבעלה של המנוחה בשנת 1969.

הנתבעים 1 ו-2 הם בתה של המנוחה ובעלה.

עובדות התובענה ונסיבותיה פורטו בהרחבה בהחלטה מיום 29.6.10 ואין מקום לחזור עליהן שוב.

עם הגשת כתב התביעה הגישה התובעת בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד שיאסור על המשיבים ו/או מי מטעמם לעשות כל שימוש בדירה, לרבות מגורים ו/או כניסה לדירה ו/או כל טרנזקציה משפטית אחרת.

בהחלטה מיום 29.6.10, ניתן צו המניעה הזמני המבוקש (להלן – הצו).

ההחלטה למתן הצו נתקבלה לאחר שנמצאו סדקים בגרסתם של הנתבעים שטענו, בין היתר, כי בנה הנוסף של המנוחה, שאיננו צד לדיון, מתגורר מזה שנים בדירה, טענה שלא נמצאו לה כל תימוכין, וכן מהטעם כי הנתבעת 1 לא התגוררה בדירה בחודשי חייה האחרונים של המנוחה וגם לא במועד ההחלטה, אלא שהתה בארה"ב.

לפני בקשת הנתבעת לשינוי ההחלטה או לחילופין לעיכוב ביצועה.

כאמור בבקשה, הנתבעת שבה ארצה ביום 8.7.10, כשבוע לאחר מתן ההחלטה, וחזרתה מהווה נסיבה מהותית חדשה שבעטיה יש לבחון את צו המניעה שהוצא נגדה מחדש.

נטען כי השארת ההחלטה על כנה, משמעה מתן פסק דין פינוי נגד הנתבעת, בטרם התבררה התביעה לגופה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והואיל והתיק העיקרי קבוע ליום 14.10.10, הגעתי למסקנה שחרף חזרתה של הנתבעת ארצה, לאור כל שהוצג בפני, אין הצדקה לשינוי ההחלטה מיום 29.6.10.

נראה כי שובה של הנתבעת דווקא עתה, סמוך להחלטה בדבר צו המניעה, מחזקת את הרושם שנתקבל עד כה כי הנתבעים מנסים בכל כוחם לקבוע עובדות בשטח ולהתגורר בדירת התובעת מבלי שיתבררו זכויותיהם עד תום.

בנסיבות אלה, נראה כי הנזק שעלול להיגרם לתובעת אם יורשו הנתבעים להיכנס לדירה יהיה כבד יותר מהנזק שייגרם לנתבעים אם יתגוררו בדיור חלופי עד לבירור זכויותיהם בדירה במסגרת התביעה העיקרית.

מטעם זה, לאור מאזן הנוחות ולאור כל האמור לעיל, החלטתי שלא לשנות את ההחלטה ולהותיר את צו המניעה הזמני על כנו עד להחלטה אחרת.

על אף האמור, ניתן בזאת היתר לנתבעת, לאחר תיאום מראש עם התובעת, להיכנס באופן חד פעמי לדירה ולהוציא ממנה את חפציה, אשר כפי שנטען על ידה – נמצאים בדירה.

שאלת ההוצאות בשל הליך זה תישקל בסיומו של ההליך העיקרי.

8.המועד שנקבע לדיון ליום 14.10.10 נותר על כנו.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תש"ע, 01 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.