ג'בארין נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התובענה על סף.

על פי האמור בכתב התביעה;

בין התובע לבין הנתבעת מס' 1, נחתם הסכם מיום 18.10.98 על פיו שכרה הנתבעת מס' 1 מהתובע שטח בגודל של 120 מ"ר, לצורך הפעלת אנטנה ומתקנים להפעלת טלפון נייד.

בין בנו של התובע לבין הנתבעת מס' 2, נחתם הסכם מיום 18.1.99 על פיו שכרה הנתבעת מס' 2 מבנו של התובע, שטח בגודל 144 מ"ר, לצורך הקמת אנטנה להפעלת טלפון סלולארי.

במרחק כ -20 מ"ר מהאנטנות שהוקמו על השטחים הנ"ל, מצוי ביתו של התובע.

ביום 6.3.08 הוצת ביתו של התובע על ידי אלמונים.

התובע טוען, בכתב תביעתו כי הנתבעות אחריות לנזקים שנגרמו לביתו בעקבות ההצתה, בשתי טענות:

א.כי הנתבעות התחייבו לבטח את ביתו על פי הוראות ההסכם, משלא עשו כן הן אחריות לנזקים שנגרמו לו.

ב.כי ההצתה נגרמה לביתו בשל רשלנותן וחוסר אחריותן של הנתבעות.

הנתבעות עתרו להורות על סילוקה של התובענה על סף.

במסגרת טענותיהן , נטען, כי אין בהסכמים כל התחייבות לבטח את ביתו של התובע, וכי טענה זו הינה טענת סרק.

עוד נטען, כי התובע נהנה במשך למעלה מעשר שנים מדמי שכירות גבוהים, בגין הצבת האנטנות והיה מודע היטב לעובדה כי קיימת התנגדות להצבת האנטנות, והחוזים גילמו את הסיכונים בהצבת האנטנות על שטחו.

עוד נטען, כי התובע לא הצביע על רשלנות של הנתבעות, על מעשה או מחדל שיש בהם כדי להצביע על קיומה של רשלנות מצידן, ועל הקשר הסיבתי שבין המעשה או המחדל הנטענים, לבין אירוע ההצתה שגרם לנזק.

התובע בתגובה, טען, כי פרשנות הנתבעות את החוזים אינה נכונה, שכן התובע הינו צד שלישי הזכאי להיות מבוטח בפוליסות, ומשלא בוטח הרי המחדל נעוץ בהתנהגות הנתבעות.

עוד טען, כי לא היה מודע לסיכונים הנטענים, והנתבעות לא דאגו להתקנת אמצעי בטיחות מתאימים למניעת ההצתה.

דיון:

כאשר בוחנים בקשה לסילוק על סף, כל שביהמ"ש בוחן הינו את כתב התביעה בלבד, אין מקום לבחינת שאלות עובדתיות, והכרעה בהן, לפיכך, הבקשה שבפניי תוכרע על יסוד האמור בכתב התביעה בלבד.

עוד יש להזכיר כי מקום שניתן לתקן את כתב התביעה ביהמ"ש יטה לאפשר זאת על מנת להימנע ממחיקת תביעה וסילוקה על סף.

הטענה הנוגעת להעדר פוליסת ביטוח;