גרמן נ' טרבלסי ואח'

החלטה

בפני התנגדותם של המבקשים לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדם המשיב, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0147791113, בגין שטר חוב על הסך של 50,000 ₪ (שנטען בבקשה לביצוע כי שולמו 21,000 ₪ על חשבונו), שניתן במסגרת עסקת יסוד של הסכם שכירות דירת מגורים שבבעלות המשיב.

לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע על נספחיה, בהתנגדות, בחקירת המבקשים בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל.

אין חולק כי הצדדים הם צדדים קרובים לעסקת היסוד שנעשתה בשטר.

ההלכה לגבי היקף טענות ההגנה האפשריות במקרה זה היא כי: "כל הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על-פי עיסקת היסוד (ההסכם השני) עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית. על-כן רשאים המשיבים לטעון, כנגד החבות על-פי השטר, כי אין הם חייבים בסכום השטר, אלא בסכום נמוך יותר, המשקף את הפיצויים שבהם עליהם לשאת בשל הפרת החוזה.".

(דנא 258/98 ויקטור צמח נ' רחל שלשבסקי, פורסם בפדאו"ר-גוגל).

המבקש מס' 1 טען בסע' 13 לתצהירו (ועדותו בעניין זה לא "קרסה" בחקירתו הנגדית) כי מילא אחר כל תנאי הסכם השכירות שבין הצדדים, לרבות השבת הנכס במצב טוב ותקין לידי המשיב, ולפיכך לא מלאו התנאים למימושו של השטר.

ב"כ המשיב מבקש לסתור עדות זו (ראה סע' 5 ו-9 לסיכומיו) באמצעות "עדות" המשיב, תצלומיו ומסמכים שהגיש בתגובה לבקשת המבקשים להעברת הדיון לבית המשפט השלום בבאר-שבע.

דא עקא כי הדבר אינו אפשרי על פי סדרי הדין בבקשה למתן רשות להתגונן. בבקשה זו נשמעת עדות מבקש הרשות בלבד, ואין מקבלים כל עדות או ראייה מאת המשיב.

השאלה האם תינתן למבקש הרשות להתגונן בפני התביעה נבחנת על פי תצהירו ועדותו של מבקש הרשות בלבד, ומתוך הנחה כי כל תצהירו אמת, ללא קביעת ממצאי מהימנות.

ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי – י.ב.).

לאור כל האמור לעיל, ומשמודה המשיב עצמו, בסיכומיו, במשתמע, כי יש צורך בהצגת ראיות ועדויות מטעמו לשם הוכחת נזקיו וסתירת טענות המבקשים כי לא הפרו את הסכם השכירות וכי לא נגרמו למשיב נזקים כלשהם, אני מתיר למבקשים להתגונן בפני התביעה השטרית.

לאור העובדה כי די בטענתם זו של המבקשים, לפיה לא הפרו את הסכם השכירות, כדי להקים להם הגנה לכאורה בפני התביעה, ולו בדוחק, לא מצאתי לנכון לדון בשאר טענותיהם.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: