גרינברג אהרון נ' נציגות הדיירים פרוייקט גני אלרם

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי רטיבות.

עילת התביעה הינה רשלנות של נציגות הבניין המשותף בטיפול בצנרת הרכוש המשותף אשר גרמה לנזקים.

הנתבעת אינה חולקת על החבות ועל הרשלנות והמחלוקת מתמקדת בהיקף הנזקים.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת ואולם היא מנוהלת על ידי המבטחת שלה, הן במישור הייצוג המשפטי והן במישור המהותי. המבטחת היא גם זו שתשא בתשלום על פי פסק הדין. על כן בהמשך ולפי הקשר הדברים, מקום בו נאמר "הנתבעת" הכוונה גם למבטחת.

רקע

התובע הנו בעלים של דירת מגורים הבנויה כדופלקס בבית משותף בפרוייקט גני אלרם, ברח' תרפ"ב 5 ברמת גן [להלן – "הבית המשותף" ו - "הדירה"]. הפרוייקט נחשב כיוקרתי יחסית, כולל מספר אגפים וכן בריכת שחייה. בחלקה התחתון של הדירה מצויים חדרי מגורים ומטבח. חלקה העליון, בן חדר אחד, בנוי על גג הבית המשותף. חלק מצנרת הבניין המשותף מותקן מתחת לרצפת הגג [להלן – "הצנרת המשותפת"].

הבית המשותף מנוהל על ידי נציגות הדיירים ובאמצעות חברת אחזקה ומנהלה, אב הבית, מר שהם עזאני [להלן – "אב הבית"]. הנציגות ראתה לנכון לבטח את את הרכוש המשותף מפני נזקי רכוש אצל הראל חברה לביטוח בע"מ [להלן – "הראל"]. כך ככל הנראה סברה הנתבעת בתמימותה, כי תבטיח את הרכוש היקר ואת תיקונו המהיר והמקצועי בעת צרה.

והנה, בחורף 2004 וב - 2007, אירעו שני אירועים של נזילות מים מהצנרת המשותפת ובשניהם נגרמו נזקי רטיבות לדירת התובע.

האירוע בחורף 2004

בחורף 2004 התפוצץ אחד הצינורות בצנרת המשותפת, מה שגרם בדירת התובע לנזקי רטיבות: במטבח, בחדר השינה ולשטיח.

הראל הכירה בכיסוי הביטוחי ושלחה למקום את השמאי רביב לנדסברג [להלן – "רביב"] וכן אנשי מקצוע שונים. רביב הכין להראל חוות דעת [נ/2, מ – 12.12.04] ובה אישר נזקי רטיבות בדירת התובע וכן צורך בחשיפת קיר וצנרת לרבות פתיחת ריצוף ואיטום בגג, הכל לשם איתור מקור הנזילה. לאחר ביצוע הפעולות אותר מקור הנזילה אך התברר לאב הבית כי עלות התיקון הינה בגבולות ההשתתפות העצמית ועל כן הוחלט שלא להגיש תביעה להראל. נציגות הדיירים הסתפקה בתיקון חלק מהצנרת המשותפת ואיטום מקומי, הכל בסמוך למקור הנזילה.

ב – 10.7.05 הכין רביב תוספת לחוות הדעת [נ/2 תוספת] וממנה עולה כי תיקון האיטום בגג לא צלח ושוב נגרמו לדירת התובע נזקים כתוצאה מנזילת מים, מהצנרת המשותפת. אב הבית הגיש להראל הצעות של בעלי מקצוע שונים, שוב בוצע במקום ביקור של אנשי מקצוע, שוב נחשפו האיטום ומקור הנזילה ושוב התקיימה התייעצות לגבי הפעולות למניעה ולתיקון. התברר כי היקף התיקון עולה הפעם על ההשתתפות העצמית וכי אין כבר אחריות לאיטום הקודם שבוצע כ – 10 שנים קודם לכן, בעת בניית הבניין. אם כך, הראל נדרשה לקיים את חלקה כמבטחת.

כאן התעוררה מחלוקת בין נציגות הדיירים לבין הראל. הראל עמדה על דעתה כי גם הפעם יש להסתפק בתיקון ובאיטום מקומיים ואילו נציגות הדיירים, בהסתמך על עצת מומחה איטום זאב פלדמן, עמדה על דעתה כי יש לבצע איטום מלא של כל שטח הגג. ואולם הביטוח בהראל אינו מכסה עבודות איטום. בעקבות מו"מ הוסכם [כך לדברי רביב בתוספת לנ/2] כי הראל תשתתף ב – 50% מעלות תיקון ואיטום מקומיים.

התיקון שהתבצע בסופו של דבר, הצריך פתיחת תקרת החדר של התובע על הגג והותרתה פתוחה למשך תקופה של כחודש ימים.

ואשר לנזקי התובע: מעבר לנזקי רטיבות מידיים לאחר הנזילה, נגרמו נזקים נוספים כאשר תקרתו של החדר על הגג נפתחה ונותרה פתוחה למש– התובע דרש מהראל סכום של 28,186 ₪ בין היתר עבור החלפת משטח עץ במטבח שלדבריו נסדק עקב הרטיבות [להלן – "בוצ'ר"] ועבור החלפת שטיח מקיר לקיר בחדר השינה שלו. אך הוא קיבל את דעתו של רביב כי הסדק בבוצ'ר לא נגרם עקב הרטיבות וכי את השטיח אין צורך להחליף וניתן לנקות. כמו כן הסכים להסתפק בסכום שהוכר על ידי רביב – 19,411 ₪. בכך הסתיים אירוע חורף 2004.

האירוע ב - 2007

באפריל – מאי 2007 גילה התובע רטיבות בתקרת חדר השינה שלו, במקום בו התגלתה הרטיבות גם באירוע של חורף 2004. לבקשת אב הבית המתין כשבועיים וכשראה שאינה מתייבשת דרש תיקון. אב הבית טען כי לא ייתכן שמקור הרטיבות בצנרת המשותפת אלא בצנרת הדירתית של התובע וסירב לבצע תיקון.

התובע לא נואש ופנה למבטחת הדירה שלו, היא אליהו חברה לביטוח בע"מ [להלן – "אליהו"]. אליהו שלחה למקום בודק מטעמה, איש חברת אמינות אקספרס. כעבור מספר חודשים, בהם התבצעו בדיקות ומעקבים ובמהלכם החמיר הנזק, התברר כי מקור הרטיבות, שוב, בצנרת המשותפת. כל אלו עולים מחוות דעתו של שמאי הנתבעת תמיר סיאני מיום 18.3.08 [נ/3] [להלן – "תמיר"].

אב הבית השתכנע מבדיקת אליהו והסכים להפעיל את הביטוח בהראל. הצדדים חלוקים על משך הזמן שחלף מאז דרישת התובע ועד לתחילת התיקון, אך מסכימים כי בדצמבר 2007, הזמין אב הבית, באישור הראל, אינסטלטור. אותו אינסטלטור פירק את ריצוף הגג באזור הרלוונטי ומצא כי הרטיבות נגרמה מצינור וכן ממחבר [מצינור פלסטיק למתכת] שהוחלף באירוע של קיץ 2004. לכך מסכים גם אב הבית בעדותו. האינסטלטור מצא להזמין מחבר תקני מהמפעל המייצר, מה שהצריך המתנה של כשבוע, בסופו הגיע המחבר והצנרת תוקנה. הראל כיסתה את עלותו.