גרין נ' בנק מזרחי טפחות תל אביב סניף ראשי 20499 ואח'

החלטה

1.בפניי בקשתה של המבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 15.12.09, של כב' רשם ההוצל"פ מר אבי כהן שהורה כי הליך הפינוי הקבוע ליום 10.1.10 יבוטל כנגד הפקדת סך של 30,000 ₪ בקופת הוצל"פ על חשבון החוב.

בנוסף עותרת המבקשת להורות על עיכוב בצוע הפינוי עד להחלטה בבקשה למתן רשות ערעור מבלי לחייב את המבקשת בהפקדה ולחילופין בסכום נמוך.

ב"כ המשיבים מסר תגובה בכתב לבקשה לעיכוב הפינוי, כפי שהוריתי בהחלטה מיום 4.1.10 ומתנגד לבקשה מהטעמים המפורטים בהרחבה בבקשה.

2.למעשה אם תתקבל הבקשה הדחופה לעיכוב הפינוי לא יהיה צורך לדון בבקשה למתן רשות ערעור, שכן בפועל מדובר בסעדים זהים.

בעקבות החלטתו של הרשם הנכבד מיום 13.12.09 לפיה אין המבקשת זכאית "לסידור חלוף", הגישה המבקשת בקשה חדשה בעניין זה ועל פי החלטתו של הרשם הנכבד מיום 30.12.09, נקבע דיון בנושא הסידור החלוף ליום 21.2.10.

3.עיינתי בטענותיו של ב"כ המשיבים בתגובה הטוען כי החוב עומד כיום על סך של 451,619 ₪, וכי גם במימוש של הדירה לא יהיה כדי לכסות את קרן ההלוואה וכן נתתי דעתי להתנהלות אשר הייתה בין הצדדים מאז נפתח תיק ההוצל"פ בשנת 2001 ועד היום.

מסתבר כי המבקשת ובעלה, שגם הוא חייב בתיק, הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים ועל פי החיובים שהוטלו עליהם לא נראה כי החוב יפרע במועד נראה לעין.

4.התמונה הכוללת הייתה בפני הרשם הנכבד עת מצא לנכון לאזן בין האינטרסים המנוגדים כאשר קבע את סכום ההפקדה אשר כנגדו יידחה הפינוי ובינתיים תתברר הבקשה לסידור חלוף.

הודעת הפינוי נמסרה למבקשת כבר ביום 18.11.09, כחודשיים לפני המועד שנקבע לביצוע הפינוי ובקשותיה לעיכוב הפינוי הוגשו רק במועד סמוך למועד שנקבע לפינוי, התנהלות שאיננה ראויה.

5.המבקשת ידעה על מועד הפינוי זה מכבר והיה עליה להיערך לפינוי וגם אם תתקבל בקשתה לסידור חלוף, הרי שאין מדובר בסידור חלוף קבוע אלא לפרק זמן מסוים, וממילא על המבקשת לדאוג למקום מגורים חלופי לה ולמשפחתה.

כפי שאף עולה התמורה שתתקבל ממימוש הנכס לא תכסה את קרן ההלוואה וגם בתשלומים החודשיים שחויבה המבקשת ובעלה, על פי יכולתם, אין כדי להועיל לפירעון החוב, בעוד שדחיית הפינוי רק תגרום להגדלת החוב.

יצוין כי סכום ההפקדה אינו אמור לכסות רק את הוצאות הפינוי שיבוטל אלא גם להוות תמורת מה כנגד החוב הגדל מחד, ואי התשלום בגינו מאידך.

6.דומני כי חסד עשה הרשם הנכבד עם המבקשת כאשר קבע סכום של 30,000 ₪ כתנאי לעיכוב הפינוי, ולא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו.

אשר על כן נדחית הבקשה למתן רשות ערעור ואף נדחית הבקשה לעיכוב הפינוי.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' טבת תש"ע, 06 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.