גרוספלד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 31.10.12 (להלן – הוועדה).

2.הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין מיום 31.7.12 (בל 30523-03-12, כב' הרשם סילורה; להלן – פסק הדין). פסק הדין ניתן על יסוד הסכמת הצדדים.

בפסק הדין נקבע כך:

"עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (תחום נפגעי עבודה), על מנת שתשקול את עמדתה בשנית וזאת לאחר עיון בבדיקת סי.טי מיום 30.5.10, וכמו כן, תשקול הוועדה עמדתה לעניין הפיברומיאלגיה, לה טוענת המערערת, תוך הוועצות עם ראומטולוג ותוך התייחסות לאישור הרפואי של פרופ' אלקיים, מיום 28.3.11.

כמו כן הוועדה תתייחס לאישורי אי כושר, לאחר תום תקופת דמי הפגיעה. המסמכים יוצגו בוועדה במועד התכנסותה."

3.לטענת המערערת, היועץ בתחום הראומטולוגי התעלם מאבחנתה של פרופ' אלקיים, מהערכתו של ד"ר גרינטל ומממצאים אובייקטיביים של בדיקות עזר, כולן תומכות, לשיטת המערערת, בטענה כי היא סובלת מפיברומיאלגיה. כמו כן, מאחר שהבדיקה בתחום זה נעשתה רק על ידי הוועדה לעררים, המערערת "איבדה ערכאה" לבירור טענותיה בתחום רפואי זה. עוד נטען כי גישת היועץ בתחום הראומטולוגי היא גישה ארכאית.

בתחום האורתופדי המערערת הלינה על כך שהיא לא נבדקה על ידי הוועדה. עוד נטען כי הוועדה התעלמה מממצאי בדיקות, כגון צפיפות עצם.

לטענת המערערת, הוועדה סימנה את המטרה טרם הדיון ובנסיבות אלה יש להורות על החלפת ההרכב.

4.לטענת המשיב, הוועדה פעלה על פי הנחיות פסק הדין, נימקה את החלטתה באופן ברור ועיקר טענות המערערת הן נסיון לתקוף את שיקול דעתה הרפואי של הוועדה. בנסיבות אלה, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ויש לדחות את הערעור. עוד נטען כי אין מקום להורות על החלפת הרכב הוועדה, מדובר בוועדה שנימקה את החלטת ואין כל סיבה לחשוב שמדובר בוועדה שמתבצרת בעמדתה.

5.הוועדה התכנסה בעקבות פסק הדין ביום 31.10.12, שמעה את טענות המערערת וב"כ המערערת וקבעה:

"הועדה עיינה בחוו"ד ד"ר פישל בנו ראומטולוג מיום 9.10.12 ומקבלת את חוו"ד אשר בדק את התובע שנה לאחר בדיקתה של ד"ר אלקיים, כאשר בדיקתו של ד"ר פישל עדכנית יותר.

הועדה עיינה בפיענוח בבדיקתCT מ 30.5.10 המדגימה מגוון שינויים ניווניים.

יש לציין שהבדיקה בוצעה כ ½ 3 שבועות לאחר החבלה. שינויים ניווניים מסוג זה מתפתחים על פני שנים רבות ואינם תוצאת החבלה ואינם קשורים אליה כלל. בנוסף אין בבדיקת ה CT כל תיעוד לנזק חבלתי כלשהוא בעמוד השדרה.

על כן קובעת הוועדה כי אין בבדיקת הCT הזו מידע שיש בו בכדי לשנות את החלטתה."

להשלמת התמונה יש לציין כי ד"ר פישל בנו, היועץ בתחום הראומטולוגי, בדק את המערערת ביום 9.10.12 וקבע כך:

"החולה סובלת מכאבים מפושטים לטענתה בכל הגוף. עובדת היום במשרה מלאה, נוהגת ואין שינוי במצב החברתי. בזמן הבדיקה לא נמצאה כל הגבלה תפקודית ומס' הנקודות הלחיצה אינם מצביעים על קיומה של מחלה כלשהי.

אני מתרשם שמדובר בתלונות מתאימות ל MYOFASCIAL PAIN הקשורים לבעיות בע"ש המשניים לבעיות האורתופדיות. אין נכות ראומטולוגית."

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטת הוועדה ובפסק הדין, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להדחות. להלן הנימוקים למסקנה זו –

א.על פי הדין, בערעור על החלטות ועדה רפואית לעררים, בית הדין מוסמך לדון רק בשאלות משפטיות. במסגרת סמכותו, בית הדין בוחן אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).