פסק דין
לפני תביעה לפיצויי בגין נזקי תאונת דרכים, אשר ארעה בהתאם לכתב התביעה ביום 22/6/06, התובע יליד 7 מרץ 1974.
התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
בהתאם לנטען בכתב התביעה ארעה תאונת הדרכים, "כאשר נחבל ממכסה מנוע אשר פגע בידו וגרם לכך שכף ידו נכנסה לתוך המנוע שהיה מונע". עוד בהתאם לכתב התביעה, בעקבות התאונה, נקטעה באופן חלקי אצבע שלישית בידו השמאלית של התובע, מעל המפרק העליון. התובע שוחרר מביה"ח כשידו חבושה עם המלצות למשככי כאבים וחופשת מחלה.
בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת את נסיבות התאונה, לרבות הקשר הסיבתי בין השימוש ברכב לפציעה הנטענת.
בהתאם להחלטת כב' השופט בכר, מונה כמומחה מטעם בית המשפט, ד"ר פאול סגיב ובשכרו נשאה הנתבעת.
בהתאם לחוות דעתו של ד"ר סגיב מיום 30/12/07, כתוצאה מהתאונה, ובשל הקטיעה של חלק מהגליל המרוחק של אמה יד שמאל, נגרמו לתובע 5% נכות, לפי סעיף 43 (3) ד' לתקנות הביטוח לאומי. עוד קבע המומחה, כי נגרמו לתובע נכויות זמניות, 100% עד תאריך 2/8/06, בהתאם להמלצת ד"ר יניב, 50% עד 31/8/06, ו25% עד 30.9.06.
כאמור, הצדדים חלוקים בשאלת החבות ובשאלת הנזק.
הצדדים זומנו לישיבת הוכחות אשר התקיימה ביום 17/10/10. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, ואילו הנתבעת ביקשה לזמן לעדות את ד"ר סגיב, מומחה בית המשפט, וכן את ד"ר רשף, רופא חדר המיון אשר התבקש להמציא את מסמכי חדר המיון, זאת נוכח כתבי יד שונים על גבי תעודת חדר המיון מיום 22/6/06.
נעתרתי לבקשה לזימונם של הרופאים כאמור.
ד"ר סגיב הודיע לבית המשפט כי נוכח הזימון המאוחר לא יוכל להתייצב לישיבה.
לאחר שמיעת עדותו של ד"ר נועם רשף והתובע, הודיע ב"כ הנתבעת כי הוא מוותר על חקירתו של המומחה מטעם בית המשפט, לפיכך, לאחר שמיעת העדים, סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ.
הוכחת נסיבות התאונה
בסעיף 3 לכתב התביעה, טען התובע כי התאונה ארעה כאשר "נחבל ממכסה מנוע אשר פגע בידו וגרם לכך שכף ידו נכנסה לתוך המנוע שהיה מונע". לכתב התביעה, צורפה תעודת חדר מיון, מיום 22/6/06 ובה צוין "בן 32 נחבל ממכסה מנוע הרכב, קטיעה אצבע שלישית, יד שמאל בגובה DP". עוד לכתב התביעה, צורפה הפנייה כללית, מיום 22/6/06 של ד"ר עדי פיאדה וממנה עולה "היום נחבל באצבע 3 יד שמאל – קטיעת קצה".
בתחשיב הנזק שהוגש מטעם התובע, נטען בסעיף 1 כי התאונה ארעה "כאשר נחבל ממכסה מנוע אשר פגע בידו וגרם לכך שכף ידו נכנסה לתוך המנוע שהיה מונע".
בתצהיר עדותו הראשית, טען התובע, כי התאונה ארעה באופן הבא:
"2.1 התאונה ארעה עת נהגתי ברכב מסוג פורד שמספרו.... מביתי לכיוון הבנק, בכדי להפקיד כסף.
2.2לאחר נסיעה של כ 20-30 מטר נדלקה נורה אדומה, בלוח השעונים, עצרתי הרכב ברח' שפירא 5, ביהוד, פתחתי את מכסה המנוע על מנת לבדוק מה קורה, כשלפתע נפל עלי מכסה המנוע. כתוצאה מכך, נתקעה ידי השמאלית ברצועת המנוע, דבר אשר גרם לקטיעת האצבע האמצעית בכף יד שמאל."
בחקירתו הנגדית שב התובע ותאר בפירוט את נסיבות קרות התאונה, לדבריו, ערב לפני התאונה, נהג ברכב והרכב היה תקין לחלוטין (עמ' 5 שורה 16-17 לפרוטוקול הדיון מיום 17/10/10). בשעה שנכנס לרכב והחל בנסיעה, לאחר 20-30 מטרים, נדלקו "כל הנורות האדומות... נדלקה נורה, או מנורות אדומות, כמה מנורות, עצרתי, פתחתי מכסה המנוע" (שם, שורות 8 ו- 21).
התובע, בחקירתו הנגדית, הציג והדגים כיצד ארעה התאונה: -